אנרי דה טולוז לוטרק -כרמן

הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של  
ד"ר אמיר גבע

את הציור הנפלא שלפנינו יצר אנרי דה טולוז לוטרק ( 1864-1901) בסטודיו שלו שברחוב טורלאק מס׳ 5, במונמרטר , פריז , ב 17 באוגוסט 1889 . הוא הזמין לביתו את המודליסטית אדומת השיער, כרמן גאודין ( 1866-1920 ) , שהייתה החביבה עליו באותם ימים, ביים בו במקום את סצינת ״ הרחצה באמבט ״ והשלים בתוך ארבע שעות את העבודה , בפעימה אחת – במפגש בודד עם המודליסטית – ללא שום עבודת הכנה מוקדמת , כלומר, ללא רישום טיוטה או סקיצה כלשהי . אך ההישג החשוב במיוחד של לוטרק ביצירתו זו שנקראת כיום : LA TOILETTE היה ועודנו הרכב מערכת צבעי השמן הבהירים והעדינים שבחר האמן הצעיר שהיה אז בן 25 להניח על הפלטה שלו ואופן השימוש שעשה בהם . בסופו של דבר – יצר טולוז לוטרק עבודת שמן כה עדינה שרק יוצרים מנוסים של ציורי פסטל ידעו אז לצייר. עבודתו של לוטרק נמשחה בקשת גוונים שבבסיסם שולט הכחלחל , ולצדו מעט ירוק בהיר וצהוב עדין – והאדמדם מוקדש הפעם רק לתאור שיער האש של האישה שבציור . היצירה מציגה דימוי אימפרסיוניסטי שנותן לצופה בו את תחושת " תיאור הרגע " – הרגע בו יצאה אישה צעירה מהאמבט ובכוונתה להתלבש . לוטרק מתאר בכישרון רב סצנה ביתית של אישה יושבת בשלושת רבעי עירום על סדין מקומט שמונח מעל שטיח כהה על הרצפה החשופה של חדר רחצה ביתי . גבה של הצעירה חשוף וכן , זרועותיה . היא לבושה חלקית במעין בד שקוף העטוף סביב מותניה . שיערה האדמוני קשור לאחור באופן שובב והירך הימנית שלה הנראית לעין עוטה גרב בית כהה , עובדה המרמזת על כך שהאישה , שפניה מוסתרות מהצופה וגבה מופנה אליו , סיימה זה עתה לטבול באמבט והחלה ממש הרגע – להתלבש . ברקע הציור – האמבט עצמו וכן, שני כיסאות נצרים שעל אחד מהם מונחים בעירבוביה הבגדים אותם בכוונה לעטות על גופה . העבודה נוצרה כאמור בצבעי שמן ,שכנראה לוטרק נעזר בטרפנטין על מנת לדלל אותם וליצור אפקט של מראה עדין במיוחד של הסצנה בה בחר. האמן גם העדיף כהרגלו לצייר על גבי לוח קרטון ולא על גבי לוח עץ כדי להשיג בהצלחה רבה – מצג אינטימי במיוחד. גודלו של הציור הוא : 67 על 54 ס"מ . את היצירה הזו הציג טולוז לוטרק לראשונה בתערוכת ה LES 20 בבריסל בשנת 1890. ה LES 20 הייתה קבוצה של 20 אמנים חזותיים בלגיים שהתארגנה בשנת 1883 לפעילות משותפת והחלה לקיים תערוכה שנתית בבריסל שבה הוזמנו להציג גם אמנים זרים נבחרים . בתערוכות הראשונות הציגו , בין היתר, קמיל פיסארו , קלוד מונה , ז'ורז' סרה ופול גוגן ובתערוכה של שנת 1890 שהתקיימה בספטמבר , הוזמנו להציג לראשונה – שלושת הציירים הפוסט אימפרסיוניסטיים : אנרי דה טולוז לוטרק, פול סזאן ווינסנט ואן גוך . ואכן , שתי עבודות של ואן גוך הוצגו בתערוכה הזו ואחת מהן אף נמכרה בה – אך הוא עצמו לא נכח בתערוכה שכן , מת חודשיים לפני פתיחתה . לוטרק עצמו התכבד להציג בתערוכה של 1890 – 11 ציורים – אך הראשון מהם שנחטף מיד – היה הציור שלפנינו . הציור הוצג בתערוכה תחת הכותרת : LA ROUSSE ( " אדומת השיער " ) ותואר בקטלוג של התערוכה כמספר על " נערה אדומת שיער שרוחצת באמבט ". הציור נרכש ע"י פרופסור למשפטים צרפתי נודע בשם ג'וזף ריינהך ( 1856-1921 ) שהתפרסם בהיסטוריה בין היתר כאחד מהפרשנים המשפטיים שסיקרו בזמנו את משפטו המפורסם של דרייפוס . לימים – הגיע הציור לאוסף של חתנו של ריינהך, פייר ג'וזון ( 1875-1914 ) פוליטיקאי בכיר ברפובליקה ה 3 הצרפתית , ולאחר מותו בטרם עת בשנת 1914 הציור נתרם לזכרו על ידי משפחתו לממשלת צרפת והוצג מאז במוזיאון האמנות הלאומי שבגני לוקסמבורג ולאחר מכן במוזיאון ה " לובר ". וכאשר נפתח מוזיאון " ד'אורסיי " באופן רשמי בשנת 1986- הועבר הציור אליו ומאז הוא מוצג בו באופן קבוע . לימים נטען כי ציורו הנהדר של לוטרק הושפע מהותית מסדרת עבודות של אדגר דגה ( 1834-1917 ) בנושא : LE TUB ׁ( " נשים רוחצות " ). את הסדרה הזו יצר דגה בשנת 1886 ונכללו בה 7 ציורי נשים רוחצות . ציוריו של דגה הוצגו בהצלחה בתערוכה האימפרסיוניסטית ה 8 והאחרונה שהתקיימה בפריז בשנת 1886. אחד מהם בגודל : 83 על 60 ס"מ בהחלט מזכיר את עבודתו של לוטרק שמאוחרת ב 3 שנים מעבודתו של דגה שהיה מבוגר מלוטרק בדיוק ב 30 שנים . העבודה הזו של דגה מוצגת כיום ב " אורנג'רי " ונחשבת לטובה פחות מזו של לוטרק . מכל מקום – כפי שצויין קודם לכן , לוטרק הצעיר הצליח ליצור בצבעי שמן את האפקט העדין , הרגיש והיפה – יותר מזה שיצר דגה בצבעי הפסטל שלו . את המודליסטית כרמן גאודין ( 1866 – 1920 ) שהייתה בת 23 כאשר נוצר הציור הנהדר של לוטרק , פגש האמן במונמרטר בשנת 1884 – שנתיים לאחר שהגיע לפריז כצייר צעיר בן 18. הוא התקבל אז לסטודיו המפורסם של פרננד קורמון ( 1845-1924 ) ולמד שם 5 שנים . אז זכה להכיר מקרוב ולחבור לאמנים חשובים כמו אמיל ברנאר ואפילו וינסנט ואן גוך ( שלמד בסטודיו בשנת 1886 כשהגיע לפריז והתגורר כמעט שנתיים בביתו של אחיו, תיאו ) . ברנאר – הפגיש את לוטרק עם המודליסטית אדומת השיער והיפה שעד מהרה הפכה להיות הדוגמנית החביבה עליו . גאודין הייתה דוגמנית מקצועית ומעולם לא התחככה לצורך בילוי כזה או אחר עם האמנים עבורם דיגמנה לצורך פרנסתה . נכתב עליה כי היוותה דוגמא מאוד אופיינית לעובדה שחייה של דוגמנית מקצועית היו קשים אז ורוויים בסטיגמה חברתית . התעסוקה שלה הייתה תלוייה כל הזמן בשאלה האם המראה שלה מתאים לחזון של האמן ששכר את שירותיה . לוטרק אהב לעבוד עמה ובין השנים 1884 ו 1889 היא מופיעה במספר רישומים וב 13 עבודות שמן שיצר בפריז ובהם – אחד – מאוד יוצא דופן שהקדיש לה , ושמו : " כרמן גאודין " . הציור הזה נוצר בשנת 1885 ומזהה את המודליסטית באופן ישיר כנשוא העבודה. הציור הזה מוצג כיום ב " נשיונל גאלרי אוף ארט " , וושינגטון. הציור – LA TOILETTE שנוצר ב 1889 הוא האחרון שבו דיגמנה גאודין עבור לוטרק. היו שטענו כי כאשר צבעה את שיערה בצבע חום והפכה לברונטית – חדל האמן שתמיד העריץ נערות בעלות " שיער אש " לשכור את שירותיה.