הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע. סיפורו של ציור. והפעם נעסוק ביצירתו הגדולה של וסילי קנדינסקי ( 1866-1944 ) – ״ מוסקבה 1 ״ . הציור שנוצר בשנת 1916 והסיפור שחבוי מאחוריו – מרתקים באותה מידה . אז קודם כל – קצת היסטוריה. האימפריה הרוסית נכנסה למלחמת העולם הראשונה , 3 ימים לאחר פריצתה ( 1 באוגוסט 1914 ) כחברה בברית המשולשת לצד צרפת ואנגליה כנגד גרמניה ושותפותיה. כאזרח רוסי , אולץ אז קנדינסקי – שכבר היכה שורשים עמוקים בסצנת האמנות של מינכן, כצייר, כמורה וכתיאורטיקן אמנות חשוב – לצאת מיד מגרמניה ולשוב לעיר הולדתו , מוסקבה. וכך , לאחר 18 שנות לימודים ועבודה פוריה במינכן , ששכרה היה בצדה , כמו גם המוניטין והכבוד בהם זכה והתהדר – בעיקר בין השנים 1911 ו 1914 ( תקופת ״הפרש הכחול ״) – במינכן – פינה קנדינסקי את הסטודיו המצליח שלו ואת קתדרת ההוראה ושב הביתה , למולדתו – רוסיה. יציאתו החפוזה מגרמניה נעשתה במחשכים , דרך שוייץ ושוודיה , והאמן הגיע למוסקבה תשוש ושבור. לפי העדויות המוכחות – נטישת המאחז האמנותי של קנדינסקי במינכן פגעה בו קשות והוא נקלע למשבר נפשי עמוק . עד כדי כך שבשנת 1915 כולה – הוא לא הצליח להשלים אפילו ציור אחד. מאחר והוא הסתובב ברחובות מוסקבה מבוקר עד ערב ללא מעשה – החל קנדינסקי להתלהב מחדש מיופיה המורכב של בירת האימפריה הרוסית בה נולד ובתחילת שנת 1916 – התעודד מעט כשעלה בראשו הרעיון – ליצור " קומפוזיציה " מופשטת – מורכבת במיוחד – שתתאר את מוסקבה שכה אהב בילדותו – בעיני רוחו. לצורך כם החל קנדינסקי לנוע בין כיכרות מוסקבה ולרשום לעצמו סקיצות , טיוטות ותוכניות הכנה רבות ומגוונות – כדי להרכיב בסופו של דבר מכולן יחד – יצירת ענק – כמו ה " קומפוזיציה 7 " שבה עסקנו אתמול – שכולה תוקדש למוסקבה. בחודש יונ 1916 כתב וסילי קנדינסקי איגרת מרגשת לבת טיפוחיו , גבריאל מינטר , בת מינכן – ובאיגרת נכתב : " אני שוב עובד והפעם על הציור שלי – מוסקבה – הקומפוזיציה שלו מתגבשתץ לאט לאט בדמיון שלי ומה שנחשב בעיני עד כה למשאלה – מתחיל לרקום צורה של רעיון מעשי . עד כה חסר לי עדיין העומק והעושר שנדרש כדי ליצור סאונד רציני ומורכב דיו שיהלום את היצירה החשובה ביותר בעיני " . גבריאל מינטר בת ה 25 הגיעה לסטודיו של קנדינסקי , במינכן , בשנת 1902. הוא היה אז בן 36 . היא החלה ללמוד אצלו והפכה לידידתו הקרובה . רבים תולים את עוצמת המשבר האישי שפקד את קנדינסקי בשנת 1915 בכך שאלץ להיפרד ממינכן בעיקר , אך מגבריאל – בפרט. הוא כתב לה עוד קודם לכן : " חלפה עלי תקופה ארוכה של דיכאון מעיק שביסודו נבע מספק שנולד אצלי לגבי דרכי האמנותית ". עכשיו כתב: " מוסקבה 1 תכלול כמה מאותן תכונות אגדתיות רומנטיות של ציורי ההכנה שלי בפינותיה השונות של העיר- אותן אשלים לקומפוזיציה אחת שבלבה – הכיכר האדומה – ומצאתי את הסאונד שמתחבר לציור : זהו הסאונד של הטובה ( כלי הנשיפה ממתכת הגדול ביותר – בעל קול הבס ) – הסאונד של מוסקבה ". כשסיים קנדינסקי ליצור את " מוסקבה 1 " – ציור בצבעי שמן על קנבס שגודלו 104X100 ס"מ – הוא כתב : " השמש ממיסה את כל מוסקבה לכתם אחד אשר מרטיט את נשמתי ". הציור " מוסקבה 1 " מוגדר כציור אקספרסיוניסטי , אך אין ספק כי הוא מכיל בתוכו את מרבית כללי ה " קומפוזיציה האבסטרקטית " שפיתח קנדינסקי במינכן. הציור עצמו וחלק נכבד מעבודות ההכנה שיצר קנדינסקי לצורך השלמתו – מוצגים באופן קבוע בגלריה הלאומית " טרייטקוב " , במוסקבה. תערוכות שכללו את הציור והסקיצות המוקדמות שלו – התקיימו בעשור הקודם גם ב " גוגנהיים " וגם ב " מטרופוליטן " בניו יורק – שלוו בסמינרים לימודיים שיועדו לסטודנטים לתולדות האמנות המודרנית. הביקוש היה עצום.
