מקור הפוסט: דף הפייסבוק: "avi art avi wurzel" הפוסט הועלה ברשותו ובאדיבותו הרבה של אבי וורצל.
חשוב לזכור, אמן שעבר את השואה, ונוחם בציור קסם נופי הארץ, שנשכח כמעט לגמרי:אליעזר גרינברג – Eliezer Greenberg1912-1965 נוף כנרת – 1951, שמן על בד, 39X54 ס"מ.הצייר אליעזר גרינברג נולד בלבוב (גליציה מזרחית), אביו יעקב היה קבלן לסלילת כבישים ופעיל בתנועה הציונית.ארבעת אחיותיו היו חברות ב"שומר הצעיר" כנהוג בקרב הנוער, היו מתכנסים בביתם צעירים וצעירות ודנים בנושאים הקרובים לליבם באותם שנים כגון בעיות ציוניות ועלייה לארץ ישראל.מובן שהשיחות נחרתו עמוק בליבו של הנער שהיה מקשיב להן. המשיכה לציור התעוררה בו עוד בימי ילדותו שכן היה לו דוד אדריכל שהיה גם צייר חובב והוא היה מבלה שעות על יד הדוד בזמן שצייר.מאז עסק בסתר בציור ורישום עד שלבסוף גילה את סודו לדוד שהשפיע על הוריו לשלוח את הנער ללמוד ציור.לאחר שסיים את לימודיו בבית ספר תיכון יהודי נכנס ללמוד אמנות בבית ספר לאמנות דקורטיבית בלבוב שבהנהלת הפרופ' גיאֶבסקי ומיכאַליק עד סיום לימודיו בשנת 1933.בשנת 1934 נכנס לאקדמיה לאמנות בקרקוב שבהנהלת הפרופ' שיחולבקי עד גיוסו בפרוץ במלחמת העולם לצבא ונשבה על ידי הרוסים.בתנאים הקשים של שבי רוסי נלחם על זכויותיו כצייר ואף נאלץ לאחוז באמצעי דראסטי של שביתת רעב עד שלבסוף ניצח במלחמתו הפרטיזנית ונתמנה כדקוראטור ראשי באופירה ובתיאטרון הדרמטי באוקראינה בקריבו־רוג.מאחר שרוסיה נכנסה למלחמה קרה נקרא גרינברג לקירגיזיה לעבוד שם כצייר דיוקנאות ודקורטור באופירה ובתיאטרון בעיר פרונזה, בירת המחוז.אף על פי שלא היה אזרח רוסי נתקבל ב־1944 לאגודת הציירים הרוסיים ומאז השתתף בשורת תערוכות קבוצתיות וכלליות וכן בתערוכה של ציירי ברית המועצות שנערכה בגלריה טראַטיאַקוב במוסקבה (1945) שבה הציג בעיקר דיוקנאות.בסוף 1945 חזר לפולין לחפש את בני משפחתו אך פולין לא הייתה אותה ארץ. משפחתו, הוריו וארבעת אחיותיו נספו בשואה.מזועזע בעומק נפשו ומדוכא לא יכול לחיות בארץ זאת והחליט לעלות יחד עם אשתו לארץ ישראל.באין ברירה חצו בגנבה גבולות יחד עם בתם שנולדה ברוסיה והגיעו לגרמניה שם הוקמו מחנות של שארית הפליטה.בדרכו ביקר במיידאַניק והמראה של מחנה ההשמדה כה זיעזע אותו ששנים לא יכול היה לאחוז במכחול.בשנים 1945־1948 הצטרף לאגודת הציירים היהודים במינכן ואף הציג בתערוכה קבוצתית עם מספר ציורים שהצליח להביא עמו מרוסיה.ב־1949 עלה לארץ עם אשתו ושתי בנותיו, בהיעגן האונייה בנמל חיפה היה כה נרעש למראה עיניו שהחל שוב לצייר לאחר שלוש שנים בהן חדל לצייר.תחילה חייתה המשפחה מזה שלוש שנים בבית העולים בבת־גלים בתנאים כלכליים קשים.מעתה דבק הצייר במראות הנוף והתמכר לצייר את גילויי הטבע שהקסימו אותו. הוא סייר בפינות הארץ השונות וצייר בלהט את נופיה: הרים, ים, שרב, מדבר, קוצים, צפת, טבריה, עכו וחיפה.ב־1952 עברה המשפחה לגור בקריית מוצקין.ב־1955 נתקבל לאגודת האמנים ומאז השתתף בתערוכות הכלליות וכן ערך כמה תערוכות יחיד.ב־1964 ערך יחד עם אשתו סיור באירופה וערך שם שתי תערוכות: בגלריה "רובנס" בבריסל ובלוכסמבורג.בתחילת 1965 לקה בהתקף לב וכעבור זמן קצר נדם לבו.גרינברג, שאמנם קיבל חינוך אמנותי אקדמי יסודי הביא עמו מעיר מולדתו רומנטיקה שציינה את האוירה הכללית של החיים בסביבה ההיא, וכן אותו כוסף ולהט הצבעים והמיגוונים שאפיינו את ציירי מזרח־גליציה מאז ומתמיד.בכוח שני יסודות אלה הצליח הצייר להתגבר על האקדמיזם של האקדמיה וביחוד על אותו אקדמיזם ריאליסטי שאליו נאלץ להסתגל בהתקנת הדיוקנאות ברוסיה.מאז דבק הצייר בנופי הארץ נתגלו בנפשו כל אותם ריגושים וחוויות המאפיינות את אישיותו: רומנטיקה, אימפרסיה ואכספרסיה ואף אקדמיזם.בדיוקנאות בולט מידע אקדמאי אף כי הם מעוצבים בהבלטת המגוון התואם; אקדמיזם זה איפשר לו לעצב שורה גדולה של דיוקנאות מדמויות ואישים שבהם בולט הדמיון הריאלי של הדוגמני המעובד במגוון עז.משדרכה כף רגלו על אדמת הארץ הקסימה אותו שפעת הצבעים והאורות האופיינים לחבל ארץ זה.הוא לא נתפס לצבע הלוקאלי אלא ביקש למצות את עוצמת האור והצבעים בהרכב מגוונים תואמים שהיו בשבילו נקודת מוצא לכל יצירה שלבשה עתה מבע של חגיגיות מפוארת שנתלקחה באורות ובגוונים.גרינברג היה אחד האמנים הצנועים שכל עולמו הנפשי והפיסי התבטא באותם צבעים ובמשכי מכחול.היה מאוהב בעבודתו האמנותית עד כדי כך שלא התמצה בהוויה היום יומית של החיים והייתה בו איזו תמימות אצילית שלא נפגעה בשנות מצוקתו במרחבי רוסיה ובארץ.היה אדם משכיל, ספוג תרבות כללית ואף יהודית שהביא מבית הוריו וכן מסביבת חייו בעיר מולדתו.עמוק בנפשו נשאר כל חייו ילד שלא הבין את מלחמת הקיום, האמין לטוב ושאף לטוב, כולו שופע אופטימיות שנגעה ללב כל אלה שהכירו אותו מקרוב.מקור: "מאה אמנים בישראל" מאת גבריאל טלפיר.מקור העבודה: גלריה יאיר.
92Hagara Shalev David, Yigal Ofir and 90 others11 Comments3 SharesLikeCommentShare
