הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע.. נושא נוסף שהעסיק אמנים רבים במשך מאות השנים שחלפו מימי הרינסאנס ועד לסוף המאה ה 19 היה : ״ בקשתה של ונוס ( אלת האהבה והיופי במיתולוגיה הרומית ) מוולקן ( אל הנפחות ועיבוד המתכת ) ליצור עבור בנה , אינאס ( AENEAS ) שריון ונשק , כדי שיוכל להקים את רומא " . אינאס היה דמות מיתולוגית שנודע כאחד מגיבורי מלחמת טרויה . כך הפך הנושא ליצירה בארוקית טעונה רגשית וסימבולית שמבוססת על סיפור מתוך האיניאדה של וירגיליוס ( משורר רומי גדול ) . הסצנה הבולטת בציורים שנוצרו מתארת את הרגע שבו ונוס פונה אל וולקן ומתחננת לקבל את עזרתו כדי שבנה הקטן , והיקר לה מכל , יוכל להגשים את הייעוד שלו ולהקים את יסודות העיר רומא שתהפוך לאימפריה . זהו רגע של שיכנוע , קצת חנופה והרבה פיתוי – לא קרב , אלא הכנה להגשמת גורל . כדוגמא ראויה לניתוח , בחרתי בגירסתו של אנתוני ואן דייק ( 1599-1641 ) משנת 1632 , שתלויה כיום במקום מכובד במיוחד במוזיאון הלובר , פריז . ומאוחר יותר , אציג בפניכם גירסאות של : פטר פאול רובנס , פרנסואה בושה , ג׳ובאני בטיסטה טייפולו , טינטורטו , יאן ברויגל האב , יאן ברויגל הבן ועוד . ואן דייק בנה , כהרגלו , קומפוזיציה אלכסונית שמדריכה את העין . ונוס מופיעה באור רך , ספק שוכבת , ספק מתקרבת בעדינות . וולקן מוצג כמו תמיד כשרירי , כהה , קשור לאש ולחומר . הניגוד ביניהם יוצר מתח בין יופי ורוך לבין כוח , עוצמה וכריזמה . הקשר שביניהם הוא גם רגשי וגם אסטרטגי – ונוס משתמשת , כמובן , בקסמה כדי להשפיע . בציור – אור חם עוטף את ונוס ומדגיש את האלוהיות , הפיתוי והטוהר . ואילו , אור כהה , דרמטי – מרחף סביב וולקן והנפחים שלצדו כמדגיש את העולם הארצי , האש והיצירה . השימוש שעושה ואן דייק באור , מזכיר , כמובן – השפעות של פיטר פאול רובנס ( 1577-1640 ) , שהיה מורה שלו . ונוס מסמלת יופי , אהבה – אך גם תחכום והשפעה פוליטית ( היא פועלת למען עתידו הפוליטי/צבאי של בנה ) . וולקן מסמל עבודה קשה , יכולת טכנית , כושר יצירה ומייצג את הכוח שמאפשר לגורל להתגשם . הנשק אינו רק כלי מלחמה בציור – אלא גם סמל לייעוד היסטורי חשוב : " הקמת רומא ! " . הציור של ואן דייק מגלם מאפיינים מרכזיים של תקופת הבארוק : דרמה רגשית , תנועה וחיות , משחקי אור וצל ( קיארוסקורו ) ושילוב בין חושניות לרוחניות . מעבר למיתולוגיה , יש כאן אמירה רחבה : כוח צבאי ( הנשק ) , נוצר מתוך שילוב של רגש, שיכנוע ויצירה . היופי ( ונוס ) מניע את הכוח ( וולקן ) . והגורל של איניאס – ולמעשה של רומא – מתחיל ברגע פוליטי פרטי ואינטימי בין אלה יפה ואל עוצמתי . יש כאן גם קריאה פוליטית אפשרית : בתקופה של ואן דייק , יצירות כאלה רמזו על הקשר בין שליטים , כוח וייעוד היסטורי . לסיכום , זהו ציור שמחבר בין מיתולוגיה קלאסית , דרמה אנושית ואידאולוגיה של כוח וגורל . לדברי אוצר אמנות הבארוק של מוזיאון הלובר , ד"ר פרנסואה מורל מרסייה : " ואן דייק מצליח להפוך רגע מיתולוגי שקט לכזה שמלא במתח , חושניות ומשמעות היסטורית " ! .
