סיר וינסטון צ׳רצ׳יל

פוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של  ד"ר אמיר גבע.      סיפורו של אמן מאוד, מאוד מפתיע . והוא : סיר וינסטון צ׳רצ׳יל ( 1874-1965 ). לפנינו אחד הציורים הטובים ביותר של צ׳רצ׳יל הגדול, שלא רבים יודעים – היה גם …צייר מחונן . הציור שלפנינו נקרא : ״ סופה בשמי קאן ״ , והוא נוצר בסתיו שנת 1937, כשנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה , בעת שצ׳רצ׳יל נפש בריביירה הצרפתית כהרגלו לעשות כך פעמיים בשנה – בסתיו ובאביב , מאז שנת 1921. צ׳רצ׳יל החל לצייר בגיל מאוחר למדי . ככל הידוע הוא אחז לראשונה במכחול רק ביוני 1915, כשהיה בן 41. מספרים כי עניינו האישי בציור התעורר דווקא כאשר פקד אותו אחד מהרגעים הנמוכים בחייו . זה היה זמן קצר לאחר שהוא הודח מתפקיד הלורד הראשון של האדמירליות הבריטית בעקבות כשלונו בניהול מערכת גליפולי העקובה מדם . אז נטש וינסטון צ׳רצ׳יל בבושת פנים את מושבו בפרלמנט ואיבד את מעמדו הפוליטי במפלגה הליברלית הבריטית . מסופר כי ביום ראשון אחד , אחר הצהריים , הושיטה לו גיסתו האהובה , ליידי גוונדלין , מכחול – והזכירה ללורד המצוברח כי תמיד טען בפני כל כי הוא חפץ למצוא זמן ולצייר … צ'רצ'יל למד לצייר בעיקר בכוחות עצמו – הוא נהג לבקר במוזיאונים הגדולים של לונדון ולשבת לצדם של הסטודנטים הצעירים שעסקו שם בהעתקת ציורי מאסטרים . מספרים כי הוא נמשך בעיקר לעבודותיהם של פול סזאן וג'ון סינגר סרג'נט . בשנת 1917 שב צ'רצ'יל לשרת בממשלת הוד מלכותו , בתחילה כשר חימוש ובהמשך כשר המלחמה, שר האוויריה ושר המושבות . בשנת 1924 עבר סופית לשורות המפלגה השמרנית ומונה לשר האוצר בממשלתו של סטנלי בולדווין , תפקיד בו כיהן עד שנת 1929. בשנות ה 30 שהה צ'רצ'יל במדבר הפוליטי בעקבות כך שהזהיר ללא הרף מפני סכנת התחמשותה של גרמניה תחת שלטון הנאצים – אך ממשלתו של נוויל צ'מברליין , ראש מפלגתו , דגלה בקו פייסני מול התעצמות גרמניה של היטלר. צ'רצ'יל הירבה לצייר באותן שנים בהן נוטרל פוליטית , ויש אומרים כי את הטובות ביצירותיו יצר דווקא בין השנים 1930 ו 1938. בשנת 1939 , עם פרוץ המלחמה והתאמתות אזהרותיו של צ'רצ'יל , הוא שב לממשלה ומונה בשנית לשר הימייה . לאחר התפטרותו של צ'מברליין ובתום מאבק פוליטי קצר, מונה צ'רצ'יל לראש ממשלת הממלכה המאוחדת והוביל את בריטניה במהלך הבליץ ובשנים הקשות של המלחמה : 1940-1941 , בהן עמדה כמעט לבדה אל מול גרמניה . מאז לא חדל וינסטון לצייר בכל עת שמצא פנאי לכך. בכתביו הזכיר צ'רצ'יל כי הציור סיפק לו מפלט מלחצים של פוליטיקה ותקשורת וכן – ממה שהוא עצמו כינה " " הכלב השחור " של הבריאות – הדיכאון. לימים כתב צ'רצ'יל כי הציור היה בעיניו בסיס בוחן לחוזקותיה של מנהיגות , כגון : ראיית הנולד, העזה, חוצפה וגם … ענווה. ואכן, במהלך כל ימי הקריירה הפוליטית המזהירה שלו היה וינסטון תמיד מאוד צנוע ועניו לגבי נושא הציור ולגבי איכות עבודותיו. החל משנות ה 30 המוקדמות ועד שנות ה40 המאוחרות הוא נהג להגיש את ציוריו תחת שמות בדויים ( העיקריים שבהם : צ'ארלס מורין ודייויד וינטר ) לתערוכות בגלריה דרואט בפריז , ומאוחר יותר לתערוכות השנתיות של האקדמיה המלכותית לאמנויות בלונדון – ושמו האמיתי נחשף רק בשנת 1948 , 3 שנים לאחר שסיים את כהונתו הראשונה כראש ממשלה ( 1940-1945 ) ו 3 שנים לפני שהחל את כהונתו השניה כראש ממשלה ( 1951-1955 ) בבריטניה. כאשר נחשף שמו בשנת 1948 – בחרה בו האקדמיה המלכותית כ " חבר כבוד ". בשנת 1949 – ערך וינסטון צ'רצ'יל תערוכת יחיד ראשונה שטיילה ברחבי העולם במשך עשור שלם – עד סוף שנת 1959. מאז הוצגו עבודותיו של סיר וינסטון צ'רצ'יל מדי שנה בשנה התערוכות הקיץ המסורתיות של האקדמיה המלכותית עד שנת 1962 כשהיה בן 88 וחדל לצייר. מי שהחזיק באוסף הגדול ביותר של ציורי צ'רצ'יל היה נכדו הבכור , ג'וליאן סאנדיס , שנפטר לא מכבר. ג'וליאן החזיק באוסף הפרטי שלו כ 200 יצירות של סבו ונהג להציג אותן ברחבי העולם. את התערוכה האחרונה לזכר סבו קיים ג'וליאן סאנדיס , לציון 50 שנה למותו של וינסטון צ'רצ'יל – בשנת 2014 – במוזיאון " שער המילניום " שבאטלנטה, ג'ורג'יה . בקטלוג המפואר שהודפס לכבוד התערוכה נכתב כי צ'רצ'יל הצטיין בעיקר בציורי נוף ( יבשתיים וימיים ) וכי הוא הותיר אחריו כ 550 קנבסים של ציורי שמן ( שהוא כינה אותם : ה " דאבים " שלו ) – שלמעשה , מסכמים בזה אחר זה את מסעותיו ברחבי העולם ובעיקר באירופה, צפון אמריקה וצפון אפריקה . לדברי דאנקן סאנדיס, נינו הבכור של וינסטון צ'רצ'יל : " למרות שהציור היווה אך ורק תחביב עבור צ'רצ'יל – הוא שימש עבור האיש שמוגדר כ מושיע של הציוויליזציה המערבית שהיה , הפלא ופלא, גם חתן פרס נובל לספרות ( בזכות ספרי ההיסטוריה הצבאית שכתב ) – לא רק מקלט בעת מצוקה אלא אף כלי לשיפור מיומנויות חדשות שבהן השתמש בחייו הפוליטיים ". דאנקן סאנדיס משוכנע כי הציור הפך את אבי סבו ליעיל יותר בשנת 1940 כשהיטלר תיכנן לפלוש לבריטניה – והתוצאות מדברות בעד עצמן . בשוק החופשי נאמדים כיום ציורי שמן של וינסטון צ'רצ'יל בשווי הנע בין : 250,000 ליש"ט ל 650,000 ליש"ט . שיא נקבע ביול 2007 כשציור נוף של וינסטון צ'רצ'יל נמכר במכירה פומבית בסות'ביז לונדון תמורת 1 מיליון ליש"ט .