אנרי טולוז לוטרק

הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של  ד"ר אמיר גבע

ב 17 בדצמבר 1899 , ביקר טולוז לוטרק בפעם האחרונה בחייו בקרקס שכה אהב , ונפרד מידידיו , ג׳רונימו מדראנו, מנהל המקום, פרננדה- הנערה האקרובטית שכה חיבב ואחיה, לואיג׳י- המוקיון . הוא ישב בשורה הראשונה ושירבט במחברתו מספר רישומים בעיפרון פחם . בערב חג המולד סיים לצייר בסטודיו שלו שתי גירסאות מאוד דומות זו לזו של הציור שלפנינו , שנקרא : ACROBAT ON TIGHTROPE (“ אקרובטית על חבל מתוח ״ ) , ציור יפה שנחשב לאחד מציוריו האחרונים . מוקדם יותר באותה שנה , בפברואר 1899, התמוטט לוטרק . השפעתה של שחמת הכבד כבר ניכרה עליו וגם תופעות הלואי של מחלת העגבת בה נדבק מספר שנים קודם לכן , פגעו ביציבותו הגופנית , כמו גם הנפשית . אמו של אנרי, הרוזנת אדל דה טולוז לוטרק אישפזה אותו בסנטוריום ״ פולי סאינט ג׳יימס ״ , בעיירה ניולי סור סיין , לא רחוק מדי מפריז, שם שהה וטופל במשך כ 3 חודשים , התאושש מעט וצייר בעת אישפוזו סט של 39 רישומי קרקס . שאוגדו מאוחר יותר לאסופה שהפכה לאחר מותו לספר רב מכר. לאחר ששוחרר מהסנטוריום , שב לוטרק לפריז ועבד מעט בסטודיו שלו המפורסם שנמצא ברחוב טורלאק 5 , ברובע ה 18 , של פריז, למרגלות המונמרטר ובמרחק הליכה מקרקס מדראנו . בחודש דצמבר 1899 הובא לידיעתו כל מנהל הקרקס, ג'רונימו מדראנו, החליט לקיים בקרקס הפופולרי שלו אירוע שנקרא: " FIN DE SIECLE " – מבצע לרגל סוף המאה ההולך וקרב , שבו זימן אמנים אורחים לא מעטים, מבכירי כוכבי קרקסים נחשבים באירופה. לוטרק החליט לעשות את המאמץ שנדרש ממנו כדי להגיע- כנראה – בפעם האחרונה – לקרקס שכה אהב , ולהיפרד מחבריו. ובאותה עת לשרבט במחברתו את מאמני ומאלפי החיות , האקרובטים והליצנים שכה אהב לצייר.

23אמיר גבע, Miri Eitan Sadeh ו21 נוספיםתגובה אחתלייקתגובהשתף