הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע
הבוקר נעסוק בסדרה מעניינת במיוחד של ציורי ה ״ אודליסק ״ ( ODALISQUE ) שיצר אנרי מאטיס ( MATISSE ), מהאמנים הגדולים ביותר במאה ה 20 , אשר נחשב ל ״ אמן השימוש בצבע ״ , בין השנים 1921 ו 1928. ה " אודליסק " היו השפחות הבתולות ששירתו בארמונו ( או, אם תרצו – הרמונו ) של הסולטאן ותפקידן העיקרי היה לשרת את פילגשיו. הן נחשבו לנשים הנחותות ביותר במעמדן , בתחתית הסולם החברתי בהרמון. בדרך כלל ה " אודליסק " ניתנה לסולטאן במתנה על ידי אורח שהגיע לבקר בממלכתו ו " על הניר " היה לה סיכוי להפוך – רחמנא ליצלן – לאחת מפלגשיו. השימוש הפופולרי והשגוי במילה – אודליסק – התייחס בדרך כלל לפילגש עצמה . היום – בעידן ה ME TOO אנו יודעים כי לעומק הצער , רוב נערות ה " אודליסק " לא זכו להגשים את " חלומן " ולהפוך לפילגשי הסולטאן , שכן – רק היפות במיוחד או הכישרוניות במיוחד ( ריקוד, שירה, שנינות ) מביניהן עשו זאת . רובן – למרבה העצב – נותרו תקועות כל ימי חייהן בתחתית שפל הסולם החברתי , והן אף נמסרו מפעם לפעם לאורחי הסולטאן לצורך סיפוק יצריהם ולמעשה – היו לשפחות מין , לכל דבר. באופן אירוני או אפילו טראגי לפי תפיסתנו כיום – אותן נשים בלבוש אקזוטי שהתגוררו בארמונות של אלף לילה ולילה – ריתקו את דמיונם היוצר של עשרות אמנים חשובים ונחשבים – לאורך כל שנות המאה ה 19 – שבה האימפריה האוטומנית היתה בשיאה ודמותן הססגונית " כביכול " של הנשים האומללות הללו מקשטת מאות מציוריהם . הציורים הללו מאוד מבוקשים ומוצגים במיטב המוזיאונים לאמנות בכל רחבי העולם ואף נמכרים במכירות פומביות תמורת סכומי עתק . אנרי מאטיס הגדול הוקסם אף הוא מהאקזוטיקה האוטומנית הזו וצייר בנות " אודליסק " כבר בראשית הקריירה שלו. לאחר דעיכת זרם הפוביזם ששיאו נמשך בין השנים : 1901-1906 ובו נחשב מאטיס למוביל, לבולט ולצבעוני שביוצרים שהשתייכו אליו – התיישב האמן במונטפרנס שבפריז , שם פעל – בחסותם של פטרוניו – האחים – גרטרוד וליאו שטיין, והפך בהדרגה לאחד ממובילי המודרניזם . רבות מעבודותיו הטובות ביותר נוצרו אז . בשנת 1917, כשכבר היה עשיר ומפורסם, מאס מאטיס בחיי הכרך הגדול והסואן , ועבר לפעול ולחיות בעיירה סימייה, שבריביירה הצרפתית ( כיום – פרבר של העיר ניצה ). שם חי עד יום מותו מהתקף לב בשנת 1954, כשהוא בן 85 . בסימייה החליט מאטיס לשוב לנושא שהסעיר אותו בתחילת דרכו ובין השנים 1921 ו 1928 צייר סדרה של כ 20 ציורי " אודליסק " מהן בחרתי – ארבעה הראויים לציון מיוחד , מבחינה אמנותית . הציור העליון נקרא : ODALISQUE WITH RED TROUSERS ( " אודליסק במכנסיים אדומים " ). זהו ציור בצבעי שמן על קנבס שגודלו : 61 על 50 ס"מ . הציור נוצר על ידי מאטיס בשנת 1921 והמיוחד בו הוא השימוש שעשה האמן במוטיבים דקורטיביים שמטפחים את צבעוניות הרקע שלו והתאמתם לקומפוזיציה הכוללת . בצד ימין של הקנבס הציב מאטיס שני פאנלים פרחוניים בגוונים שונים ובצד הנגדי של הקנבס – מתוארת האודליסק כשהיא שרועה על ספה בעודה לבושה במכנסיים מוריים ( סגנון מוסלמי ) אדומים וטוניקה לבנה מקושטת בזהב . הציור הזה נרכש בשנת 1929 על ידי סוחר האמנות הפריזאי המפורסם פול גיום ( PAUL GUILLAUME ) שהיה בעצמו גם אספן גדול ופטרונם של אמנים צעירים ומבטיחים . האוסף שלו נתרם על ידי יורשיו בשנת 1963 למוזיאון ה " אורנג'רי " ( היכן שמוצגות הליליות המפורסמות של קלוד מונה על הקירות המעוגלים ) ומוצג שם באופן קבוע. הציור שבצד שמאל למטה נקרא : ODALISQUE COUCHEE AUX MAGNOLIAS ( " על הספה עם פרחי מגנוליה ") . זהו ציור בצבעי שמן על קנבס שגודלו: 81 על 61 ס"מ והוא נוצר על ידי אנרי מאטיס בשנת 1923. כאן המקום לומר מספר מילים על המודליסטית האהובה של מאטיס . שמה היה : הנרייטה דאריקארר ( HENRIETTE DARRICARRERE ). היא היתה רקדנית בלט וזמרת . מאטיס הכיר אותה בשנת 1920 כשהייתה בת בלבד 19. הוא מאוד אהב לעבוד איתה . הנרייט דיגמנה עבורו ברציפות במשך 7 שנים ומופיעה במרבית ציורי האודליסק שלו ( אלו שאין בהם עירום !! ) שנוצרו בין השנים 1921-1928. בשנת 1928 היא התחתנה ופרשה . הציור הזה נרכש במקור על ידי האספנים חוזה וגאסטון ברנהיים מפריז , שהחזיקו בו עד שנת 1945 והתגלגל בשנת 1956 לאוסף הענקי של פגי ודייויד רוקפלר שהועמד בשלמותו למכירה פומבית לא מכבר בחודש מאי 2018. הציור נמכר על ידי בית המכירות : כריסטיז', בניו יורק , תמורת 81 מיליון דולר. הרוכש הוא אספן, ששמו לא פורסם , מנסיכויות המפרץ. הציור שבאמצע – למטה – נקרא : YELLOW ODALISQUE ( " האודליסק הצהובה " ). הצבע הצהוב מיוחס ל – " מצעים " ! זוהי אודליסק עירומה לחלוטין שמתוארת בסגנון שמזכיר מאוד את עבודותיו של אוגוסט רנואר , אותו הכיר אנרי מאטיס בשנת 1918 בקאן . ההערכה היא כי רנואר ( שמת כעבור שנה – בשנת 1919 ) גם השאיל למאטיס את אחת המודליסטיות שלו לצורך ביצוע העבודה. אך מאטיס טרח להשלים את הציור רק בשנת 1926. הציור הזה שגודלו : 66 על 50 ס"מ מוצג כיום באופן קבוע ב " נשיונל גאלרי אוף קנדה " , בעיר : אוטווה . בשנת 1937 יצר מאטיס גירסה נוספת , מאוחרת , של הציור הזה – הגירסה המאוחרת מוצגת כיום במוזיאון לאמנות של פילדלפיה . והציור הרביעי והאחרון שבחרתי להציג מתוך סדרת ה " אודליסק " – מופיע למטה, בצד ימין ושמו : ODALISQUE SITTING WITH BOARD ( " אודליסק יושבת עם לוח משחקים " ) . זהו ציור משנת 1928 שנוצר על ידי מאטיס בצבעי שמן על בד וגודלו : 55 על 37 ס"מ . הציור היה בבעלות משפחתו של קלאריבל קון , אספן אמנות אמיד ממדינת מרילנד בארה"ב שתרם את רוב האוסף שלו , שמוכר כ CONE COLLECTION בשנת 1950 למוזיאון לאמנות של בולטימור ושם הוא מוצג באופן קבוע. בשנת 1941 לקה אנרי מאטיס במחלת הסרטן , נותח ורותק לכסא גלגלים. בהדרגה הוא חדל לצייר ולימים, מצא לעצמו אמנות חדש – יצירת קולאג'ים מופלאים של גזרי נייר. לבסוף מת מהתקף לב בשנת 1954 ונקבר בעיר ניצה שבריביירה הצרפתית.
