הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע. סיפורם של ציורי ״ביער בולון״. וינסנט ואן גוך שפחות זכיתם להכיר. את שלושת ציורי ״ ביער בולון ״ שלו , יצר ואן גוך ( 1862-1890 ) במהלכה של שנת 1886 בפריז . בחורף של שנת 1885 ניסה וינסנט את כוחו פעם נוספת בלימודי אמנות מסודרים , הפעם : באנטוורפן . אך שוב הסתיים הניסיון במפח נפש , כאשר הוא סולק מהאקדמיה לאמנות של אנטוורפן , לאחר חודשים ספורים , על ידי מורו , פרופ׳ אז׳ן ז׳יברנט בטענת : אי התאמה למסגרת . בתקופה הקצרה הזו נחשף ואן גוך לראשונה לאמנות יפנית ואף פיתח הערצה חדשה לטכניקת חלוקה נקיה של מרחב הקנבס ולשימוש בצבעים נקיים ובהירים יותר ובדצמבר 1885 נטה לזנוח בדרך כלל את השימוש בגוונים כהים ומדכאים במרבית ציוריו – ובראשם : הצבע השחור. ולעומת זאת , החל וינסנט לעשות שימוש הולך וגובר בצללים וברקע כחלחל וכו בגווני ה " אוכרה " ( פיגמנט אדמת טיט טבעית שמכילה תחמוצת ברזל ומעורבת בכמויות משתנות של חימר וחול ) שמספקים צבע נפלא הנע בין צהבהב לאדמדם ומגיע אף לחום בהיר. באביב 1886 עבר וינסנט לפריז כדי לנוח בביתו של אחיו , תיאו , במונמרטר. שם פגש ואן גוך במקצת הציירים האימפרסיוניסטים שעדיין נותרו באזור – ובהם : אדגר דגה , אמיל ברנאר וקאמי פיסארו , שהיה מיודד עם אחיו . פיסארו הכיר לוינסנט את פול גוגן והם הפכו לחברים טובים . בפריז צייר ואן גוך עשרות ציורים במבחר סגנונות . ציוריו בתקופה הפריזאית שלו שנמשכה עד פברואר 1888 מאופיינים בתנודות חריפות בין טכניקות ציור שונות ומשונות , החל מדיוקנאות ( ובעיקר, דיוקנאות עצמיים ) ברוח מסורתית יותר וכלה בציורי נוף בהשראת האימפרסיוניזם שעדיין נפוץ בפריז . יש אומרים כי את ההשראה החזקה ביותר בציורי הנוף שלו ספג וינסנט אז מקאמי פיסארו. פיסארו אף תרם רבות לחיזוק הקשר שהחל להתגבש בין שני חבריו הפוסט אימפרסיוניסטים : וינסנט ואן גוך ופול גוגן. אחד מאתרי פריז החביבים ביותר על ואן גוך בשנת שהותו בפריז הראשונה היה – יער בולון. כבר בהגיעו לפריז , באביב 1886, החל ואן גוך לתכנן ציור גדול שהחליט לכנותו : " ביער בולון " . הוא הירבה לסייר ביער ולרשום רישומי הכנה וסקיצות – ואז , נהג לשוב לדירה הנחמדה שאחיו , תיאו , שכר לצורך מגוריהם המשותפים , ובסטודיו המאולתר שלו – בדירה – עבד על הציור שאותו השלים לקראת סוף שנת 1886. הרישומים וסקיצות ההכנה הובילו את ואן גוך להשלים שתי גירסאות של ציורי שמן מוקדמים שאותם כינה : " אנשים מטיילים ביער בולון 1 ו 2 " ולצדם של כל אחד משלושת הציורים של " יער בולון " שיצר ואן גוך בשנת 1886 , אוסיף פרטים עיקריים . למרבה הצער, במהלך התקופה הפריזאית של ואן גוך , מאביב 1886 ועד פברואר 1888, ניכרה גם התדרדרות מתמדת ביציבותו הנפשית וככל הנראה גם בכושר ראייתו. הידרדרות זו מאובחנת גם בציורי הנוף שלו , שבהם העיוות הפרספקטיבי ואפקט " עין הדג " , הולכים ומתגברים באופן שמשקף אי שקט הולך וגובר בנפשו של וינסנט – אך מסתבר שפול גוגן , ידידו הקרוב דאז, התקשה להבחין בכך – הוא פשוט התאהב בשלושת ציורי " יער בולון " של ואן גוך והיה הראשון שראה אף את הסקיצה המתקדמת הראשונה של ציור החמניות הראשון של וינסנט וכשוינסנט בישר לו כי בכוונתו לנטוש את פריז שמעייפת אותו בעוצמתה העירונית הדחוסה ולעבור להתגורר ב " בית הצהוב " בארל, שבחבל פרובנס – הבטיח לו פול גוגן לבוא ולבקר אותו שם . כידוע , המשך ההרפתקאה המשותפת שלהם בארל שהניבה חלק גדול מעבודותיהם הטובות – לחוד וביחד – הסתיימה רע .
