אדגר דגה-אוסף אגדי

הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של  ד"ר אמיר גבע  

בחרתי להציג בפניכם 22 ציורים נבחרים מתוך אוסף אגדי , אוצר בלום שלא נודע כדוגמתו בהיסטוריה של האמנות . מדובר באוסף פרטי ענקי שהותיר אחריו אדגר דגה ( 1834-1917 ) לאחר מותו . האוסף כלל כ 2000 עבודות ומתוכן 732 של אמנים מלבדו שאת עבודותיהן רכש במשך שנים ארוכות ב 4 גלריות לאמנות בפריז , תוך בחירה קפדנית . וכן , כ 1300 עבודות שיצר אדגר דגה בעצמו במהלך חייו ולא מכר אותן . כוונתו הנסתרת הייתה , כנראה, להקים בבוא היום מוזיאון פרטי עבור האוסף הפרטי שלו . מסתבר כי מעט מאוד אנשים ידעו על קיומו של האוסף הענקי הזה ואיש מהם אף לא העלה בדעתו שהיקפו של האוסף הוא כה גדול ומרשים . אדגר דגה , בן ה 83 , מת לאחר מחלה קשה בליל ה 17 בספטמבר 1917 בביתו , ששימש אותו ב 5 שנות חייו האחרונות אך ורק למגורים – וכמחסן סודי ונסתר לאוצרותיו – בכתובת שדרות קלישי 6 , מונמרטר ( הרובע ה 18 ) . במותו – היה עיוור לחלוטין וגלמוד. דגה מעולם לא נישא ולא היו לו ילדים . הוא נטמן בבית העלמין הישן של מונמרטר כשלצידו ״ שכנים ״ מכובדים : המלחינים – ז'ק אופנבך והקטור ברליוז , הסופר אלכסנדר דומא והמשורר הגדול , היינריך היינה . לאחר הלוייתו , הופנה לביתו – לפי הוראות שפורטו בצוואתו של דגה – ג'וזף דוראן-דואל ׁ( 1862 – 1928 ) , המנהל בפועל של הגלריה " דוראן – דואל " הפריזאית שבה רכש דגה ציורים כבר בשנות ה 60 המוקדמות עוד בטרם מלאו לו 30 שנה . הגלריה שנוהלה שנים רבות ע"י אביו , פול מארי ג'וזף דוראן-דואל ( 1831-1928 ) , שהיה כבר בן 86, התמחתה במשך שנים רבות בציור היסטורי וניאו קלאסי , אך גם הייתה מהראשונות שהעניקה חסות מקצועית לאמנים הצעירים של התנועה האימפרסיוניסטית . על דוראן-דואל הוטל למיין את האוצר החבוי בביתו של דגה ולטפל בו . כשדוראן -דואל נכנס לביתו של דגה – הוא נדהם למראה עיניו . ברוב שטחו של הבית היו פזורים ארונות ובהן עשרות מגרות ובכל מגרה נמצאו עשרות קנבסים מגוללים וארוזים בקפידה . נכדתו של דוראן-דואל סיפרה לא מכבר כי סבה מצא במקום אוסף בל יאומן שאיש לא ידע על קיומו והיה מאוחסן במשך שנים ארוכות בתנאים לא פשוטים . כבר בהצצה ראשונה הבחין הגלייריסט המנוסה כי באוסף ישנן מספר יצירות מופת והרבה יצירות טובות נוספות אך הבין כי בחינת האוסף בשלמותו , מתיחת הקנבסים והפסטלים על מסגרות – ובעיקר – זיהוי , ביצוע אוטנטיקציה וקיטלוג האוסף – כל זה – עלול לקחת חודשים ארוכים . ג'וזף הבין כי באופן טבעי בחר אדגר דגה החולה , העיוור והבודד – להטיל על הגלריה המשפחתית שלו את המלאכה המורכבת ולמנותו למנהל המלאי של האוסף הפלאי שהיה ברשותו , שכן , האמן קשה המזג והנרגן – לא הותיר אחריו יורש חוקי . המיון , אכן ארך 5 חודשים תמימים ולמזלו , סוחר האמנות המנוסה יכול היה להיעזר במחברות מפורטות שבהן רשם אדגר דגה מבעוד מועד פרטים רבים על עבודות רבות , מקום רכישתן ולעתים – אף המחיר ששולם תמורתן . הוא הכיר היטב את העובדה שדגה היה רוכש אובססיבי שרכש ציורים רבים במהלך 3 גלים : הגל הראשון החל כבר בשנות ה 60 כשדגה רכש בעיקר אצלם ב " דוראן-דואל " ורק עבודות של ציירים " קלאסיים " שהוא חפץ להיות ממשיך דרכם – וכולן נמצאו בארון אחד ב20 מגרות ובתוכן גוללו 13 ציורי שמן וכ 200 רישומים ואקוורלים של אז'ן דלקרואה ( 1798-1863 ) וכן – 20 ציורי שמן ו 88 רישומים של ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר ( 1780-1867 ) כמו גם 2 יצירות מופת של אל גרקו ( 1541-1614 ) וכן – 3 תמונות שמן וכמה עשרות קריקטורות מקוריות של אונורה דומייה ( 1808-1879 ) . במחברתו של אדגר דגה נכתב: " סנט אילדפונסו של אל גרקו היה תלוי שנים רבות מעל מיטתו של ז'ן פרנסואה מילה ! "… לאחר סידור הציורים שבחדר הזה לבדו – אמרה קרולין דוראן-רואל גודפרוי , נכדתו של ג'וזף – כי לו היה אדגר דגה מצליח להגשים את חלומו להקים מוזיאון משלו – היו הציורים של האמנים הנזכרים לבדם תופסים 8 אולמות תצוגה לפחות . גל הרכישות השני של אדגר דגה החל ב 1874 והסתיים ב 1888 – אז נהג דגה לפקוד 4 גלריות לאמנות ולהחליף בהן יצירות שלו ביצירות של " מתחריו " – לעתים גם שילם " תוספת . שלוש הגלריות הנוספות בהן הסתובב אדגר דגה אז היו גם הן מהסוג שעסק באמני המודרנה של אז והוא העשיר את האוסף שלו באותה תקופה בעבודות של : אדואר מאנה , פול סזאן , פול גוגן , מארי קאסאט ועוד . ואילו הגל השלישי והאחרון של רכישותיו היה קצר יחסית – בשנות ה 90 – ובו כבר השיג 2 עבודות של וינסנט ואן גוך , וכן ציורים של אלפרד סיסלי, קאמי קורו , ברת מוריסו וקאמי פיסארו . את העבודות שיצר אדגר דגה בעצמו היה , כמובן , קל יותר למיין ולקטלג . לאחר ביצוע האוטנטיקציה – והקיטלוג – החל דוראן -דואל להתארגן לקראת 3 מכירות פומביות בהיקף חסר תקדים של 2000 ציורים !!! והתקופה לא הייתה פשוטה כלל וכלל ! מלחמת העולם הראשונה הייתה עדיין בעיצומה . במהלך רוב המלחמה – פריז לא נפגעה , מכיוון שהקרבות התחוללו רחוק ממנה יחסית . אולם דווקא בת חילת שנת 1918 פתחו הגרמנים במתקפה ותותחיהם החלו להפגיז מפעם לפעם את פריז . התוצאה הייתה כמה מאות הרוגים ופגיעה פיזית במספר אטרקציות ברחבי העיר . באירוע קשה יחסית שהתרחש בתחילת פברואר 1918 נפל פגז לתוך כנסיית סן ג'רבה ( SAINT GERVAIS ) בזמן מיסת יום ראשון והחריב את גג הכנסיה . נהרגו כתריסר מתפללים . יותר מכך – באפריל 1918 גברה מגיפת השפעת הספרדית שפרצה בראשית השנה וצרפת החלה להיפגע בעטיה . למרות זאת – שקדו אנשי " דוראן- דואל " ובנדיבותם , גייסו גם גלריות נוספות שבהן נהג אדגר דגה לקנות ולהחליף ציורים ובהן , הגלריה המפורסמת של " אמברואז וולארד " ( פטרונו הראשון של פיקאסו ) , והגלריה הותיקה של " ברנהיים – ז'ון ". הם פעלו ביחד וקבעו 3 מועדים למכירות פומביות של העבודות בין החודשים : מרץ ויוני 1918. צריך לזכור כי באותם ימים לא הייתה אפשרות לראות קטלוגים ולבחור עבודות באמצעים אלקטרוניים והנוכחות הפיזית של רוכשים פוטנציאליים או נציגיהם נדרשה . חשש נוסף של המוכרים נבע מכך שבימים אלה שבהם – פריז , צרפת , אירופה והעולם כולו – סבלו ממוראות מלחמת עולם שטרם הסתיימה ובמקביל – מגיפת השפעת הספרדית כבר החלה לתת אותותיה ברחבי היבשת – המוזיאונים הלאומיים הגדולים סבלו מדלות תקציבית ממושכת ולא נותר לאוצרי האמנות שלהם אלא רק לקנא במשקיעים ובאספנים הפרטיים שנותרו לבדם בתמונה . עצם העובדה שהאוסף הפרטי שהיקפו היה כה עצום ותוכנו לא הוכר קודם לכן על ידי רבים – הפך את המכירה הפומבית שכללה הכל מכל – ל " מכירה של המאה " ! כל עשירי אירופה שלחו את נציגיהם לקנות מכל הבא ליד והאמריקנים לא פיגרו אחריהם . החלה נהירה גדולה של נציגיהם של האספנים הפרטיים הגדולים בעולם ובחלוף 3 המכירות הפומביות , אכן, התברר כי הרוב המוחלט של היצירות נמכרו לאספנים פרטיים ונשלחו מצרפת- לאמריקה , אנגליה ושוייץ . מוזיאון הלובר , למשל, רכש רק 2 ציורים !! בשנת 1997 , במלאת 80 שנים למותו של אדגר דגה – קיים ה " מטרופוליטן מיוזיאום אוף ארט " תערוכה שהתבססה על " אוסף דגה " ובה הוצגו כ 200 ציורים שנכללו באוסף החבוי של האמן . מחציתם פרי יצירתו ומחציתם האחרת – עבודותיהם של אמנים אחרים . לקראת התערוכה בוצע מחקר מעמיק על האוסף ופורסמו 2 כרכים של ספר עב כרס : THE PRIVATE COLLECTION OF EDGAR DEGAS . האחד הוקדש ליצירותיו של דגה עצמו באוסף והשני – ל 732 יצירותיהם של האמנים האחרים . נכדתו של ג'וזף דוראן – דואל, שהיה אחראי למיון האוסף, קיטלוגו ומכירתו – השתתפה בעריכת שני הספרים . כעבור 20 שנה , ב 2017 , במלאת 100 שנה למותו של אדגר דגה – ערך ה " מטרופוליטן מיוזיאום אוף ארט " שרכש בינתיים לעצמו , כ 150 מציורי " אוסף דגה " – סקר , ובו גילה כי כיום – יותר מ 1800 עבודות מתוך " אוסף דגה " מוצגות במוזיאונים – חלק מהן נמכר להם על ידי המשקיעים , חלק נוסף נתרם להם וחלק שלישי – הושאל להם לתקופות ארוכות.