הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע
לפנינו 25 ציורים, רישומים, איורים, ליטוגרפיות , סקיצות ותוכניות עבודה – בנושא : הקרקס , שאותן יצר אנרי דה טולוז לוטרק ( 1864 – 1901 ) בפריז , בשני גלי יצירה. הראשון בשנים : 1887-9 והשני בשנים: 1898-9. העבודות נוצרו בדרך כלל באמצעות עפרונות פחם, צבעי מים ואו/ גואש ובעטי קריון על גבי לוחות קרטון – וברובן המכריע בולט תיאור תנועתו של כוכב הקרקס – הסוס – כעיקרי ביצירותיו. ציינתי בעבר כי טולוז לוטרק אהב מאוד סוסים , ואכן, כבר כילד , האמין אנרי הקטן כי הסוס הוא בעל החיים היפה והאצילי ביותר שקיים בעולם. בנעוריו, נהג לוטרק שהיה מוגבל בתנועותיו , לצאת אל הטבע והירבה לצייר את הסוסים בטירתו של אביו, הרוזן המיוחס כשהוא מתפעל מתנועתם. הסוסים ייצגו בעיניו של אנרי את כל מה שלא היה בו עצמו – יופי, אצילות , כוח וקלות תנועה. לוטרק, שש לגלות בפריז את הקרקס – שהיה עבורו , תחליף נאות ליערות שסבבו את הטירה בה גדל בדרום צרפת , ובהן נהגו -אביו וחבריו , לרכב על סוסיהם להנאתם. בתקופת הגל הראשון של ציורי הקרקס שלו, נהג טולוז לוטרק לבקר באופן תכוף ב " קרקס פרננדו " . הקרקס הוקם בשנת 1872 על ידי יזם בלגי בשם פרדיננד בירט ( 1835-1902 ) שהעז לפתוח אותו בפאתי פריז . הכתובת הראשונה היתה : שדרות רושאשווה 63 , פינת רחוב מארטירז , בלבו של הרובע ה 18 – מתחת לגבעת מונמרטר , היכן שהתגוררו אז בעיקר פועלים קשי יום . הקרקס קירטע כלכלית , אך החל מה 6 באוקטובר 1889 – הלילה בו נפתח בשכנותו – בשדרות קלישי – מועדון הלילה ה " מולן רוז' " – החל גם הוא לפרוח בגדול . לוטרק לא היה האמן הראשון שמצא עניין בקרקס לצורך תאור תנועה וזרם , קדמו לו אמנים ותיקים יותר ובהם שניים ממייסדי התנועה האימפרסיוניסטית : אדגר דגה ( 1834-1917 ) ופייר אוגוסט רנואר ( 1841-1919 ). שנהגו לפקוד את הקרקס עוד בטרם זכה להצלחה ולתהילה וציירו בו כבר בשנת 1879. אלא שעיקר עניינם של קודמיו היה בלוליינים , באקרובטים ובליצנים של הקרקס – ולוטרק העדיף לצפות בשקיקה בסוסים השועטים בזירה ולתאר את תנועתם הקצבית . הבעיה של " קרקס פרננדו " היתה ניהולית . פרדיננד בירט עתיר היזמויות נטש את הובלת המיזם לטובת חתנו : לואיס פרננדו ( 1851-1925 ) שכשל בנהול הכספי של הקרקס . למרבה המזל – מי שתפס אז את המושכות היה הליצן הראשי , מכוכבי האטרקציה – ג'רונימו מדראנו ( 1849-1912 ) שכינויו היה : " בום, בום " . וכאשר פרננדו כשל והוביל את הקרקס לפשיטת רגל בחודש דצמבר 1898 – רכש ממנו " בום , בום " את המקום שעד מהרה – חידש את פעילותו בהצלחה יתרה תחת השם : " קרקס מדראנו ". הקרקס שיגשג והגיע שוב לשיא תהילתו לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה 20 כאשר אמנים ובהם : פבלו פיקאסו ( 1881 – 1973 ) – בתקופה הורודה שלו – ואחריו אפילו מארק שאגאל , פקדו אותו והפליאו ליצור בו ציורים נפלאים . הגל השני של ציורי הקרקס של אנרי דה טולוז לוטרק התעורר בפברואר 1899 , כאשר התמוטט ואושפז בסנטוריום : " פולי סנט ג'יימס " , בנואילי סור סיין , למשך 3 חודשים תמימים . במהלך התאוששותו הנפשית הממושכת נתקף לוטרק בבולמוס של איורי ורישומי קרקס – בעיפרון פחם ובעטי קריון – ויצר 39 רישומים מופלאים . חלקם נכללים בין העבודות המצורפות לפוסט שלפנינו . לאחר שחרורו מהסנטוריום , שב לוטרק לסטודיו שלו בפריז – אך השילוב הקטלני של מחלת העגבת שבה לקה ואותות מעיקים של שחמת הכבד שנגרמה לו לאחר שנים ארוכות של שתיית אלכוהול בכמויות מופרזות – הכריע את האמן הנפלא הזה – וב 9 בספטמבר 1901 , ממש לפני 120 שנה – הוא מת .
