מרסל ינקו

מקור הפוסט: דף הפייסבוק: "avi art avi wurzel"  הפוסט הועלה ברשותו ובאדיבותו הרבה של אבי וורצל.

מרסל ינקו – (1984 – 1895) – Marcel Jancoדיוקן ילדה – 1930, שמן על בד.מרסל ינקו נולד בבוקרשט, רומניה בשנת 1895. אביו היה סוחר ואמו מוסיקאית חובבת. בילדותו למד ציור אצל הצייר היהודי יוסף איסר שהיה תלמידו של Derain ובגיל 14 כבר הציג בסלון של בוקרשט.בהיותו תלמיד בגימנסיה, יחד עם טריסטיאן צארה (סמי רוזנשטוק) ואחרים הוציא, בין השנים 1913-1912, כתב-עת אוונגרדי בשם "Simbolul" ("הסמל").בשנת 1915 החל לימודי אדריכלות בבית הספר הפוליטכני בציריך, שוויץ. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה השתתף ינקו, יחד עם אחיו ז׳ול, בהקמת תנועת הדאדא יחד עם טריסטאן צארה (סמי רוזנשטוק) חברו מימי הגימנסיה בבוקרשט, הוגו באל, ז׳אן ארפ, אמי הנינגס, סופי טויבר-ארפ ועוד. והיה שותף לפעילות ב"קברט וולטר" בעיר העתיקה שבציריך. תנועת הדאדא נוסדה כריאקציה למלחמת העולם הראשונה ולהרג הברברי חסר התקדים באמצעות גז. תנועת הדאדא חיפשה אחר מקורות השראה ראשוניים ושורשיים להבעה אמנותית כמו אמנות פרה היסטורית, אמנות ׳פרימיטיבית׳, אמנות של פגועי נפש, אמנות נאיבית ואמנות ילדית, כחלק מהאכזבה של חבריה מן התרבות הגבוהה והמלחמה שלתחושתם הייתה פועל יוצא שלה. מתקופה זו ביצירתו של ינקו ידועים בעיקר תיאורי הנשפים המצויירים בסגנון קוביסטי ופוטוריסטי וכן מסכות שנוצרו עבור ההופעות של תנועת הדאדא ב"קברט וולטר".בשנת 1921 התגורר בפריז, צרפת והשתתף כאדריכל בשיקום ערים שנפגעו מהפצצות הגרמנים במלחמה. יצירותיו מאותה עת עושות שימוש בטכניקות אוונגרדיות כגון קולאז' ואסמבלאז'. בין השנים 1940-1922 שב לרומניה, שם המשיך לצייר ולהציג וכן היה שותף בהקמת כתב העת "קונטימפוראנול" (1930-1922), שאיגד פעילות של אמני אואנגארד מכל רחבי אירופה שבין מלחמות העולם. במקביל לעבודתו כאמן היה שותף עם אחיו ז׳ול במשרד אדריכלות מצליח שהקים כששים בתים ומבני ציבור בבוקארשט וברומניה. המבקרים כיום בבוקרשט יכולים להתחקות אחר הבתים שהקימו בסגנון מודרניסטי חדיש.בשנת 1941 לאחר כניסת הנאצים לרומניה הגיע יחד עם משפחתו כפליט לארץ ישראל. באותה תקופה, לצד עבודתו כארכיטקט בעיריית תל אביב, המשיך בפעילותו כצייר ואף יצר תפאורות להצגות שונות. בשנת 1948 היה אחד מהמקימים המרכזיים של תנועת "אופקים חדשים". בשנת 1953 ייסד את כפר האמנים עין הוד ואת בית הספר לאמנות בסמינר אורנים.היה בין מייסדי בית הספר לאמנות עין הוד, והיה בו מורה מספר שנים.בישראל נוספה לעבודתו של ינקו זוית מקומית ציונית, לאורה יצר תיאורים של נופי הארץ, תיאורי עולים ועוד. בייחוד ידועים ציורים בעלי ממד חברתי היסטורי כגון "אונית עולים" (1946), "חייל פצוע בלילה" (1948) או "המכבים" (1952), העושה שימוש במוטיבים קלאסיים ובסגנון ציור אקספרסיבי וגיאומטרי.בעין הוד הוקם בשנת 1983 "מוזיאון ינקו-דאדא" המציג מעבודותיו של ינקו.לימודים1915 לימודי אדריכלות בבית הספר הפוליטכני, ציריך, שוויץהוראה1953 סמינר הקיבוצים באורניםפרסים1938 פרס דיזנגוף לציור ופיסול1951 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, מוזיאון תל-אביב לאמנות, עיריית תל אביב-יפו1958 פרס הסתדרות העובדים הכללית, ישראל1967 פרס ישראל על מפעל חיים בתחום האמנות1982 אות יקיר תל-אביב, עיריית תל אביב-יפומקורות: מרכז מידע – מוזיאון ישראל.מקור העבודה: wikipaintings.org.