מקור הפוסט: דף הפייסבוק: "avi art avi wurzel" הפוסט הועלה ברשותו ובאדיבותו הרבה של אבי וורצל.
"מה מאוד רציתי לעקור את כל המשפטים הקדומים כלפי בני עמי! ולהביא שלום בין הפולנים ליהודים, שהרי תולדותיהם של שני העמים הן ספר תולדות הצער והייסורים", את הדברים האלה, שהיום הם אקטואלים מתמיד, כתב בשנת – 1879 הצייר:מאוריצי (משה) גוֹטליבּ (Maurycy Gottlieb1856-1879 (היה צייר יהודי-פולני).ישו מטיף בכפר נחום, 1879-1878,צבעי-שמן על בד, המוזיאון הלאומי בוורשה.מאוריצי גוטליב (1879-1856) היה מן האמנים היהודים החשובים במאה ה-19, אם לא החשוב שבהם. ביצירתו התחברו התרבות הפולנית הנוצרית עם זהותו היהודית ועם מסר אוניוורסלי הקורא לפיוס בין הדתות. בציור "ישו מטיף בכפר נחום" נראה ישו היהודי עטוף בטלית, מטיף בתוך בית-כנסת דמוי מקדש יווני או רומי, כראוי לתקופת בית שני. את ראשו מעטרת הילה במסורת הציור הנוצרי. בקהל המאזינים נראים גברים ונשים יהודים ולא יהודים ובהם גם אזרח רומי שעיניו עצומות ודמות האמן (שלישית משמאל בשורת המתפללים הראשונה) השקועה במחשבות.עיסוקו של גוטליב בישו קשור לרעיונות היהודיים בני-זמנו בדבר יהדותו של ישו והתפיסה שלא התכוון לעזוב את דתו. ישו שלו הוא יורש הנביאים, ומסריו – חוצי גבולות דת, לאום ומגדר. ככזה, הוא היה יכול לגשר בין היהודים לפולנים ובין היהדות לנצרות. אף שנושא הציור הוא ישו, גוטליב לא הטיף להתנצר אלא דגל במסר האוניוורסלי של אמת ואהבה כערך אנושי ויהודי, וקרא לסובלנות ולגישור בין בני שתי הדתות.גוטליב נולד למשפחה יהודית מסורתית בעיירה דרוהוביץ' שבגליציה, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה) בשנת 1856. התחיל ללמוד אמנות בגיל 15 בבירת האימפריה, וינה.מאוחר יותר למד אצל יאן מָטֶיְיקוֹ בקרקוב. אצל מטייקו סבל מאנטישמיות מחבריו ללימודים, עזב תוך פחות משנה וחזר לווינה כדי לחזור לשורשיו היהודיים, מאחר שגדל כחילוני. נדד במשך לימודיו מעיר לעיר, בין וינה, קרקוב, מינכן ורומא.בראשית דרכו האמנותית הושפע גוטליב מהפטריוטיות הפולנית ששררה באותה עת בארץ מולדתו, והדבר ניכר בציוריו (ראו: "דיוקן עצמי בלבוש פולני", 1874).כשנתיים מאוחר יותר, הוא נתקל בספר היסטוריה יהודית וזהותו היהודית התעוררה בו. ציור המדגים זאת היטב הוא "דיוקן עצמי כאחשוור" 1876. הוא מצייר נושאים יהודים שונים – סיפורי תנ"ך, דמויות יהודיות, ובין השאר בולטים ציוריו על ישו – בעל חזות יהודית במיוחד ("ישו בפני שופטיו").לקראת סוף ימיו השפיע עליו מורו יאן מטייקו לצייר שני ציורים על קז'ימייז', מלך פולין במאה ה-14 – "המלך קז'ימייז' נותן זכויות ליהודים" ו"המלך קז'ימייז' ואהובתו אסתרק'ה", ובכך לתרום לקידום ההבנה בין יהודים לפולנים.בגיל 20 זכה גוטליב במדליית זהב בתחרות אמנות במינכן בגין הציור "ג'סיקה ושיילוק", המראה סצנה מתוך "הסוחר מוונציה" של שייקספיר. הוא צייר את פניה של ג'סיקה על בסיס אישה, לורה רוזנפלד, שלהּ הציע נישואין. רוזנפלד דחתה את הצעתו, ולבסוף התחתנה עם בנקאי מברלין.ציורו האחרון, "יום הכיפורים", שצויר בשנה האחרונה לחייו (1878), מתאר בית כנסת על פי זיכרונותיו מעיירת הולדתו. זהו ציורו המפורסם ביותר של גוטליב, והוא צייר בו את עצמו שלוש פעמים בין המתפללים: פעם כאיש הצעיר שמימין לאדם היושב עם ספר התורה, פעם כילד הנמצא משמאלו, ופעם שלישית כנער בגיל בר מצווה מימין. בתמונה נראים גם אביו ואמו, וכן ארוסתו לשעבר. אפשר לגרוס שהוא "מופיע" בתמונה גם פעם רביעית – על גבי ספר התורה במרכז הציור כתוב: "לעילוי נשמת משה גוטליב". הציור הוא חלק מאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות.גוטליב חלה בשפעת קשה ונפטר בגיל 23. לאור מותו החטוף התעוררו חשדות להתאבדות בכך שחשף עצמו בכוונה למזג אויר קשה. בין המאמינים בהשערה זו הייתה לורה רוזנפלד שביטלה את ארוסיה עם גוטליב. למרות גילו הצעיר, יותר מ-300 ציורים שלו שרדו, אם כי לא כולם הושלמו. לאחר נפילת מסך הברזל התגלו ציורים רבים שלו לעולם המערבי, והמוניטין שלו גדל. אחיו, הצייר לאופולד גוטליב, נולד חמש שנים לאחר מותו.על שמו רחובות בתל אביב ובירושלים.מקור: ויקיפדיהי קטלוג תערוכת האמן במוזיאון ת"א.
