אשר פלדמן

מקור הפוסט: דף הפייסבוק: "avi art avi wurzel"  הפוסט הועלה ברשותו ובאדיבותו הרבה של אבי וורצל.

אשר פלדמן – Asher Feldman 1887- 1975רועה – 1929, צבע שמן על עץ, 40.5X50.5 ס"מ."זוג חמורים באקיר" – 1930, שמן על עץ, 61X45.5 ס"מ.(אקיר=קרית עקרון של היום).אשר פלדמן נולד בעיירה קוסטופול בפלך ווהלין שבפולין. בגיל 5 התייתם מאמו. חי בבית שהיה גם אכסניה לסוחרי עצים מכל אירופה שבאו לעיירה לקנות עצים מהיערות ולהשיטם בדוברות על הנהר שבשולי העיירה.גם סבו היה צייר חובב, שצייר את ה"מזרח" בבתי הכנסת וגם צייר דיוקנאות. לכל ילדיו קרא בשמות שבטי ישראל ולכולם רכש כלי נגינה – לבנו אשר קנה קלרינט. מות אמו של אשר ונשואי אביו לקרובת משפחה פגעו בו קשות. הוא היה משוטט ביער ועל גדות הנהר ומוצא נחמה בחיק הטבע. מילדותו החל לצייר והשתמש גם בחומרים שמצא בשיטוטיו ביער ובנחל.בשנת 1912 גויס לצבא הפולני, ומאוחר יותר ערק, נתפס ונאסר. בכלא גילף דמויות של אנשי שם מהלחם שניתן לאסירים. אחד הקצינים שראה את עבודותיו החליט לנצל את כישרונו ולשבצו בעבודות רסטורציה ושיקום ארמונות אצילים וציורי פרסקאות. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ערק שוב והגיע ללבוב, שם עבד בצינקוגרפיה ולאחר תקופה חזר לעיירה קוסטופול. ייסד עם "אגודת דוברי עברית" תיאטרון, עבד כבמאי, מעצב תפאורות ותלבושות ומדריך. למד בבית הספר לאמנות רובנו וורשה, ולימד ציור ואמנות בבתי הספר של הארגון "תרבות". בקוסטופול הכיר את אשתו ד"ר מרים נוסינוב, שהובאה לעיר על ידי הג'וינט, והקדישה את כל זמנה לטיפול בילדי המקום.בשנת 1923, עלה לארץ והתיישב בטבריה בעקבות אשתו, שעלתה לארץ שנה לפניו ועבדה שם בתור רופאה. בשנת 1925 עברו בני הזוג לכפר יחזקאל. מלבד הציור, פלדמן חקר גם את התפתחות האלפבית העברי. הצריף הקטן שקיבלו בכפר יחזקאל היה ידוע בשם ה"ארמון" אחרי פלדמן שיפץ אותו.בשנת 1927, נסעו פלדמן ואשתו ללמוד בפריז, כל אחד בתחומו. בסוף השנה, חזר אשר לפולין לביקור, עם תערוכה של נופים של ארץ הקודש. תערוכה זו עשתה שם רושם רב, וזכתה לביקורות נלהבות. רוב הציורים נמכרו והיה להם כסף לרכישת מגרש ברחובות. בשנת 1928 חזרה אשתו לארץ ועבדה כרופאה בקופת חולים.כשחזר לארץ בשנת 1929, השתקעו במושבה רחובות. גרו ברחוב בנימין בביתו של האיכר גורדון, בדירה הפונה לחצר. החצר הגדולה שימשה בקיץ ל"תעשיית" קילוף שקדים. באותה שנה, צייר את קילוף השקדים בחצר. אשר לימד בבית הספר "עממי"(כיום ע"ש סמילנסקי) שהיה היחידי במושבה. הוא עזב את ההוראה, לאחר שנוכח כי התייחסות מערכת החינוך והתלמידים אל הציור והאמנות היא כאל מקצוע נחות. הצברים החצופים והרעשנים לא היו לרוחו והזלזול שלהם באמנות הרחיק אותו מההוראה. הוא אייר ספרים בהוצאת אמנות לעם וצייר בעלי חיים שהיו בביתו בצורה "מדעית" לאחר שעקב אחר תנועותיהם. בשנת 1930-1929 צייר במדבר יהודה, כשהוא מבלה שבועות שלמים במדבר נושא תרמיל, שמשייה ענקית, וכיסא עור מתקפל.בשנת 1938-1935, עבד על פטנט כדי לשמר פירות הדר. ההמצאה הוכרה כפטנט רשום על ידי ממשלת הוד מלכותו. בגלל מלחמת העולם השנייה לא הושלם רישום הפטנט, ואשר שהתגייס לצבא הבריטי, ואיבד עניין בפטנט – הוא היה מעוניין יותר בתהליך – בהמצאה ולא בצד העסקי הכלכלי.עם שובו משירות צבאי, ארגנו לו הפרופסורים פוזנר והבר-שיים, תערוכת יחיד ברחובות. התיאטרון הלאומי הפולני הגיע לארץ ופלדמן הוזמן להכין תפאורה למחזה מאת אוסטרובסקי.בשנת 1965 אורגנה לו תערוכה בפריז, והוא קיבל ביקורות נלהבות, בין היתר, על ידי מבקר האמנות המהולל כריסטין גליני שפרסם מאמר מכובד מאוד על עבודתו. פלדמן עבד בכל תחום אפשרי: פיסול, ציור, נגרות, בניין, גינון, תפירה, בישול, גידול בעלי חייםאשר פלדמן נפטר בשנת 1975 ונקבר ברחובות. הוא התגורר בישראל במשך 52 שנים, ועבודתו כללה ציורים של התושבים, הנוף והאווירה של ארץ ישראל ושל רחובות.מקור: האתר לתולדות רחובות, חקר וכתב – צביקה תדמור.ב- 1923 הגיע אשר פלדמן לישראל והתיישב ב- 1924 ב"עמק", בעקבות רעייתו הרופאה, ד"ר מרים נוסינוב. פלדמן התרועע עם החלוצים, התוודע לערביי הסביבה והיה פעיל במושב כפר יחזקאל, שבו התגוררו השניים. ביתם כונה בפי אנשי העמק "הארמון", על שום הדמיון והיופי שהאציל עליו פלדמן במעשה-ידיו.אשר פלדמן נולד ב- 1895 בעיירה קוסטופול (פלך ווהלין, רוסיה–פולין), אותה יצא ב- 1923 בקבוצה השנייה של ארגון "החלוץ" בעיר.שמו של אשר פלדמן לא נטבע בזיכרון הקולקטיבי של האמנות הישראלית, למרות שבשנים הראשונות לעלייתו השתלב לכאורה בחוגי האמנים המקומיים. ב-1924, שנה לאחר הגיעו לארץ, הוזמן להציג בתערוכה השלישית של "אגודת האמנים העברית" ב"מגדל דוד" בירושלים. הוא הציג את עבודתו "ירושלים, הר-הבית" מ-1923 וזכה לתגובות מצוינות. התערוכה ב"מגדל דוד" היתה התערוכה הראשונה של "המורדים" במגמת "בצלאל" והציגו בה, יוסף זריצקי, ראובן רובין, מנחם שמי, חד-גדיא וישראל פלדי. אשר פלדמן לא היה מעורב במחלוקת הפוליטית והאמנותית, שחצתה את קהילת אמני ישראל. ולא ביקש להשתלב במגמות המודרניסטיות – עובדה המסבירה את אלמוניותו בסיפור האמנות הישראלית.בשנים 1923 – 1927 עבד אשר פלדמן בעיקר "בעמק", הוא התחקה בציוריו אחר דמויות ערבים תושבי הסביבה ותיאר אותם בחיוניות ומתוך עניין אנושי ללא פשטנות ורוח אקזוטית שאפיינה אחדים מציירי ארץ ישראל.ב- 1927 יצא עם רעייתו להשתלמות בפריז – היא בתחום הרפואה והוא בתחום האמנות. מששבו לארץ ישראל, התיישבו ברחובות, שבה עסק אשר פלדמן בהוראה. הוא צייר את נופי רחובות ויצא לסיורים בדרום הארץ. בשנים 1929-1930 התהלך בנופי מדבר יהודה, נושא עמו תרמיל, שרפרף מתקפל ושמשייה, מוקסם מתחושת המרחב, לא שבע את הנוף המוצף בשמש קופחת. הוא צייר ביישובים ערביים, מיטיב להעביר תחושת זמן אחרת, התנהלות איטית בחום המעיק ובעקבות הצל הזוחל בין קרנות הבתים.אשר פלדמן צייר בישראל 52 שנים, נופים ואנשים, לא חבר לקבוצות ולא עמל לעשות לעצמו שם. בזכותה של בתו, לאה בן-ישי, נשמרו עבודותיו והן רעננות ומדברות אל הלב כמו נעשו לפני ימים אחדים.מקור: משכן לאמנות עין-חרוד, מתוך תערוכתו: נופים ואנשים 1895-1975,אוצרת: גליה בר אור, מאי-יוני 2003.אתר האמן.