מקור הפוסט: דף הפייסבוק: "avi art avi wurzel" הפוסט הועלה ברשותו ובאדיבותו הרבה של אבי וורצל.
אהרון הלוי – Aharon Halevi1957 – 1887הכנרת – 1935, שמן על בד, 81×115 ס"מ.אהרון הלוי נולד באוקראינה בשנת 1888,כבן למשפחת ש"הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של אבי וורצל – מתוך דף הפייסבוק: avi art avi wurzel"וחטים,למרות שלמד בחדר ובבית ספר תיכוני,ששם התגלה בו כשרונו לציור ואומנות,אהרון הלוי עלה לארץ כחלוץ בזרם העלייה השנייה בשנת 1906 ,בתחילה עבד אצל בני העלייה הראשונה ברחובות בענף הפרדסנות ובפרדס של סמילנסקי ,עלה לירושלים לאחר מכן ולמד כחצי שנה בבית הספר בצלאל,משם עבר עם חבריו מבית הספר לאומנות בצלאל : גיורא זייד, משה אינגברמן וגד אביגדורוב ,שהקימו את ארגון בר גיורא ובהמשך ארגון השומר בחוות סג'רה.אהרון הלוי עבד כשומר בארגון בר גיורא בחוות סג'רה,והמשיך למושבות מלחמיה וביבנאל עד שנת 1912 שאז נישא לרעייתו בת שבע,לאחר נישואיו עלה לירושלים ושכר אטליה בבית הספר בצלאל בשנים 1912-14,שם עבד כאמן וצייר עצמאי .בתחילת מלחמת העולם הראשונה בשנת 1915 ,עזב אהרון את ירושלים וחזר למנחמיה שם השתלב בעבודת הדייג בכנרת,ועזר לחברו ברוך ציזיק בחוות הניסיונות שהקים ליד ביתו במלחמיה, שם שהה עד שגויס ביחד עם ברוך לצבא התורכי ושימש כעוזרו של ברוך ציזיק בתפקידו כגנן הראשי של דמשק שמושלה החליט להקים שדרות כמו שזכר מפריז.תפקיד נוסף היה לאהרון הלוי ,כשרטט תוכניות לבתים שהוקמו בדמשק ,על פי דרישת כוחות הצבא העותומאני,בעבור הממונה על הבנייה המהנדס גדליהו וילבושביץ , אך תזכר תקופה זאת של השרות הצבאי בדמשק ,בשילוב הכישרונות של שני החברים ציזיק בנושאים הבוטנאים והשתילה בדמשק, ואהרון הלוי הצייר מחונן שהתמקד בציורי צמחים,פרחים ,עצים ונוף.עבודתם המשותפת כגננים בדמשק הניבה את הרעיון ליצור אלבום תמונות של צמחים בארץ ישראל,את האלבום הקדישו זוג החברים לאיש הציבור דב בורוכוב ממנהגי מפלגת פועלי ציון, בשנת 1917 בסופה של המלחמה חזר אהרון למנחמיה על מנת להשלים את ציורי צמחי ופרחי ארץ ישראל .לאחר המלחמה כאשר חזרו השנים לארץ ישראל, התיישב אהרון לוי בחווה של ציזיק במושבה כנרת שם שקד להשלמת האלבום של ציורי צמחי ארץ ישראל בהיבט הבוטנאי מדעי.אחרי כניסת הצבא הבריטי לגליל עבר אהרון לתל-אביב ועבד יחד עם ברוך צ'יז'יק מטעם ועד הצירים ,בהדרכת האגרונום עקיבא אטינגר ,בהכנת ציורים מפירות הארץ (הציורים – מקצתם עברו אח"כ לאוסף של האוניברסיטה העברית, ומקצתם ל"בית גורדון" אשר בדגניה).בשנת 1920 ביקר הנציב העליון בביתו של אוסישקין והתבונן במוזיאון לחקלאות שנפתח בשנה זאת ,בביתו של אוסישקין,( בית מחניים) הראשון ,ברחוב הנביאים פינת שבטי ישראל, במסגרת הסיור ביקר הנציב בחדר הארכיב ,שבו הוצגו בתמונות מפות ומידע על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, וחומר שנאסף על המושבות הראשונות בארץ ישראל.לאחר הביקור בחדר הארכיון ,עברו המבקרים לבקר בחדר אוסף תולדות הירקות והפירות בארץ ישראל ,שכלל שיטות עיבוד וגידול והסוגים הנשתלים והמפותחים בארץ ישראל,התלווה בסיור האחראי על האגף הבוטני האגרונום אטינגר ,בסיור הוצגו בפני הנציב פירות וירקות שפותחו בארץ ישראל, בין היתר סקר תערוכת ציורי צמחים,פירות ופרחי ארץ ישראל של הצייר אהרון הלוי , בחדר ניתן היה להתבונן במפות שתילת עצי פרי בחבלי ארץ ישראל .בחדר התצוגה הבוטני של הצמחים ,הוצמד שמו של הצמח וההסבר המדעי שלו, כולל שמו הלטיני ושמו העברי אוסף שנאסף גם בידי ציזיק ,ואוסף הספרות והכתבות שנכתבו על הצמחייה והבוטניקה בארץ ישראל.כאשר נפתחו תערוכות האומנות השנתיות לאומנות ארץ ישראל במגדל דוד בשנת 1922 ,אהרון הלוי היה אחד מהאומנים שהשתתפו בתערוכה ,שם הציג אוסף רישומים של נופי ארץ ישראל,לאחר שאהרון סיים את האלבום עבר להתגורר בשכונת בורוכוב בעיר גבעתיים שם טיפח ליד ביתו גינה , בגינה זאת פיתח אהרון ביחד עם האגרונום עקיבא אטינגר זן חדש של תות שדה , זן זה שנקרא החלוץ ,זכה לפרס בשנת 1926 בתערוכה חקלאית בארץ ישראל.בעת ששה בביתו של ברוך ציזיק במושבה כנרת ובמלחמיה ,אהרון הצטרף לברוך ציז'יק בתצוגות של בית הנכאות לחקלאות שנפתח בתחילת רחוב בן יהודה בירושלים ,שם הציג אוסף של ציורי צמחים ופרחים מארץ ישראל , בשנתו הרביעית של מוזיאון החקלאות בשנת 1924 ,עבר המוזיאון לרחוב מוסררה ליד מכון פסטר, עם כמות מבקרים שנתית של למעלה משמונת אלפים מבקרים .אחרי טיול קצר של המוזיאון בתל אביב, חזר המוזיאון לירושלים למקומו החדש ,שם נפתחו עשרה מחלקות לתצוגה, לתצוגותיו הוספו מוצגים חדשים נוספים,במבוא הכניסה הוצגו קרוב לחמישים זני ענבים וכחמישים זני פרות שונים,בחדר לידו הוצגו כחמישים תמונות של פרות בעונות השונות,בחדר השלישי הוצגו דוגמאות בוטניות של צמחים,עצים ושיחים ארץ ישראלים כולל צמחי ביצה ואוסף ציורי הפרחים של הצייר א.הלוי .בין השנים 1929-31 בילה אהרון הלוי בגידול תותים בחווה באוסטרליה ,בתחילת חודש אפריל בשנת 1932 ,הציג אהרון הלוי את אוסף ציורי הנוף הגרפיים שלו בנוסף לציורי נוף בצבעי שמן, בגימנסיה הרצליה ,של נופי ארץ ישראל,כביטוי מקורי לנוף ארץ ישראל,את התערוכה פתח ידידו המשורר חיים נחמן ביאליק .לאחר מכן עבר להתגורר ולהיות בין מקימי העיר רמת גן ,הוא המשיך בדרכו האומנותית בציורי צמחי ופרחי ארץ ישראל והוציא אלבום נוסף פרי ידיו בשם "ארץ הצבי" ,שנערך בשנים 1926-9 ,זהו אוסף ציורי נוף ופירות ארץ ישראל ,שבו אחד מציוריו המפורסמים של שבעת המינים שנבחר לשמש כסמלו וחותמתו של המכון הבוטני למחקר וחקר המדע במכון ויצמן שנוהל בידי יצחק-אלעזרי וילקנסקי (וולקני) איש שכונת רחביה בירושלים.בשנת 1931 הוחלט בעיריית תל אביב לפתוח גן על שמו של מאיר דיזינגוף ראש העיר תל אביב , תכנון הגן נמסר לאומן גנן אהרון הלוי,לאחר עשר שנים של עבודה נפתח הגן בשנת 1944,בתוכניתו תכנם אהרון הלוי ,כי לגן יהיו ארבעה כניסות ,ניטעו בו כשמונה מאות עצים כולל מעצי פירות האופייניים לארץ ישראל ,כמו כן נשתלו כאלפים שיחים ונסללו מעברים ושבילים ביחד עם ספסלים למנוחה, גן נוסף שתכנן ועיצב היה גן העיר בטבריה,נטיעת שדרת הדקלים בעיר יפו.אוסף ארכיון הנוקדים (רועי הצאן) בארץ ישראל שהחל לרכז רישומי נוקדים ועדרי צאן של ציירים יהודיים מישראל ומהעולם רישומים שנעשו בעיקר בעפרונות ודיו ,צמיג גם מספר ציורים של האמן אהרון הלוי .לאחר שברוך צ'יזיק עבר להתגורר בהרצליה והיה בין מקימיה ,עזב אהרון לוי את רמת גן והצטרף לחברו למגורים בהרצליה,עד יומו האחרון בגיל 70 ,המשיך בעבודתו המדעית לתעד בציור את צמחי ופרחי ארץ ישראל בהקפידו על שלמות מדעית לפרטים בציוריו,כאשר נפטר נקבר על פי רצונו בבית הקברות של קבוץ דגניה א.מקור: עמליה ברזילי: "מלון בתוך מקום".מקור העבודה: גלריה תירוש, קטלוג – 114.
