מקור הפוסט: ויקיפדיה.
בוטרו נולד במדיין שבקולומביה, ואיוריו הראשונים התפרסמו כשהיה בן 16. בשנת 1951 עבר לבוגוטה, ותוך מספר חודשים זכה להציג מציוריו בגלריית ליאו מאטיס בעיר, ולאחר מכן יצא ללימודים בצרפת. בשנת 1958 זכה בפרס החשוב של 'סלון האמנים הקולומביאניים'. בוטרו הגדיר את עצמו בגיל צעיר כצייר 'הקולומביאני ביותר מכל הציירים הקולומביאניים'.
יצירותיו של בוטרו מתאפיינות בגופים שמנים ודשנים מאוד של נשים וגברים. ב-1977, למשל, צייר וריאציה על המונה ליזה, שפניה שמנות ומעוגלות. בוטרו צייר מגוון של דמויות נוספות בגילאים שונים שהמשותף להם היא צורתם העגולה והרחבה. ב-2005 הציג בוטרו תערוכה של 50 ציורים שנעשו בעקבות גילוי מקרי ההתעללות שביצעו חיילים מצבא ארצות הברית בכלא אבו גרייב. בוטרו צייר את הציורים עקב הזעזוע שחש כשהתגלו מקרי ההתעללות. התערוכה שהוצגה במספר ערים בעולם, וביניהן ניו יורק וערים נוספות בארצות הברית, גרמה לעניין רב.
את דמויותיו הייחודיות מעצב בוטרו גם בפסלים. החל משנת 1976 החל בוטרו גם לעסוק בפיסול, ומיישם בתחום זה את הקווים האופייניים של יצירתו: צורות מעוגלות וחושניות, נפחים גדולים וטכניקה מושלמת.
פסליו הדשנים של בוטרו אהובים על ציבור רחב והם מוצבים בערים רבות, למשל בנמלי התעופה של ברצלונה ומדריד, בכיכר במרכז העיר ירושלים (פסל סוס), בברלין[1] בסינגפור[2] ובמוזיאונים רבים.
