הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע.
סיפורו של ציור . לפנינו יצירת מופת – פרסקו ענקי ( 7.7 מ׳ על 5 מ׳ ) בשם : ״ אסכולת אתונה ״ ( THE SCHOOL OF ATHENS ) שיצר רפאל ( 1483-1520 ) ברומא, בשנת 1509 – שנראה לי כה מתאים לספר עליו מיד לאחר שובי ארצה , מאתונה . האסכולה של אתונה הוא תאור סמלי של האקדמיה האפלטונית , עם חכמי יוון העתיקה , על מקצועותיהם וזרמיה השונים . זהו , ללא ספק , אחד מציוריו החשובים והידועים ביותר של אמן הרנסאנס הגבוה האיטלקי , רפאל, שיצר אותו כפרסקו ( ציור קיר ) בארמון האפוסטלי ( ״ ארמון השליחים ״ ) שליד כיכר פטרוס הקדוש , בקריית הותיקן . רפאל , שהיה אז בן 26 בלבד , הוזמן לרומא על ידי האפיפיור יוליוס השני ( 1443-1513 ) , בין היתר, כדי לעצב עבורו ארבעה חדרים שנועדו במקור לשמש בסוויטת מגוריו בארמון . היצירה : ״ אסכולת אתונה ״ נבחרה על ידי האפיפיור לקשט את ראשון החדרים ב סטנצה ״ ( כך כונה המתחם ) ולייצג את ה ״ פילוסופיה ״ . הפרסקו הוא מעין VEDUTE ( עדות היסטורית מפורטת ) ראשון מסוגו שמתייחס לאתונה , ברינסאנס . הוא מצטיין בהקרנת הפרספקטיבה המדוייקת שלו , אותה למד רפאל , מלאונרדו דה וינצ׳י , שדיוקנו אף מתואר , כדמות המרכזית בציור , המייצגת , כביכול , את אפלטון . הציור מציג את כל גדולי הפילוסופים , הסופרים והמדענים – מתקופת יוון העתיקה – כפי שנתפשו בתקופת הרינסאנס והוא משקף את תפישתו של רפאל עצמו , כמו גם את רוח התקופה כולה אשר שאבה את רוב השראתה מהעולם הקלאסי . ציורו של רפאל נבנה על פי כל העקרונות המקובלים של " הרינסאנס הגבוה " – גם בהיבט התמטי וגם בהיבט האמנותי – קומפוזיטיבי . האפיפיור יוליוס ה 2 בחר בעצמו את נושא הציור והחליט על הצגתו בחדר הראשון של ה " סטנצה " . הוא אף קבע את שמו של החדר : " דלה סינייטורה " , כלומר : " החותם " . באולם הזה נהג האפיפיור לקבוע באופן סופי את פסקי הדין המרשיעים או מזכים את כל מי שעמדו למשפט בפניו . הוא ביקש מרפאל להציג בכל ארבעת אולמות ה " סטנצה " את ארבע הדרכים באמצעותן יכול אדם לרכוש לעצמו תהילה – והורה לרפאל ליצור בחדר הראשון – תאור חזותי רחב יריעה , כולל ומקיף של ה " פילוסופיה " – שמייצגת בעיניו את האמת . רפאל הציב , כמובן , במרכז הפרסקו – את דמויותיהם של שני ענקי הפילוסופיה ביוון העתיקה – אפלטון ואריסטו . בפרסקו הענקי שלו, הציב רפאל את הדמויות שבחר במערכת של תנועה אליפטית , הצתחילה מלפנים ומסתיימת מאחור. במרכז מופיעות הדמויות של אפלטון ( שמופיע – לפי שיערו הלבן והארוך – בדיוקנו של לאונרדו דה וינצ'י ) כשהוא מצביע לעבר השמיים ולידו, אריסטו , שמושיט את ידיו לעבר המציאות הארצית. לידם מוצגים מלומדים מתקופות אחרות כמו : המתמטיקאי והאסטרונום הגדול : תלמי ( 100-168 לספירה ) והרופא – פילוסוף המוסלמי הגדול : אבן רושד ( 1126-1190 לספירה ) . לחלק לא קטן מהחכמים העניק רפאל את שרטוט פניהם של אנשי רוח מפורסמים בדורו , במטרה להדגיש את המשך תחייתה של האסכולה העתיקה – ברינסאנס. אגב, הראש השני מימין – בשורה הראשונה – מגולם על ידי רפאל עצמו שחובש כובע שחור ושיערו גולש ממנו .
סיפורו של ציור . לפנינו יצירת מופת – פרסקו ענקי ( 7.7 מ׳ על 5 מ׳ ) בשם : ״ אסכולת אתונה ״ ( THE SCHOOL OF ATHENS ) שיצר רפאל ( 1483-1520 ) ברומא, בשנת 1509 – שנראה לי כה מתאים לספר עליו מיד לאחר שובי ארצה , מאתונה . האסכולה של אתונה הוא תאור סמלי של האקדמיה האפלטונית , עם חכמי יוון העתיקה , על מקצועותיהם וזרמיה השונים . זהו , ללא ספק , אחד מציוריו החשובים והידועים ביותר של אמן הרנסאנס הגבוה האיטלקי , רפאל, שיצר אותו כפרסקו ( ציור קיר ) בארמון האפוסטלי ( ״ ארמון השליחים ״ ) שליד כיכר פטרוס הקדוש , בקריית הותיקן . רפאל , שהיה אז בן 26 בלבד , הוזמן לרומא על ידי האפיפיור יוליוס השני ( 1443-1513 ) , בין היתר, כדי לעצב עבורו ארבעה חדרים שנועדו במקור לשמש בסוויטת מגוריו בארמון . היצירה : ״ אסכולת אתונה ״ נבחרה על ידי האפיפיור לקשט את ראשון החדרים ב סטנצה ״ ( כך כונה המתחם ) ולייצג את ה ״ פילוסופיה ״ . הפרסקו הוא מעין VEDUTE ( עדות היסטורית מפורטת ) ראשון מסוגו שמתייחס לאתונה , ברינסאנס . הוא מצטיין בהקרנת הפרספקטיבה המדוייקת שלו , אותה למד רפאל , מלאונרדו דה וינצ׳י , שדיוקנו אף מתואר , כדמות המרכזית בציור , המייצגת , כביכול , את אפלטון . הציור מציג את כל גדולי הפילוסופים , הסופרים והמדענים – מתקופת יוון העתיקה – כפי שנתפשו בתקופת הרינסאנס והוא משקף את תפישתו של רפאל עצמו , כמו גם את רוח התקופה כולה אשר שאבה את רוב השראתה מהעולם הקלאסי . ציורו של רפאל נבנה על פי כל העקרונות המקובלים של " הרינסאנס הגבוה " – גם בהיבט התמטי וגם בהיבט האמנותי – קומפוזיטיבי . האפיפיור יוליוס ה 2 בחר בעצמו את נושא הציור והחליט על הצגתו בחדר הראשון של ה " סטנצה " . הוא אף קבע את שמו של החדר : " דלה סינייטורה " , כלומר : " החותם " . באולם הזה נהג האפיפיור לקבוע באופן סופי את פסקי הדין המרשיעים או מזכים את כל מי שעמדו למשפט בפניו . הוא ביקש מרפאל להציג בכל ארבעת אולמות ה " סטנצה " את ארבע הדרכים באמצעותן יכול אדם לרכוש לעצמו תהילה – והורה לרפאל ליצור בחדר הראשון – תאור חזותי רחב יריעה , כולל ומקיף של ה " פילוסופיה " – שמייצגת בעיניו את האמת . רפאל הציב , כמובן , במרכז הפרסקו – את דמויותיהם של שני ענקי הפילוסופיה ביוון העתיקה – אפלטון ואריסטו . בפרסקו הענקי שלו, הציב רפאל את הדמויות שבחר במערכת של תנועה אליפטית , הצתחילה מלפנים ומסתיימת מאחור. במרכז מופיעות הדמויות של אפלטון ( שמופיע – לפי שיערו הלבן והארוך – בדיוקנו של לאונרדו דה וינצ'י ) כשהוא מצביע לעבר השמיים ולידו, אריסטו , שמושיט את ידיו לעבר המציאות הארצית. לידם מוצגים מלומדים מתקופות אחרות כמו : המתמטיקאי והאסטרונום הגדול : תלמי ( 100-168 לספירה ) והרופא – פילוסוף המוסלמי הגדול : אבן רושד ( 1126-1190 לספירה ) . לחלק לא קטן מהחכמים העניק רפאל את שרטוט פניהם של אנשי רוח מפורסמים בדורו , במטרה להדגיש את המשך תחייתה של האסכולה העתיקה – ברינסאנס. אגב, הראש השני מימין – בשורה הראשונה – מגולם על ידי רפאל עצמו שחובש כובע שחור ושיערו גולש ממנו .
