הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע. לפנינו שלוש עבודות חשובות נוספות שאותן יצר פול גוגן ( 1848-1903) במהלכה של ״ התקופה הברטונית ״ שלו שבה נולד הפוסט – אימפרסיוניזם לפי שיטתו הייחודית . פול גוגן חי ופעל בפונט אוון ( PONT AVEN ) מ 1886 ועד 1891 , להוציא מסעות לפנמה , לאי הקאריבי מרטיניק , שהייה בפריז וביקור שנמשך 9 שבועות אצל וינסנט ואן גוך ( 1853-1890) ב ״ בית הצהוב ״ שבארל , פרובנס ואשר הסתיים בריב נורא . ב 1891 עזב גוגן את בריטאני כדי לחפש את " גן העדן הפרטי " שלו בטהיטי , ולאחר מכן – שב בפעם האחרונה לצרפת , ושהה בפונט אוון בשנת 1894, בטרם עזב את צרפת באופן סופי והשתקע באחד מהאקזוטיים ביותר שבין איי מרקיז , בפולינזיה הצרפתית. שם חי גוגן עד יומו האחרון ובחר למות ולהיקבר ב " גן העדן " שלו . בעולם האמנות , הותיר אחריו פול גוגן – מאות אמנים שהעריצו אותו ואסכולה שלמה שממנה נוצרו תתי סגנונות חשובים מאוד לקראת המודרניזם הקרב ובא , כמו : הסינתטיזם, הסימבוליזם האסתטי , הקלואזוניזם ו " תורת צבע " מגובשת ומנומקת . באמצעות שלוש העבודות שבחרתי להציג הבוקר , נוכל , אולי, להבין מעט מכל הנ"ל . בציור הראשון שנקרא : " נער ברטוני " – מפגין פול גוגן את עיקרי תורת הסינתטיזם שאותה פיתח בפונט אוון ביחד עם ידידו, אמיל ברנאר ( 1868-1941 ) . זהו ציור בצבעי שמן על בד שגודלו : 93X74 ס"מ שנוצר על ידי פול גוגן בשנת 1889 ומוצג כיום באופן קבוע במוזיאון " WALLRAF – RICHARTZ " שבעיר קלן , גרמניה. בנוסף לעובדה המעניינת לכשלעצמה שפול גוגן ביצע ביצירתו זו ניסיון ייחודי ב " תורת הצבע " שלו כשבחן לראשונה שימוש מעשי בפיגמנט סינתטי חדש כדי לגלות את ה " ירוק " החדש שלו, הוא הדגים כאן את ה " סינתטיזם " באופן מובהק . הסינתטיזם היה תת סגנון שנועד לפי תפיסתם של גוגן וברנאר לסנתז או לשלב בציוריהם לאו דווקא את מה שהם רואים בפועל לנגד עיניהם כפי שעשו האימפרסיוניסטים לפניהם , אלא לשקף גם את תחושותיהם תוך כדי ציור – ובאותה עת , ליישם שימוש נועז בצבעים טהורים שה " ירוק " הגוגני – הוא אחד מהם . במכוון נמנעו האמנים הסינתטיסטיים מלהעניק לציוריהם פרספקטיבה או הצללה והציגו קומפוזיציות שטוחות שהופרדו לחלקיהם השונים באמצעות קוי מתאר כהים . על הציור השני שלפנינו ושמו : " עצים כחולים " ( BLUE TREES ) , נכתבו עבודות דוקטורט לא מעטות . זהו ציור שמדגים היטב את תת הסגנון ה " קלואזוניסטי " שבפיתוחו השתתף לצדם של גוגן וברנאר, גם האמן פול סרוזייה ( 1864-1927 ) – ובו התבטאה כמיהתם המשותפת להסתלק מן העיר הגדולה , הרכושנית והסואנת וצץ לראשונה – גם הרעיון – המשותף כמו גם האישי של כל אחד משלושתם לגלות את " גן העדן " , אולי כזה שבו גדלים אפילו עצים כחולים – לתפיסתו של פול גוגן , שבחר באותה הזדמנות גם לנסות פיגמנט סינתטי חדש כדי ליצור צבע " כחול " ( כמעט סגול ) טהור ככל האפשר . הציור הקלואזוניסטי מתאר חיפוש אחר גן עדן כזה , וכמו בסינתטיזם – הוא מקיף צורות ( לאו דווקא פיגורטיביות ) דו מימדיות בקו מתאר שחור עבה . הציור " עצים כחולים " שנוצר על ידי פול גוגן בשנת 1890 חושף לדעת המומחים את נחישותו של פול גוגן לצאת למסע חיפושיו אחר " גן העדן הפרטי " שהסתיים באיי מרקיז כעבור שנים ספורות . הציור הוא בצבעי שמן על בד וגודלו : 93X73 ס"מ והוא נרכש על ידי אוסף " אורדופגאארד " תמורת 35.2 מיליון ליש"ט בשנת 2018 במכירה פומבית של " כריסטיז' " בלונדון . האוסף נוסד על ידי וילהלם האנסן , טייקון דני שהקים קבוצה גדולה של חברות ביטוח בדנמרק והיה לאספן ופטרון אמנות חשוב . האוסף מוצג כיום במוזיאון לאמנות שנמצא בעיירה ג'ארגסבורג שמצפון לקופנהאגן ונוסד בשנת 1918. מפעם לפעם – מושאל הציור, רב החשיבות הזה, למוזיאונים שונים בעולם ומוצג בתערוכותיהם . ואילו הציור השלישי שנקרא : " טחנת המים של פונט אוון " , הוא ציור דו מימדי נוסף ואחרון של פול גוגן שנפרד בשנת 1894 מצרפת ויצא – סופית – לגן העדן הפרטי שלו באיי מרקיז , שבפולינזיה הצרפתית. הציור שגודלו 92X73 ס"מ הוא בצבעי שמן על בד . הציור נוצר בפונט אוון בשנת 1894 ויש בו אלמנטים של " סימבוליזם אסתטי ". הציור מוצג כיום ב " מוזיאון ד'אורסיי " בפריז. בציורו זה – מבצע גוגן ניסיון נוסף בפיגמנט של צבע " ירוק " ואומר : " שלום ולא להתראות " לקהל הגדול של מעריציו בבריטאני . בעקבות יציאתו של פול גוגן מצרפת הוקם לא הרחק מפונט אוון " בית הספר לאמנות בת זמננו " שפועל גם כיום . בדרכו לגן העדן שלו שבו ביקש פול גוגן לייצר אמנות פרימיטיבית – טהורה – הוא כתב : " בשפת האמנות – אין מונח כזה שנקרא – הגזמה – ואני מאמין שהגאולה שלי תימצא אך ורק בקצוות הכי קיצוניות שהעולם הזה יכול לאפשר לנו ! "
