ג׳ובני דומניקו טייפולו

הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של  ד"ר אמיר גבע.  ״ החלילן ״ ובאיטלקית : IL PIFFERAIO שיצר אמן הרוקוקו הונצייאני הגדול , ג׳ובני דומניקו טייפולו (TIEPOLO) בשנת 1770. היצירה , המתארת חלילן איטלקי , עדין וענוג , בפעולה – מייצגת באופן נפלא , את הסגנון המקסים של ציירי הרוקוקו הבולטים הראשונים שיצאו כנגד ההידור, הסימטריה והחוקים הנוקשים של הבארוק – שפרח ברומא – העדיפו גישה משחקית עליזה , מצועצעת וחיננית והרבו לצייר בצבעי פסטל, בעיצובים א סימטריים , עם הרבה קימורים ותוך שימוש בזהב. הזרם – שפרח בונציה – והשיב את תפארתה של העיר הזו באמנות האיטלקית – עסק פעמים רבות בתיאור מעודן של אורח חיי בני האצולה באירופה , תוך שימוש ניכר בצבעים בהירים שנועדו להאיר את הדמויות. זאת – בניגוד גמור לתיאור דיוקנאות בארוקיות שהתאפיין בנוקשות, רשמיות וקדרות. אין ספק כי מבשרי זרם הרוקוקו היו כולם בני משפחה אחת מונציה – משפחת טייפולו ( TIEPOLO ). אבי המשפחה היה יורד ים , אך ששת בניו היו כולם אמנים . המעולה שבהם היה ג'ובני בטיסטה טייפולו ( 1696- 1770 ) שנחשב באמת למבשר הרוקוקו. את יצירת המופת שלפנינו יצר בנו – ג'ובני דומניקו טייפולו ( 1727- 1804) – המפורסם שבצאצאיו , אך גם אחיו הצעיר של דומניקו , לורנצו באלדיזרה טייפולו ( 1736- 1776 ), נודע כצייר רוקוקו משובח להפליא. בני משפחת טייפולו שלטו באמנות הונציאנית לכל אורך המאה ה 18 ואכן, השיבו לה את תהילתה שחלפה. זוהי עובדה היסטורית מכאיבה לונצייאנים כי לאחר חלוף הדור הרינסאנסי של טיציאן וורונזה שעשו במאה ה 16 את ונציה למרכז אמנותי חשוב , דעכה העיר. קאראוואג'ו והאחים קראצ'י העבירו את מרכז השליטה לרומא כשהנהיגו החל מראשית המאה ה 17 את זרם הבארוק ששלט בכיפה, פחות או יותר , עד שנת 1715. הרוקוקו של משפחת טייפולו השיב את ונציה ל " לב העניינים ". ברבע האחרון של המאה ה 18 החל זרם הרוקוקו לדעוך בהדרגה ואת מקומו החל לתפוס הניאו – קלאסיציזם ששלט באמנות האירופאית , אך גם ימיו של זרם זה – לא ארכו. ועל כך עוד נדבר. הציור שלפנינו הוא בצבעי פסטל וגודלו 85 על 73 ס"מ. הוא מוצג במוזיאון סארטוריו ( MUSEO SARTORIO ) שבעיר טרייסטה. זהו מוזיאון חשוב לאמנות שממוקם בארמון של משפחת סארטוריו , שנבנה בטרייסטה בשנת 1775 .משפחת סארטוריו היא משפחת אצולה נודעת באיטליה ומוצאה בסן רמו. אחד מאבות המשפחה רכש – כנראה – את הציור הזה מיד כשנוצר, והוא נותר בחזקתה עד ימינו. יוצר העבודה הנהדרת הזו, דומניקו טייפולו , יצר אותה מיד לאחר מותו של אביו הדומיננטי – ואז הסתמנה תקופת שיא יצירתו. דומניקו התבלט כצייר מוכשר כבר בילדותו ובגיל 13 הפך לעוזר הראשי של אביו בסדנא הגדולה שלו בונציה. כשהיה בגיל 20 קיבל את הזמנת העבודה האישית הראשונה שלו , אך עד מותו של אביו בשנת 1770 , העדיף לעבוד ביחד עמו. שמה של משפחת טייפולו נודע בכל רחבי אירופה. בשנים 1751- 1754 בילו דומניקו ואביו 3 שנים רצופות בעיר וירצבורג שבגרמניה וביצעו שם ביחד – עיטור וציור של קירות בארמון הרזידנץ המפורסם. בשנת 1757 הם עיטרו בצוותא – בציור פרסקו מרהיב – גרם מעלות של ארמון בעיר ויצ'נזה ובשנת 1767 – נסעו לספרד ועבדו שם ( גם האח הצעיר לורנצו הצטרף אליהם ) במשך 3 שנים רצופות בעיטור ארמונו של המלך צ'ארלס ה 3 – מלך ספרד. לאחר מותו של אביו בשנת 1770 , התעדן סגנון הציור של דומניקו , ו " החלילן " מהוה דוגמא נהדרת לכך