הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע
לפנינו הציור : ״ ג׳יין אבריל רוקדת ״ שבו מתוארת לראשונה הכוכבת הבאה של הקאן קאן בפריז , ומי שקראה תיגר על שליטתה ללא עוררין של ״ LA GOULUE “ הגדולה . את עבודת השמן המעודנת הזו, יצר אנרי דה טולוז לוטרק ( 1864-1901 ) בשנת 1892 על גבי לוח קרטון בגודל: 86×45 ס״מ ושוב הפליא כדרכו להוציא תחת ידיו יצירת שמן כה רכה וענוגה שרק גדולי יוצרי הפסטל ידעו לצייר כמותה. הציור של לוטרק נמשח בקשת גוונים מעודנת כל כך של צבעי שמן מדוללים היטב עד כי קשה לנחש שלא מדובר כאן בציור פסטל משובח. הציור מוצג כיום באופן קבוע במוזיאון ד׳אורסיי בפריז. לג׳יין אבריל ( 1868-1943 ) הייתה ילדות חשוכה במיוחד. היא נולדה כז׳ואן לואיז ביודון בבלוויל , הרובע ה 20 של פריז. אמא הייתה זונה מוכרת בעיר שכינוייה היה : ״ לה בל אליז ״ ( אליז היפה ) ואביה היה אריסטוקרט איטלקי עשיר בשם לואיג׳י דה פונטי שנטש את אמה לאנחות כשז׳ואן היתה בת פחות משנתיים . היא גודלה על ידי סבה וסבתה בכפר עד שנלקחה מהם על ידי אמה שהתכוונה להכשיר אותה לזונה בעיר הגדולה . בשנת 1882 , כשהיתה ז'ואן בת 14 ולאחר שסבלה מהתעללות קשה מצד אמה , היא ברחה מהבית בתחפושת של נער ולאחר שנמצאה ברחובות פריז כשהיא משוטטת וממלמלת שטויות לעצמה היא אושפזה בחודש דצמבר על ידי שירות הרווחה העירוני בסנטוריום עם תסמינים שכללו טיקים עצבניים ופירכוסים. למרבה המזל – בסנטוריום, גילה בה עניין מקצועי רב, רופא פסיכיאטר בשם : ד"ר ז'אן מרטין צ'רקוט ( 1825-1893 ) שנחשב למומחה גדול בתחום רפואי שנקרא אז : " היסטריה נשית " . ובספר היסטורי על חייה שהיה לרב מכר עולמי – נרשם כי היא נרפאה לחלוטין ורופאה היה לפרופסור לנוירולוגיה ולפתולוגיה אנטומית בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת סורבון המהוללת. ז'ואן שוחררה ביוני 1884 מהסנטוריום לאחר אישפוז שנמשך 18 חודשים . הנערה בת ה 17 החלה לרקוד באולמות ריקודים מקומיים ובבתי " קפה – קונצרט " חדשים שנפתחו אז ברחבי מונמרטר ללא הרף ואף שימשה כאקרובטית ב " היפודרום דה אלמה " המפורסם. סופר מוכר בשם : רנה בוילסבה ( 1867-1926 ) התאהב בז'ואן היפה בשנת 1888 והפך למאהב שלה. הוא העניק לה שם במה אנגלי : ג'יין אווריל ( JANE AVRIL ) וסייע לה לבנות חעצמה מוניטין כרקדנית במשרה מלאה. הקהל אהב אותה והכינוי שזכתה לקבל במונמרטר כשסיפורה האישי פורסם היה : JANE LA FOLLE ( " ג'יין המשוגעת " ). עד מהרה נשכרו שירותיה על ידי ה " מולן רוז' " והיא הפכה לאקסטרווגנצה מס' 2 של המועדון המצליח ביותר בפריז , לצדה של " לה גולו " בעקבות כרזה פופולרית של אנרי דה טולוז לוטרק שפירסמה אותה. להבדיל מ " לה גולו " הגדולה שהייתה סוערת ופראית באופיה – אבריל התגלתה כרקדנית עדינה , חיננית , רכה ומלנכולית ונתנה מצגת מחול הפוכה לגמרי מזו של חברתה הבכירה.
לקורסים וסדנאות לחצו כאן
