אנטול גורביץ

מקור הפוסט: דף הפייסבוק: "avi art avi wurzel"  הפוסט הועלה ברשותו ובאדיבותו הרבה של אבי וורצל.

צייר ומעצב תאטרון שלא רבים מכירים, וחשוב לזכור:אנטול גורביץ – Anatol Gurewitsch1916-2005(צייר ומעצב תפאורה ותלבושות ישראלי).ליצן שבע קרבות – 1979, שמן על בד.אנטול גורביץ' נולד במוסקבה בשנת 1916 לרחל ולאלכסנדר. בהיותו בן שנתיים, בעקבות מהפכת אוקטובר, עזבה משפחתו לגרמניה. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בה התגורר עד מותו.לצד עיסוקו כצייר, עיצב גורביץ' תפאורה ותלבושות להפקות מחול ולהצגות תיאטרון. בתחילה עבד כפועל במה ובהמשך החל לעצב במה להפקות שונות. כבר בשנת 1938 שימש מעצב תפאורה ותלבושות להצגת הבכורה העולמית של המחזה "הכלל והיוצא מהכלל" מאת ברטולד ברכט שהוצג על ידי קבוצת תיאטרון חובבים של קיבוץ גבעת חיים.במלחמת העולם שירת ב"פלוגת מודדי השדה" (יחידת המיפוי – פלוגה 524) של הצבא הבריטי. הפלוגה, שביצעה עבודות מדידה והכינה מפות צבאיות לשימושים מבצעיים, שרתה בצפון אפריקה, במצרים, בלוב ובטוניסיה. במקביל, במהלך שירותו הצבאי עיצב תפאורה ללהקה העברית של הצבא הבריטי, "מעין זה" בתוכניתה הראשונה, "מזמרת הארץ" בהשתתפות חנה מרון, יוסי ידין, אליהו גולדנברג, לאה סיטין ואחרים.ציורלמד ציור בבית הספר לאומנויות בברלין. השתלם בצרפת ובאיטליה. בארץ ישראל השתלם אצל הציירים יצחק פרנקל ומירון סימה. סגנונו התאפיין בריאליזם פנטסטי קר ונוקשה: את עולמו ברא ממסות גושיות ומצבעים קשים, אטומים ופלאקטיים. דמויותיו קומפקטיות, סגורות, רשומות במתארים חריפים. הקומפקטיות הושגה הודות ליחסי הדמויות עם הסובב אותן ול"קופסאות החלל" שבתוכן שובצו ולהשוואה לאביזרים המתלווים להן. לכן, האדם ביצירותיו נראה כאובייקט בין אובייקטים. בין היתר, השתמש בציוריו בפחם ובצבעי אקוורל.ב-1939 פרסם חוברת בשם "הצילו!", בהוצאת "פידאה – הוצאת ספרים הומניסטית". החוברת כללה שיר ו-15 חיתוכי לינולאום בנושא רדיפת היהודים בגרמניה. החיתוכים עוצבו בשחור-לבן בסגנון אקספרסיוניסטי-גרמני מובהק המשלב פאתוס בפרימיטיביזם.בהמשך דרכו, פנה אל החומרים הפלסטיים. גורביץ' החל להשתמש בחטיבות של בלוטות פלסטיות מפוליאסטר, מתיל, מרשתות וממבנים קטנים. העולם הנשקף מיצירות אלה הציג את יתמותו של האדם המודרני, ואת פחד הכיליון וההרס התלוי כחרב מתהפכת מעליו. עם זאת, ישנו אור הבוקע מבעד לעננים ולחושך. בנוסף לציור, עסק אנטול גם בחיתוכי לינולאום ובעיצוב תחריטי עץ.בשנותיו האחרונות התמקד גורביץ' בציור סוריאליסטי.ציוריו הוצגו בתערוכות בתל אביב, בירושלים, בסיינה, בפירנצה, ברומא, בסיאטל, בברלין ובמונקו.עיצוב תפאורה ותלבושות:בין השנים 1936–1986 עיצב גורביץ' תפאורה ותלבושות בתיאטרונים השונים בארץ ישראל ומחוצה לה: "המטאטא", "אוהל", תיאטרון הבימה, "להקטרון", "הבובטרון של הונזו", תיאטרון הבובות "פיטפוטרון", ללהקה הצבאית העברית של הצבא הבריטי, "מעין זה", הלהקה הצבאית הארצית ועוד.בשנת 1938 עיצב תפאורה, תלבושות ומסכות להצגת הבכורה של המחזה "הכלל והיוצא מהכלל" מאת ברטולד ברכט בביצוע תיאטרון החובבים של קיבוץ גבעת חיים. בשנה זו, עיצב תפאורה ותלבושות גם למחזה הראשון פרי עטה של לאה גולדברג, "ים בחלון", שהוצג ב"תיאטרון עברי" בהנהלתו של אלפרד וולף. ב-1939 עיצב תפאורה ותלבושות להצגה הראשונה של "כל הרוחות" – במה להומור והווי, "כוסות רוח".גורביץ' התמחה בעיצוב במה ותלבושות ללהקות מחול. שימש כמעצב התלבושות הראשון של "להקת ענבל" בהנהלת שרה לוי תנאי (מאוחר יותר עיצב לה גם תלבושות) ו"להקת הבלט הישראלי" בהנהלת גרטרוד קראוס. בין השנים 1936–1952 עיצב תלבושות להפקותיה של הכוריאוגרפית גרטרוד קראוס. עם הקמת "להקת הבלט הישראלי" של קראוס שימש כמעצב הבית. בנוסף, עיצב תפאורה ותלבושת ללהקת בת שבע, להקת הורה ירושלים ולהקת הרקדן טאלי ביטי.שימש כיועץ וצייר סקיצות ל"בובטרון של הונזו". לא אחת נעזר הונזו (דוד בן שלום) בסקיצות של גורביץ' להכנת בובותיו השונות.ב-1969 הוצג מחזה פרי עטו, "הרפתקאות גידי ורותי בחלל" בתיאטרון הבובות "בובונית", בעיבודה של חנה בן-ארי.במקביל לציור, ולעיצוב התיאטרון, גורביץ ניהל משרד לעבודות גרפיות, "גור עבודות גרפיות".היה נשוי לרקדנית והכוריאוגרפית הילדה קסטן. מנישואים אלה, נולד בנו, הבמאי מיקי גורביץ'. לאחר גירושיו מקסטן, נישא לשחקנית רבקה גור. לשניים נולד בן, אייל.עבודתו האחרונה בתיאטרון הייתה בהצגת "הבית ברחוב שינקין" (תיאטרון הבימה, 1986) בבימוי בנו מנישואיו הראשונים לכוריאוגרפית והרקדנית הילדה קסטן, הבמאי מיקי גורביץ' ובהשתתפות רעייתו השנייה, השחקנית רבקה גור.מיכאל (מיקי) גורביץ', במאי תיאטרון והמנהל האמנותי של תיאטרון החאן, סיפר כי אביו היה הראשון שעודד אותו לעסוק בבימוי. "הוא היה המורה הראשון שלי. אני זוכר שביימתי את ההצגה הראשונה שלי ב-1972 כשהייתי חייל – ערב שירי לאה גולדברג בגבעת חיים – אבי עיצב את התפאורה ולימד אותי להתעסק עם התאורה. הוא בעצם היה הראשון שהאמין בי, וזאת בניגוד לאמי שאמרה כי עדיף שאהיה אינסטלטור. על זה אני מכיר לו תודה".מקור: ויקיפדיה,כתבה על תערוכת עשור ללכתו" http://saloona.co.il/…/%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%93-%D7%94…/

73Yigal Ofir, Avi Art Avi Wurzel and 71 others9 Comments5 SharesLikeCommentShare