הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע.
סיפורו של ציור. לפנינו הציור : ״ Mrs. Siddons as the tragic muse “ ( גברת סידונס כמוזה הטראגית ) שנוצר על ידי האמן הבריטי החשוב , סיר ג׳ושוע ריינולדס ( 1723-1792 ) בשנת 1784 . הציור מהוה דוגמא מצויינת לעבודה של ריינולדס כמי שנתן פירוש חדשני ומקורי לסגנונות הבארוק והרוקוקו גם כאשר יצר ציור דיוקן אשר הוזמן אצלו . ריינולדס נחשב לאחד מגדולי ציירי הדיוקנאות של המאה ה 18 וידוע כמי שקידם בעבודותיו את מה שכונה אז ה GRAND STYLE , סגנון שהתפתח בלונדון בהשפעת הציור האיטלקי. המאסטרים האיטלקיים שהשפיעו על ריינולדס היו : טיציאן, פאולו ורונזה וטינטורטו – אך , כאמור, הוא פיתח את טכניקת ציור הדיוקנאות שלו לפי כללים מודרניים יותר דאז , כמו של : הרוקוקו, הניאו קלאסיציזם והסגנון הג׳ורג׳יאני ( 1714-1830 ) ששלט בזמנו באנגליה, שכן – הוא שימש כאמן הראשי בחצרו של המלך ג׳ורג׳ ה 3 , ששלט בממלכה המאוחדת בין השנים : 1760 ו 1820. במקרה שלפנינו – מי שהזמינה אצלו ציור של דיוקנה – היא שרה סידונס ( 1755-1831 ) , שחקנית תיאטרון וולשית אגדית – שנחשבה בבריטניה ל " טרגדינה של המאה ה 18 " , מי שגילמה את דמותה של ליידי מקבת , של ויליאם שייקספיר – מאות פעמים . ריינולדס בחר לצייר את דיוקנה של הגברת סידונס כמלפומנה , שהייתה אחת מ 9 המוזות – בתם של זאוס , ראש האלים , ומנמוסינה , אלת הזיכרון ואימן של הסירנות . מלפומנה הייתה מוזת הטרגדיה ולכן בדרך כלל היא מתוארת כשהיא חובשת מסכת תיאטרון טרגית , ונועלת קותורנוס – מגפיים שהשחקנים הטרגיים היווניים נהגו לנעול על הבמה . לעתים היא מחזיקה סכין או אלה בידה האחת ואת המסכה בידה השניהכשזר עלי ברוש מונח על ראשה . את מרבית הפריטים הנ"ל גרע ריינולדס מהציור שלו – אך כלל בעצמו את הפירוש לציור כשקבע את כותרתו : " גברת סידונס בדמות המוזה של הטרגדיה ". וכך נהג ריינולדס כמעט בכל פעם שהתבקש לצייר ציור דיוקן של דמות רמת חשיבות בעיסוקה . הוא ידע לבנות קומפוזיציות עשירות , תוך פניה לעלילות מיתולוגיות והיסטוריות ותמיד שם דגש על פירוט רב ומדוייק בציוריו . בשנות הקריירה המאוחרות שלו בלטו ביצירותיו של ריינולדס שני סגנונות מקבילים : הסגנון האינטימי והעדין יותר – לעומת הפורמלי , שבו גאתה פרנסתו והפכה אותו לאמן מבוקש ועשיר מאוד. ריינולדס השאיר אחריו כ 3000 ציורים ונחשב לאמן פורה ומצליח – אך יותר מכך , לפורץ דרך באמנות החזותית באנגליה – עשרות ציירים בריטיים , ובהם ויליאם טרנר הגדול ( 1775-1851 ) שהושפעו ממנו – הלכו בעקבותיו ונהגו בהשראתו לייצר אידיאליזציה ל " בלתי מושלם " שמייצג בדרך כלל את המציאות – תוך שהשתמשו במטפורות חזותיות מאצילות . ג'ושוע ריינולדס אהב לציר כבר בילדותו ובגיל 8 כבר הציג את ציוריו בעיירה פלימפטון סנט מוריס שבמחוז דבון , בה נולד. כנער – דחה את תוכניתו של אביו כי ילמד רפואה ובחר בקריירה של ציור , מתוך שאיפה להפוך לאמן גדול . הוא נתמך על ידי אחותו שנישאה לסוחר עשיר ונסע ללונדון שם למד לצייר דיוקנאות אצל תומאס האדסון שנחשב אז לצייר דיוקנאות אופנתי . ציור דיוקנאות נחשב במאה ה 18 לדרך הבטוחה היחידה שבה יכול היה אמן אנגלי להתפרנס ממלאכתו . לאחר מות אביו , שב ג'ושוע ריינולדס לביתו וחי באחוזת המשפחה בפלימות' – והחל להצליח בעיסוקו כצייר דיוקנאות וכבר בשנת 1748 , כשהיה בן 25 , זכה לשבחי מבקרי האמנות בעיתונות – ואף הוכתר על ידי ה " טלגראף " כצעיר הבולט בין 57 הציירים הטובים ביותר בממלכה . בשנים 1749 – 1752 , הגשים ריינולדס את חלומו וערך מסע לאיטליה – שוב, בסיועה הכספי של אחותו , מרי פאלמר , הנדיבה – וברומא – אימץ את הסגנון שנקרא באיטליה : " GRANDE MANIERA " שהתאפיין בתמונות מטפוריות שהתיימרו לתאר את התכונות הנאצלות של האדם . לאחר ששב לאנגליה בשנת 1752 – התיישב ריינולדס בלונדון , בה נשאר עד סוף ימי חייו . הצלחתו היתה סוחפת ותפוקתו היתה עצומה . בשנת 1758 צייר ריינולדס כ 150 דיוקנאות ועם לקוחותיו נמנו הדוכסים של דבונשייר , גפרטון וקאמברלנד . האחרון היה בנו של המלך ג'ורג' ה 2 . ריינולדס ידע להתחבב על הני משפחות האצולה – הוא היה מאוד אינטליגנטי ומאוד חברותי – ועד מהרה הפך לאחד ממסמרי הערב בכל אירועי החוג האינטלקטואלי של לונדון. בשנת 1768 ( כשהיה בן 45 ) השיג ריינולדס את חסות המלך ג'ורג' ה 3, לרעיון שהגה – הקמת אקדמיה מלכותית לאמנות והוא , כמובן , נבחר לנשיאה הראשון. את תפקיד היו"ר של הרואיא אקדמי אוף ארטס בלונדון מילא סיר ג'ושוע ריינולדס עד יום מותו , בגיל 69 . במשך 24 שנים . הציור : " הגברת סידונס בדמות מוזת הטרגדיה " הוא ציור בצבעי שמן על בד וגודלו : 239X148 ס"מ . הגירסה המקורית של הציור שנוצר על ידי ריינולדס בשנת 1784 נמצאת במוזיאון לאמנות של ספריית הנטינגטון ( מוזיאון לאמנות מלבב שנמצא בעיר סן מרינו , קליפורניה ). בסטודיו של ריינולדס נמצא בזמנו עותק נוסף של הציור משנת 1789 והוא מוצג בגלריית התמונות המפורסמת בדלוויץ' הסמוכה ללונדון .
