ג׳יאן בונין פיסארו

הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של  ד"ר אמיר גבע.    סיפורה של מוזה . והבוקר נספר על ג׳יאן בונין פיסארו ( 1881-1948 ) בתו האהובה של קאמי פיסארו , שהיה ממייסדי הזרם האימפרסיוניסטי , ולמעשה , היחידי מבין כולם שהציג את יצירותיו בכל 8 התערוכות שלהם שהתקיימו בפריז בין השנים : 1874-1886. פיסארו היה , אם כן , אימפרסיוניסט אדוק ונהג לצייר בחוץ , ובעיקר, מראות נוף טהורים . יחד עם זאת , כאשר ביקש בכ״ז לצייר דמות נשית – נהג לצייר את בתו שהפכה למוזה ה "נשית " שלו . לפנינו הציור : ״ דיוקנה של ג׳יאן פיסארו ״ אותו יצר קאמי פיסארו ( 1830-1903 ) בשנת 1893 , כשבתו – אותה כינו כולם : קוקוט ( COCOTTE ) , היתה בת 12בלבד , בתחילת תקופת ההתבגרות שלה . זהו ציור בצבעי שמן על גבי קנבס שגודלו : 46×38 ס״מ , ואני מניח כי הוא מוכר לרבים מאיתנו , מכיוון שהוא בבעלות ״ מוזיאון ישראל ״ בירושלים ומוצג בו באופן קבוע . הציור מתאר את ג'יאן הלובשת שמלה צהובה בעלת שרוולים ארוכים וחיקה מכוסה בשמיכה סגלגלה – ראשה בתצוגת 3/4 , עמדה שהיתה מועדפת על פיסארו כאשר נהג לצייר דיוקנאות . פניה של ג'יאן בפוזיציית פניה קלה זו לצד מרחיקה מעט את נושא הציור מהצופה – תוך שמאפשרת לצייר לנצל את המשחק העדין של אור וצל – על פני הקומפוזיציה. הציור מתאפיין בניגודי צבעים נהדרים ובמשיחות מכחול צולבות שמדגישות חלק נרחב מהרקע – וניתן לומר כי הוא נוצר על פי כל הנוסחאות שהיו מקובלות באימפרסיוניזם . קאמי פיסארו נולד בשנת 1830 בשארלוט אמאלי שבסנט תומאס , אי שהשתייך לשרשרת איי הודו המערבית , שנשלטה אז על ידי דנמרק. אביו היה סוחר עשיר , צאצא למשפחה יהודית מפורטוגל , שמקורה ממוצא אנוסי ספרד. אמו היתה ממוצא קריאולי. כשקאמי היה בן 12 – הכיר אביו בכשרון הציור הנדיר שלו ושלח אותו ללמוד בפריז אצל טובי המורים. קאמי שב הביתה כעבור 5 שנים , אך השתוקק לשוב לצרפת – וכך עשה – לצמיתות בשנת 1854 כשהיה בן 24 – והפעם ממש – בניגוד להסכמת בני משפחתו . בפריז, נשא פיסארו לאישה את ז'ולי ולאיי ( 1838-1926 ) שילדה לו 8 ילדים . כאן חבר קאמי פיסארו לחבורה שייסדה את הזרם שמרד באקדמיה השמרנית ובהם : קלוד מונה , פייר אוגוסט רנואר ואדגר דגה. אך כמו מרבית חבריו – הוא התקשה לפרנס את משפחתו – ונאלץ לעזוב את העיר הגדולה , הסואנת והיקרה – ולעבור לגור בכפר הפורח , פונטואז, שהיה סמוך לעיר. פיסארו היה מאושר – אך עני למדי. מבין 8 ילדיהם , איבדו בני הזוג פיסארו – 3 ילדים שחלו בשחפת בזה אחר זו ונפטרו . אחת מהם היתה , בתו הבכורה : ג'יאן ראשל , שכונתה : מינט – שנפטרה בשנת 1874 , כשהייתה בת 9 בלבד. אז נותרו לבני הזוג פיסארו – 4 בנים חיים בלבד , עד שבשנת 1881 – נולדה להם בת הזקונים שלהם שלה העניקו את שמה של ג'יאן ראשל זכרונה לברכה . פיסארו היה אז בן 51 והחל לסבול ממחלת ראייה כרונית שהלכה והחמירה . האב המסור אהב את בתו הקטנה יותר מכל ועל אף ששמה הפורמלי היה : ג'יאן מרגרט אווה , העניק לה משום מה את כינוי החיבה : " קוקוט " , שמשמעו בצרפתית : " קדרה ". קוקוט מככבת במספר לא קטן של ציוריו של אביה שרובם ככולם מוצגים במיטב המוזיאונים ברחבי העולם וכן באוספים פרטיים חשובים . הוא אף זכה בסופו של דבר להצלחה כלכלית אך זאת רק לאחר שמלאו לו 60 שנה ואז כבר היה כמעט עיוור לחלוטין . לבתו , ג'יאן בונין פיסארו – המוזה שלו – היו בסך הכל חיים טובים ונוחים , היא נישאה לסוחר פריזאי מצליח ונולדו להם שני בנים : אנרי בונין פיסארו וקלוד בונין פיסארו – למרבה הצער, אף אחד מהם לא ירש את כישרון הציור של סבם . קאמי פיסארו ייזכר לעולם כאחד מהמוכשרים והנאמנים שבין חברי הזרם האימפרסיוניסטי והותיר אחריו כ 1600 ציורים נהדרים .