ג׳ובני בליני

הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של  ד"ר אמיר גבע

לפנינו יצירה נפלאה – מפתיעה – יוצאת דופן ושונה – שנוצרה על ידי ג׳ובני בליני ( BELLINI ) , מענקי הרינסאנס הגבוה של ונציה , בשנת 1515, שנת חייו האחרונה , כשהוא קשיש בן 85 . בליני נחשב לאמן פורץ דרך ורב חשיבות ברינסאנס האיטלקי בכלל וברינסאנס הוונציאני בפרט . לעולם הוא ייזכר כמורה הגדול של ג'ורג'ונה שלימים הפך לשולייתו ויד ימינו בסטודיו שלו , ואף יותר מכך – כמורו ומדריכו של טיציאן – גדול אמני ונציה . ג'ובני בליני ( 1426 – 1516 ) היה הבן המפורסם של משפחת אמנים מאוד נחשבת . אביו היה הצייר יאקובו בליני ואחיו הצעיר היה – ג'נטילה בליני. גיסם של האחים המוכשרים היה אמן הרינסאנס החשוב בן מנטובה , אנדראה מנטנייה , שנישא לאחותם – ניקולוזיה – בשנת 1453. בשנת 1474 קיבלו על עצמם שני האחים בליני את החוזה שנחתם עם אביהם שזה עתה נפטר , והחלו לעטר את ארמון הדוג'ה – ארמון שליטי ונציה – בסדרה ענקית של ציורים היסטוריים ועבודתם המשותפת הזו , שארכה שנים ארוכות – נחשבת גם כיום , לפאר אמנות הרינסאנס הוונציאני הגבוה . בליני נחשב לאמן שחידש את ימי הזוהר של הציור הוונציאני כשהוסיף לו מימד צבעוני וחושני . הוא היה אמן הרינסאנס הראשון שהחל להשתמש בצבעי שמן שנוטים להתייבש לאט במיוחד ובכך הצליח להעניק ליצירותיו עומק ועושר של גוונים והצללות שנחשבו כבר אז כמרהיבים ביופיים . בנוסף לכך – מוזכר בליני כמומחה הגדול בדורו לציור דיוקנאות ולחדשן והמקורי שבין ציירי הדיוקנאות של איטליה . החל משנת 1501 הוא החל לצייר את נשוא הדיוקן כשהוא מיישיר מבט אל החזית ואינו מוצב בתנוחת פרופיל חצי אלכסונית , בניגוד למקובל במשך מאות שנים לפניו – בעקבות האמנות היוונית והרומית העתיקה – כשכל ציירי הדיוקנאות הוסיפו אז לנסות ולחקות בעבודותיהם את הפיסול העתיק של מחצית גוף עליונה – מה שכונה : ה " פרוטומה ". גישתו החדשנית של בליני לציור דיוקנאות הביאה לפירסומו הרב בשנות חייו המאוחרות יותר. הוא הפך לצייר דיוקנאות פופולרי מאוד בכל רחבי ארץ המגף האיטלקי , ולאמן אמיד ומכובד מאוד. יחד עם זאת – בליני היה מאז ומעולם – נוצרי קתולי אדוק מאוד והרוב המוחלט של יצירותיו במימד הציבורי – היו ונותרו דתיות , ואף כשיצר ציורי דיוקנאות – טרח להציגם באופן שמרני ומכובד. ובעבודותיו החילוניות הוא מעולם לא צייר ציור של דמות נשית בעירום … עד לציור הזה – ה – " כמעט " אחרון שלו . כשהוא קשיש , חולני ותשוש – בן 85 – אך עדיין – מוכשר להפליא .גאון אמיתי. הציור שלפנינו הוא , אכן, חריג ושונה – מכל מה שעשה ג'ובני בליני עד כה . הציור נקרא : NAKED YOUNG WOMAN IN FRONT OF THE MIRROR – ובעברית : " עלמה עירומה מתבוננת במראה " . ככל הידוע – הציור הוזמן באופן אישי על ידי אציל וונציאני נכבד, שהיה מיודד עם בני משפחת בליני , ואשר ביקש לקבל ציור עירום של פילגשו – כמובן , מאחורי גבה של רעייתו , ולכן לא הוצג מעולם – באופן גלוי בוילה שלו . בהיסטוריה של אמנות הרינסאנס לא נזכרת זהותו של האציל, ו/ או זהותה של רעייתו – וכמובן – אף לא זהותה של הפילגש הנחשקת . ככל הידוע לנו – לאחר מותו של האציל – התגלה הציור על ידי יורשיו שהחביאו אותו – ובשנת 1638 מכרו אותו תמורת ממון רב לג'יימס המילטון , הדוכס הראשון של בית המילטון – שהיה אספן נלהב של אמנות איטלקית של ימי הרינסאנס – אך לאחר מותו – מכר בנו הצעיר, שלא היה לו עניין כלשהוא באמנות זו , חלק ניכר מהאוסף שלו , לרבות את הציור שלפנינו – בבריסל – לליאופולד וילהלם מאוסטריה . הדוכס המילטון הראשון היה פוליטיקאי סקוטי רב השפעה שרכש את המוניטין שלו בעקבות שירות צבאי מזהיר במהלך מלחמת 30 השנים – בנו הבכור של הדוכס – שהיה רברבן ובזבזן – מת בשנת 1649 כשהוא בן 42 בלבד. אחיו הצעיר והתם – חיסל כאמור את אוסף האמנות המשפחתי – והציור הנפלא הזה התגלגל , לפיכך , בשנת 1659 – לידיו של הארכי – דוכס, ליאופולד וילהלם מאוסטריה – מצביא צבאי מפורסם , והמושל דאז של חבל נידרלנד, באימפריה ההאבסבורגית – מטעמה של דוכסות בורגונדיה . ממנו – הייתה הדרך קצרה ומובנת – והציור מופקד כבר מאות שנים בידיו האמונות של ה " קונסטהיסטורישה מיוזיאום " , בוינה . אך מעבר לעירום המופלא שבציור , לתנוחת העלמה כשפניה לחזית – ולאיכות צבעי השמן שעל הפאנל המרהיב – מפגינה היצירה הזו שמימדיה: 79 על 62 ס"מ – בצד השמאלי שלה – נוף משופע בגוונים מעורפלים של צבע – שטרם נודעו בעבר . מסתבר כי במסגרת עבודתם המשותפת – ביצעו ג'ובני בליני ותלמידו , שולייתו , ג'יורג'יו בארברלי קאסטלפראנקו – המכונה בפי כל – " ג'ורג'ונה " ( 1477 – 1510 ) ניסיונות משותפים בשיטת ציור חדשנית לתיאור נוף . ג'ורג'ונה היה ידוע בציוריו הפואטיים . רק ציורים בודדים ( כשישה בלבד ) מזוהים בוודאות כעבודות שלו . ביצירותיו בולטים במיוחד הצבעים החמים ומלאי הרגש . מבקרי האמנות סוברים כי בליני הקשיש – הקדיש את ציור הנוף שמשמאל לעלמה העירומה – לתלמידו , שולייתו הכישרוני – שמת מספר שנים לפני כן , כשהוא בן 32 בלבד ! . ולפיכך, יצר את תיאור הנוף שבציור הזה – בסגנון החדשני שהם עסקו במשותף , בעיצובו . לימים , הייתה לתיאור הנוף שבציור הזה – השפעה רבה – על סגנון ציוריהם של אמני " אסכולת ברביזון " בראשותו של ז'אן פרנסואה מילה – בצרפת , ויותר מכך – באמצעותו – על זרם חשוב של אמנים אמריקאיים – מודרניסטיים – שפעלו בארה"ב החל משנות ה 80 של המאה ה 19, וסגנונם – נקרא : TONALISM ׁ( " טונאליזם " ). בסגנון האמנותי של הטונאליסטים – תואר הנוף הפתוח של מרחבי אמריקה בגוונים מעורפלים של צבע . הסגנון שהתאפיין בשימוש בצבעים כהים ואפלים , כמו : אפור, חום וכחול – היה בשימושם של אמנים אמריקאים בולטים ובהם : ג'ורג' אינס ( INNESS ) , מיינרד דיקסון ( DIXON ) וג'יימס מקניל וויסטלר ( WHISTLER ׁ) – בעיקר , בין השנים : 1880 ועד 1915 ומבקרי האמנות דאז , כינו את את עבודותיהם כ : " טונאליות ". השפעתו המתמשכת של ג'ובני בליני הגדול על המשך מהלך ההיסטוריה של האמנות – הייתה – אם כן – מאוד משמעותית , מבחינות רבות.