מקס ליברמן

מקור הפוסט: דף הפייסבוק: "avi art avi wurzel"  הפוסט הועלה ברשותו ובאדיבותו הרבה של אבי וורצל.

את הפוסט הזה אני עושה הודות לחברת הפייסבוק שלי Orly Zirinsky שהסבה את עיניי לציור, והזכירה לי בכך עד כמה חשוב להעלות את זכרו של האמן היהודי גרמני החשוב הזה, שבסוף ימיו חוו הוא ומשפחתו על בשרם את עליית הנאצים לשלטון.מקס ליברמן – Max Liebermann1847-1935 (היה צייר ופסל יהודי-גרמני. יצירותיו השתייכו לזרם האימפרסיוניזם). "אורגי הסלים" (או – ילדים עובדים), צבעי פסטל, (הסיפור הטרגי של הציור מובא בסוף הטקסט). מקס ליברמן נולד לתעשיין האמיד לואיס ליברמן ופיליפינה לבית הלר בברלין. סבו, יוסף ליברמן, היה יצרן טקסטיל בולט. יהדות גרמניה הזדהתה עוד בשנת 1848 עם הליברליזם הגרמני, שהיה בקו עליה. ליברמן הצעיר, אחד מבני דור זה, גילם שילוב של תרבות גרמנית, יהודית ואירופית כאחד. הוא החל את לימודיו במשפטים ובפילוסופיה, וב-1869 החל את לימודיו בציור וברישום, תחילה בוויימאר, ומ-1872 בפריז, שם הכיר את הריאליזם הרומנטי ואת ציור אסכולת ברביזון. בשנים 1876-1877 התגורר בהולנד שבה נהג לבקר מדי שנה. הולנד השפיעה על ציורו שנעשה חופשי וספונטני, וציוריו מתקופה זו עשויים בחושניות עזה ונחשבים משיאי יצירתו. בשנת 1878, נסוג ליברמן מהשפעות הולנד ובתמונתו ריאליסטית המובהקת, "ישו בין החכמים במקדש", צייר את פנים בית הכנסת של אמסטרדם, ללא כל רגש דתי. לאחר שהייה במינכן, חזר ליברמן בשנת 1884 לברלין. רק לאחר כעשרים שנה, בשנת 1902, העלה ליברמן נושא מקראי בציירו את שמשון ודלילה[1] במשיכות מכחול עזות ואקספרסיביות ובלוח צבעים עשיר. רק בתקופת זקנתו המופלגת הצליח ליברמן להביע רגש קל בנושאים הדתיים. במאי 1884 התארס עם אחותו של גיסתו, מרתה מרקוואלד, ילידת 1857. ב-14 בספטמבר התקיימה החתונה לאחר המעבר מהמינכן לברלין. הדירה המשותפת הראשונה של בני הזוג שכנה בקצה הצפוני של שכונת טירגארטן.ליברמן נהג לצייר ציורים המתעדים את חיי הכפר, דמויות איכרים, את עבודתו ואת חייו האישיים. בברלין, מ-1884 ואילך, נחשב לאחד מהאמנים החשובים של האימפרסיוניזם הגרמני. רישומיו נעשו נמרצים יותר, לוח צבעיו עשיר וציורו ריאליסטי. הוא זכה למעמד רם והיה מקץ זמן קצר לבר-סמכא העליון של גרמניה בשאלת מהותה והתפתחותה של האמנות הצרפתית. בברלין התפרסם ליברמן בעיקר כצייר דיוקנאות. ציוריו קרובים בסגנונם וברוחם לעבודותיו של אדואר מאנה, בהן ידע לאחד מלאכה מושלמת עם ניתוח פסיכולוגי מעמיק. ליברמן היה גם אמן גרפיקה חשוב ביותר. ביצירותיו המאוחרות שימשו החיים הבורגניים וגינתו באזור ונזה, מוטיבים מרכזיים בציוריו.בעזרת הכסף הרב שירש מאביו, רכש ליברמן אוסף נכבד של יצירות אימפרסיוניסטיות צרפתיות. משנת 1899 ועד 1911 ליברמן, יחד עם לוביס קורינת ומקס סלפוגט, הוביל תנועה אוונגרדית שנקראה "הזֶצֶסיון הברלינאי" שקראה תיגר על הממסד האמנותי של תקופתו. גם חברו יעקב נוסבאום הצטרף לתנועה. החדשנות של חברי הקבוצה התבטאה בהתקדמות אף מעבר להבעה האימפרסיוניסטית, ופתחה את הדרך לאקספרסיוניזם הגרמני. ב-1910 עברה המשפחה לבית הקיץ (כיום, "וילה ליברמן") לחופי אגם ואנזה.בשנת 1920 התמנה ליברמן לנשיא האקדמיה הפרוסית לאמנות. בשנת 1932 התפטר לאחר שנאסר עליו להציג את יצירותיו, בגלל היותו יהודי.ליברמן, שהיה עד לעליית הנאצים בגרמניה, הגיב למראה הנאצים הצועדים את מצעד הניצחון לרגל עליית היטלר לשלטון, כך: "לא אכלתי את הכמות המספקת שאותה הייתי רוצה להקיא". באוגוסט 1885 נולדה בתם היחידה של בני הזוג ליברמן, מריאנה הנרייטה קאטה, בקיצור קתה. בתקופה זו כמעט ולא צייר – הוא הקדיש את עצמו לחלוטין לתפקיד האב.ליברמן נפטר בשנת 1935 בברלין ונקבר בה. במרץ 1943 אשתו, מרתה, ביודעה שהיא אמורה להשלח לאושוויץ, נטלה מנת יתר של כדורי שינה ומתה בבית החולים היהודי בברלין.ביתו של ליברמן בואנזה שופץ בשנת 2003 ולאחר שלש שנים, ב-30 באפריל 2006, נפתח לקהל כמוזאון אומנות המציג את ציורי הגן, הפסטלים והרישומים שלו.אחד מציוריו, "גן בוואנזה", שנרכש על ידי איש העסקים מאקס קאסירר, הוחרם על ידי הנאצים בשנת 1941. לאחר המלחמה הגיע הציור למוזיאון ישראל ובשנת 2013 הושב הציור ליורשו של קאסירר.ועל הציור הספציפי הזה, מביא כתבה מעמוד הפייסבוק של "ארגון יוצאי מרכז אירופה" – 8 בפברואר 2016:תסתכלו טוב-טוב על הציור הזה: "אורגי הסלים" של מקס ליברמן היהודי-גרמני. אם ראיתם אותו ב-16 השנים האחרונות אצל אספן, סוחר-אמנות או אפילו סתם אצל השכן, אי שם בישראל, כדאי שתראו לו את הכתבה הזו. הציור היה בבעלות של אספן יהודי מברסלאו (ורוצלב) בתחילת המאה שעברה. הנאצים בזזו אותו ממנו ומשם הוא עשה דרכו לאספן האמנות הנאצי גורליט, שבנו עלה לכותרות בשנים האחרונות בגרמניה. בשנת 2000 הוא נמכר במכירה פומבית בברלין, ונקנה על ידי ישראלי.כעת, בגיל 90, כשהוא עיוור, יוצא קרוב המשפחה האחרון של בעלי הציור, דייויד טרומן מניו-יורק, למאבק להשבתו. "תהיה הוגן. תחזיר את האמנות הגנובה שבידיך", הוא אמר לכתב Ofer Aderet עופר אדרת לפני כמה ימים בשיחת טלפון מניו יורק.לכתבה המלאה:http://www.haaretz.co.il/gallery/artpremium-1.28447269מקורות" ויקיפדיה, עמוד הפייסבוק של "ארגון יוצאי מרכז אירופה" – 8 בפברואר 2016.תודה עמוקה ל Orly Zirinsky על החמרים ששלחה לי.