פיטר פול רובנס

הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של  ד"ר אמיר גבע.   לפנינו יצירה אייקונית של ענק הבארוק הפלמי , פיטר פול רובנס ( 1577-1640), בשם: ״ דניאל בגוב האריות ״ ( DANIEL IN THE LIONS DEN ) שאותה השלים בשנת 1614 באנטוורפן . לצדה , רישום / סקיצה שיצר רובנס לדמותו של האריה העליון שמופיע בגוב האריות – בציור השמן המושלם . את הרישום יצר האמן שנתיים קודם לכן , בשנת 1612. שתי העבודות מוצגות כיום זו לצד זו ב ״ נשיונל גאלרי אוף ארט ״ של וושינגטון ומעוררות עניין רב . רוב מבקרי האמנות מחשיבים את סקיצת האריה כיצירה מושלמת בזכות עצמה וישנם גם הסבורים כי הסקיצה מתעלה על היצירה המושלמת . בעיקר, מאחר וברישום האריה הפגין רובנס לדעתם את יכולת תיאור התנועה , הצבע , האור , הדרמה ואפילו את הסנסואליות – שאיפיינה אותו בשיאו . רובנס לא היה איש אדוק ממש בדתו . הוא נולד לאב – קלוויניסט – שנמלט עם משפחתו מאנטוורפן לקלן בשנת 1568 , בגלל מהומות על רקע דתי והתנכלות לפרוטסטנטים תחת שלטון הספרדים בארצות השפלה . בשנת 1587 , כשפיטר פול היה בן 10, מת אביו בקלן , וכעבור שנתיים – שבה אמו ביחד איתו בחזרה לאנטוורפן , שם הוא גדל כקתולי לכל דבר . הדת מילאה תפקיד בולט בחלק גדול מיצירתו , בעיקר משום שהכנסייה והאצולה – היו הלקוחות הגדולים ביותר שלו כל ימי חייו וכך , ככל שהקריירה המזהירה שלו הלכה ונסקה – הפך רובנס לאחד ממובילי הזרם הקתולי והקונטרה -רפורמציוני בציור . באנטוורפן קיבל רובנס חינוך הומניסטי , ולמד לטינית וספרות קלאסית . לאחר מסע לאיטליה שנמשך 8 שנים שבו למד את יצירותיהם של טיציאן , ורונזה וטינטורטו בונציה – עבד עבור הדוכס של מנטובה , וינצ'נזו ה 1 גונזאגה , ושהה אף ברומא ובפירנצה – חש כי השלים את הכשרתו בקלאסיקה – ובשנת 1609, שב לאנטוורפן . תקופת אנטוורפן של רובנס : 1609-1621 נחשבת למכוננת ובה המריא לשיא הקריירה שלו . בין השנים 1611 ו 1614 היה רובנס עסוק בעיקר בעיטור מזבחות בנושא כמו " הקמת הצלב " ( 1611 ) ו " הירידה מהצלב " ( 1614 ) בקתדרלת אנטוורפן , שהיו חשובות לו מאוד והן שביססו את מעמדו כצייר החשוב ביותר בפלנדריה . ובכ"ז – על אף העומס הרב של הזמנות שקיבל באותם ימים , פינה רובנס – זמן לא מועט – כדי לעבוד על ציור סיפורו של " דניאל בגוב האריות " – שלא הוזמן מראש על ידי אף אחד. ציור ללא הזמנה מוקדמת של אמן מאוד מבוקש, נחשב אז לנדיר מאוד – ומכאן אנו מניחים כי לסיפורו התנכ"י של דניאל , המופיע בספר " דניאל " , פרק ו' , לפיו – דניאל שנהג להתפלל 3 פעמים ביום לאלוהי ישראל, נתפס והואשם בכך שבעצם התפילה הפר את חוקי ממלכת פרס ומדי , ועל כך הושלך לגוב האריות – הייתה חשיבות רבה בעיניו . אלא שרובנס לא ראה אף אריה אחד בחייו . מספרים כי כ " מודליסטים " לרישום ההכנה ולציור המושלם עצמו שימשו עבורו אריות שהוחזקו במרוקו , לפי איורים שצפה בהם במגזין שתיאר את הביבר של המושל הספרדי של פלנדריה , שבו עיין וממנו העתיק – בבריסל . קראתי בחיבור אקדמי שנכתב על הציור הזה באוניברסיטת פוגט סאונד , וושינגטון, שמתמחה באומנויות , כי יתכן ורובנס צייר את הציור כמחווה לאביו שנאלץ לברוח מאנטוורפן על רקע רדיפה דתית ומת בקלן , כגולה . דניאל עבר על הוראותיו של צו שנחקק כדי ללכוד אותו , ולפיו : אסור להתפלל או לפנות בכלל אל אלוהי ישראל . הוא נתפס בעקבות הלשנה . לא ניתנה לו אפילו האפשרות להתחרט על מעשהו והוא לא היה יכול להימלט מעונש . דניאל מוכן להקריב את חייו על קידוש השם – מוטל עליו עונש מוות – והוא מושלך לגוב האריות . מן הראוי להזכיר לכל המעוניינים כי ספר דניאל נכלל ב " כתובים " ה " ך " של התנ"ך – והוא נכתב בארמית ובעברית . הספר עוסק בתקופה שבין גלות בבל ( ימי יהויכין מלך יהודה ) שצוותה על ידי המלך נבוכדנצר ועד ימי דריווש ה 2 , מלך פרס ומדי – כלומר תחילת ימי הבית השני . ספר " דניאל " נחתם בסביבות מרד החשמונאים . כלומר – מדובר פחות או יותר על התקופה שבין 500 ל 350 לפנה"ס . דניאל עצמו נודע כפותר חלומות בחסד עליון אבל המסר שלו היה ונותר תמיד שהשלטון המוחלט נתון בידי אלוהים לבדו . לפי ספרי הרישום העיסקי המפורטים שהותיר אחריו פיטר פול רובנס – מסתבר כי הוא ביצע בשנת 1618 החלפה של הציור " דניאל בגוב האריות " מול סוחר אמנות פלמי גדול באנטוורפן – תמורת : 100 פסלים קלאסיים ותוספת של סכום הגון במזומן . יצוין כי למרות שדניאל מתואר בציור כעלם צעיר – לפי הכתובים – אם וכאשר האירוע קרה : הוא היה כבר בן 80 ! הציור והרישום נתרמו בשנת 1965 לנשיונל גאלרי אוף ארט של וושינגטון על ידי פטרונית ופילנטרופית גדולה – אליסה מלון ברוס ( 1901-1969 ) בתו של הבנקאי הביליונר שהיה גם דיפלומט חשוב – אנדרו וו. מלון . אביה שימש במהלך הקריירה שלו כשר האוצר וכן כשגריר ארה"ב בלונדון , תחת 3 נשיאים – והיא תמיד שירתה לצדו , כראש לשכתו . בשנת 1965 היא תרמה ל " נשיונל גאלרי " מחצית מהאוסף הענקי שלה – והציור " דניאל בגוב האריות " – נכלל בתרומה .