הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע. סיפורם של עצי צפצפה על גדת נהר . קלוד מונה במיטבו . לפנינו שני הציורים הראשונים מתוך סדרה של 24 תמונות נפלאות שיצר מונה ( 1840-1926) בין האביב לסתיו של שנת 1891 , ובהן תיאר את עצי הצפצפה האלגנטיים שהתנשאו למרומים , על גדות נהר האפטה ( EPTE ) שזרם ממש בסמוך לאחוזתו בז׳יברני . נהר האפטה הוא , למעשה, היובל הימני המפותל של הסיין , ואורכו כ 113 ק״מ . לאורך רוב דרכו , זורם היובל היפה הזה בתחומיה של נורמנדי והוא נשפך לתוך הסיין ממש בסמוך לאחוזתו הפורחת של קלוד מונה . באותם חודשים נהג קלוד מונה לצאת ברגל לעבר גדת הנהר בתנאי אור ומזג אויר משתנים ולצייר בו במקום את עצי הצפצפה ( POPLARS ) שצמחו לאורך הנהר במקבצים שונים של : שניים , שלושה , ארבעה ואפילו -שבעה , על רקע שמי קיץ כחולים וחלקים או – אפורים ומעוננים – כשהם מתמזגים על פני הקנבסים שלו , השונים זה מזה במימדיהם , ברשת של משיחות מכחול בצבעים עזים , כפי שכה אהב . לעתים , נהג מונה לצייר את העצים מתוך מי הנהר – כשהוא יושב בסירה שלו שעגנה שם אז כמעט באופן קבוע , ושימשה אותו לצורך כך כסטודיו צף שממנו תפס בצורה יפה גם את ההשפעות המנצנצות של אור השמש על פני מי הנהר . מרבית ציורי עצי הצפצפה של קלוד מונה נמכרו בעשור שלאחר מותו של האמן , בין השנים 1926 ו 1936 , במכירות פומביות , לנציגיהן של גלריות בפריז, לונדון וניו יורק – והגיעו בסופו של דבר לידיים פרטיות של אספנים עשירים ו… מאושרים . ב 3 השנים שקדמו ליצירת הסדרה המיוחדת במינה הזו , נהג מונה לצייר על גדת האפטה בעיקר את האחיות סוזן ובלאנש הושדה , בסדרה ארוכה של ציורים . אביהן המנוח היה הבנקאי ארנסט הושדה ( 1837-1891 ) , איל חנויות כלבו בפריז , שהיה פטרונו הגדול של מונה עד שפשט את הרגל בשנת 1878 . לאחר מותו , הפכה אימן של הבנות – אליס – לרעייתו השנייה של הצייר. בשנת 1891 החל מונה במחקר מעשי משלו – לנסות ולחקות את האופן שבו העין קולטת את הנגלה לפניה , בטכניקה של מעין רישום מהיר בצבע – שהוא עצמו פיתח . הוא נהג להשתמש לצורך כך במשיחות מכחול קצרות ועתירות צבע והוסיף למרקחת של הציורים המוגמרים – צבעים משלימים . מונה נהג תמיד לנסות ולבטא בציוריו את הדרך שבה משתנה מראה האובייקט לפי תנאי מזג האויר ועוצמת האור – ולכן החל לצייר סדרות של נופים מסויימים ( גם עירוניים וגם כפריים ) כמו זה שלפנינו – בתנאי אור ומזג אויר שונים ומשתנים. סדרות אלה כוללות את ציורי : " ערימות השחת ", " שושני המים " , " איכרים עובדים " – וכן את סדרת : " עצי הצפצפה " – שאותה צייר בשלמותה ללא כל שימוש ב " רישומי הכנה ". בדרך כלל עבד קלוד מונה היישר על הקנבס שלפניו , בקשת צבעים שהכין מראש , מבלי להותיר אחריו סקיצות הכנה . היו לכך שתי סיבות : הראשונה – טכנית , עובדתית – קלוד מונה מעולם לא קיבל הכשרה מקצועית – אמנותית , פורמלית – מסודרת . ואת כל שידע , למד מחבריו . בצעירותו , קיבל מונה שיעורי ציור מאולתרים מאמן מקומי בשכונה הפריזאית שבה גדל . ומאוחר יותר , הוא התיידד עם האמן , אז'ן בודן ( 1824-1898 ) , וממנו למד לצייר באופן חופשי – באויר הפתוח . ושנית , הדרך היחידה בעיניו של מונה , להציג בזמן אמיתי את אופן השתנות האור בנוף , הייתה – לצייר ישר על הקנבס , בצבעים שאותם ראה בנוף עצמו בזמן שבו צייר . בודן סיפר למונה כי הוא עצמו החל לצייר בחיק הטבע כאשר פגש בשנת 1848 בפלנדריה את הצייר ההולנדי , יוהאן חונקינד . על סמך ניסיונו האישי , הציע אז'ן בודן לקלוד מונה , לעשות כמותו , מיד כשהכירו זה את זה , כבר בשנת 1857 – ואז היה קלוד מונה בן 17 בלבד. זו הסיבה המכרעת לכך שלא נמצאה , למיטב ידיעתי , אף סקיצה מוקדמת של ציורים מסדרת עצי הצפצפה . לרוע מזלנו, איננו זוכים לראות במוזיאונים , בדרך כלל , את ציורי הסדרה הייחודית הזו , שכן , כאמור, מרבית הציורים הכלולים בה הן בבעלות פרטית של אספנים . מונה השלים ונעל את יצירת " סדרת עצי הצפצפה " כשנה אחת לפני שהשלים בשנת 1892, את הקמת גשר העץ היפני המפורסם שלו על פני אגם חבצלות המים שטיפח בשטח אחוזתו . החל משנת 1898 , החל קלוד מונה לצייר את סדרת ציורי : " הגשר היפני " שלו בטכניקה דומה .
