הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע. זהו ציור דיוקנו של המחזאי האירי הגדול, אוסקר ווילד, שיצר אנרי דה טולוז לוטרק, בשנת 1895, על סמך סקיצה שרשם בעיפרון פחם על ניר, כאשר הגיע במיוחד מפריז, כדי להזדהות עם הסופר החשוב , בזמן המשפט שהתנהל נגדו בלונדון וגדע את הקריירה המרשימה שלו. הציור הושלם בחדר המלון בו שהה טולוז לוטרק בעת שביקר בלונדון כדי לשבת לצד ידידו בבית המשפט , ונוצר בצבעי מים (אקוורל) על גבי קרטון לבן. גודלו 58 על 48 ס"מ והוא נמצא כיום בבעלות אספן פרטי ואינו מוצג בפני הציבור. טולוז לוטרק שהפך ליוצר הכרזות ,השלטים והפוסטרים בסגנון אר נובו החשוב בדורו, הוזמן בשנת 1892 ללונדון , שם ביקש הכלבו היוקרתי הנודע " ליברטי" להזמין ממנו כרזות לצורך קידום מכירות. יצויין כי ה"ליברטי" נשא אז בגאון את דגל האר נובו באנגליה , שאף נקרא על שמו: "ליברטי סטייל". הזרם הזה כברהיה נפוץ בכל אירופה ונקרא : " מודרניסטה" בספרד ו"יוגנד-שטיל" בגרמניה , אך האנגלים הושפעו בעיקר מהמקור הצרפתי. על אף שמוצאו של טולוז לוטרק היה ממשפחת אצילים צרפתית שהיתה מקורבת מאוד למלכות בצרפת מאז ימי הביניים, הוריו – הרוזנים של אלבי – נחשבו לאנגלופילים ( חובבי התרבות האנגלית) – ובנם ,אנרי, שלט היטב בשפה האנגלית כבר בילדותו. בעת ביקורו הראשון בלונדון בשנת 1892, פגש טולוז לוטרק , בן ה 28, את אוסקר ווילד שהיה מבוגר ממנו ב 10 שנים והתיידד עמו. אוסקר ווילד – איש אשכולות – היה כבר אז, סופר,משורר ומחזאי מפורסם , ואף עסק בכתיבת מאמרים פופולריים בתחום האמנות , אשר לוטרק מצא בהם עניין רב. פירסומו הגדול של ווילד , גבר בעקבות הצלחה מזהירה שנחל מחזאו " מניפתה של ליידי וינדרמיר " על במות ה "וסט-אנד" של לונדון בשנת 1891. אך כעבור כשנה וחצי , עוכב ונחקר במשטרה בעקבות " הלשנה " ונבדק לגביו החשד כי הוא עוסק בפעילות שיש בה "הפקרות רבתי" ׁ( לשון בריטית מעודנת ל " הומוסקסואליזם" ). לבסוף נחלץ מהחקירה הזו בעור שיניו , ואף הגביר את קצב יצירתו והוציא לאור מדי שנה בשנה, לפחות דרמה אחת וקומדיה אחת. דוקא בשנת 1895 , בה פירסם שלושה מחזות מוצלחים במיוחד בזה אחר זה : " בעל אידאלי" , " אשה ללא חשיבות" ו " חשיבותה של רצינות" , נעצר שוב על ידי המשטרה , כנראה בעקבות סיכסוך נאהבים עם גבר בעל מעמד והשפעה בעיר והלשנה זדונית, וב 6 באפריל 1895,נפתח משפטו בו הואשם באותה "הפקרות רבתי" . טולוז לוטרק נרעש מפתיחת ההליכים המשפטיים המבזים כנגד חברו האינטלקטואל הנערץ, ועל אף שמצבו הבריאותי האישי היה די בכי רע, לאחר שהתדרדר שוב לשתייה מרובה וחסרת שליטה – יצא ללונדון , וטרח לשבת באולם בית המשפט מדי בוקר,לאורך ההליך המשפטי כולו. פרקליט המדינה במשפט " הכתר נגד א. ווילד " טען כי הנאשם מושחת וכי יצירת המופת שלו " תמונתו של דוריאן גריי " היא יצירה מתועבת ומשחיתה ועד מהרה הוא הורשע בדין ונדון למאסר של שנתיים עם עבודת פרך. טולוז לוטרק היה מזועזע . הוא חזר לפריז שבור ומדוכא והגביר את קצב השתיה שלו , תוך סיכון חייו. הקריירה של אוסקר ווילד הגדול נהרסה במחי הכרעת שופט . כאשר שוחרר מהכלא בתום ריצוי מלא של עונשו, גלה מאנגליה מרצונו , לא כתב יותר ולבסוף נמצא מת בשנת 1900 בחדר עלוב בבית מלון בפריז. טולוז לוטרק מת שנה אחת אחריו,בשנת 1901, בן 36 בלבד, אך על כך עוד יסופר….
