הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע. סיפורו של ציור . לפנינו , הראשון מבין 3 ציורים בנושא ה ״ ריקוד ״ שהוזמנו אצל פייר אוגוסט רנואר ( 1841-1919 ) בשנת 1882 על ידי סוחר האמנות הפריזאי הנודע , פול דוראן רואל ( 1831-1922 ) . הציור נקרא : DANCE AT BOUGIVAL והוא מוצג מאז שנת 1937 במוזיאון לאמנויות יפות של בוסטון ונחשב לאחד הציורים האהובים ביותר במוזיאון . הציור מתאר נשף ריקודים שמתקיים בבית קפה ידוע בבוגיבאל , כפר ציורי הממוקם כ 15 ק״מ ממערב לפריז , אשר שימש כאתר לבילוי , מנוחה וציור של ציירים אימפרסיוניסטיים רבים ובהם : קלוד מונה , אלפרד סיסלי וברת׳ מוריסו . אך הוא נוצר במלואו – בינואר 1883, בסטודיו של רנואר, ברח׳ סט. ג׳ורג׳ שברובע ה 9 של פריז , והוא מתאר זוג רקדנים המוקפים בסצנה תוססת של מבקרים בבית קפה . המודליסטית שמגלמת בציור את הרקדנית היתה לא אחרת מאשר , סוזאן ולאדון ( 1865-1938 ) , שהחלה דרכה כאמנית טרפז בקרקס , שהשלימה את הכנסתה כמודל לציירי האימפרסיוניזם של מונמרטר , ומאוחר יותר התגלתה בעצמה כציירת טובה . לקראת סופה של שנת 1883 שבה נוצר הציור שלפנינו , נולד בנה המפורסם : מוריס אוטרילו ( 1883- 1955 ) שהיה בעצמו צייר מצליח . ואילו המודליסט שמגלם את דמותו של הרקדן , היה : פול אוגוסט לוטה ( 1860-1885 ) , עיתונאי וסופר סיפור קצר פריזאי יפה תואר ומוכר, שהיה ידיד בנפש של רנואר, אף כי היה צעיר ממנו בכ 20 שנה . ושוב , הסיפור שמסתתר מאחורי הציור הצבעוני והיפה הזה – הוא מרתק במיוחד . בתחילת שנות ה 80 של המאה ה 19 חש רנואר , כמו גם חברו מונה , עייף ומותש מהעיר פריז שהפכה לרועשת וסואנת . יותר מכך – רנואר שנימנה עם הראשונים והבולטים באמני הזרם האימפרסיוניסטי וממעצביו , חש עייף ומותש גם מכללי הסגנון של הקבוצה עמה פעל ואף הציג עד שנת 1881 ב 6 תערוכות משותפות – שבהן יצרה החבורה מהפכה שתיזכר לעד בהיסטוריה של האמנות . בין היתר , כתב אז רנואר מכתב ארוך ומפורט שבו הסביר לדוראן רואל : " הגעתי לקצה הדרך בחברת חברי כשהבנתי כי החירות הגדולה שמעניק הציור בחוץ , מול הנושא , הופכת למכשול כיון שהיא מאלצת אותי לחשוב פחות על הקומפוזיציה ויותר על זרימת אור השמש ועל ההשתנות הבו זמנית של האירועים בשטח ". בקיצור , רנואר החל לתור במוחו אחר : " חזון אמנותי חדש ". בפברואר 1881 החליט רנואר לפתע לצאת לאלג'יר , לאזור שנודע על כך כי היה אהוב במיוחד על אז'ן דלקרואה ( 1798-1863 ) , מגדולי זרם האמנות הרומנטי , שפעל כמחצית המאה שלפניו . הוא שהה באלג'יר במשך חודש שלם וצייר שם מספר לא מבוטל של ציורי נוף מרתקים בצבעוניותם , וזמן קצר לאחר ששב לפריז – " נמלט " ממנה שוב במסע נוסף והפעם לאיטליה . רנואר ביקר בונציה ולאחר מכן , בפירנצה , רומא ונפולי ומשם כתב לסוחר האמנות , פול דוראן רואל , שכה האמין בו , ונודע כראשון בין סוחרי האמנות שאהבו וקידמו את אמני האימפרסיוניזם : " אני חש כמו תלמיד בבית הספר. פתאום , בגיל 40 , ראיתי את ה" רפאלים" , ציוריו של רפאל ׁ( 1483-1520 ) ברומא, הם מופלאים. חבל שהם נעלמו מעיני קודם לכן. כל אחד מהם מלא בחוכמה . שלא כמונו , רפאל מעולם לא ניסה להשיג את הבלתי אפשרי – ובדרכו שלו : גילה את האור ! ". רנואר הושפע חזק מתגלית האור אצל רפאל לפני יותר מ 500 שנה , והחל ללמוד אותה על בוריה , כמו כן – גמר אומר בלבו לייצר את ה " אור " של רפאל באמצעים מלאכותיים – בסטודיו שלו ולא ב " שטח " וליצור אמנות חדשה – ישנה משלו . כאשר שב רנואר ממסעו לאיטליה בתחילת שנת 1882 , הוא נקלע למשבר מקצועי לא פשוט וכאשר התבקש להציג ציורים לקראת התערוכה האימפרסיוניסטית ה 7 שאמורה להיערך במאי 1882. סירב . גם קלוד מונה עשה כמוהו . חבריהם של השניים , הזדעקו , ולבסוף – כשידידם , סוחר האמנות , פול דוראן רואל , שהיה לו עניין אישי רב בהמשך דרכה של התנועה האימפרסיוניסטית – ביקש מהם . שני האמנים ה " מותשים " נענו להפצרותיו והסכימו ל " תרום " מספר ציורים לתערוכה , אף כי לא השתתפו בה באופן פורמלי . יש הטוענים כי כמחווה תודה של דוראן – רואל לרנואר , הוא הזמין אצלו בסוף שנת 1882 את 3 ציורי הריקוד . בציורו : " DANCE AT BOUGIVAL " ביצע פייר אוגוסט רנואר מספר חידושים מהפכניים בסגנונו : הראשון – בעצם העובדה שהציור אינו מתאר אירוע אמיתי שתועד בזמן אמיתי בשטח אלא נוצר במלואו בסטודיו . השני – זהו ציור שגודלו ענקי – 182X98 ס"מ שמתאר את שתי דמויות הרקדנים בגודלם הטבעי . השלישי , ואולי החשוב ביותר , בציור זה עשה רנואר שימוש ראשון בטכניקת האור של רפאל אותה למד באיטליה , לפי המסורת הקלאסית – כדי להאיר את הדמויות . בטרם ביצע רנואר את " הארת " הריקוד הראשון – הוא ערך ניסויים בפירות וירקות ורק לאחר מכן העז לצייר דמויות אנוש . בשיטתו החדשה הצליח רנואר להאיר את הרקדנים תוך שימוש באור מלאכותי – בסטודיו שלו – בחזית , ויצירת רקע חשוך מאחור . כל 3 ציורי ה " ריקוד " של רנואר , שנוצרו בתחילת שנת 1883 , בגודל אנושי אמיתי , בסטודיו שלו , משקפים לראשונה , את ההגשמה הראשונית של רצונו לייצר יצירות שאפתניות שמדגימות את מיומנותו כצייר דמויות מדוייק ומיומן . בשלושת ציורי הריקוד שלו שמר רנואר על לוח בהיר . עשה מעט מאוד שרטוט מוקדם ותכנון מראש לפני השימוש בצבע .רנואר גם השתמש יפה בכללי הצבעים המנוגדים – חליפה בצבע כחול עמוק לרקדן – בקונטרסט לשמלתה הורודה החיוורת של הרקדנית . בחודש מרץ 1883 הציג סוחר האמנות , פול דוראן רואל , את 3 ציורי הריקוד של רנואר בסלון השנתי הגדול שלו . כיום – שלושתם זוכים לתהילה . הראשון מוצג במוזיאון לאמנות היוקרתי של בוסטון והשניים האחרים – במוזיאון ד'אורסיי , בפריז , רב החשיבות .
פייר אוגוסט רנואר
