הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע
לפנינו ״ המלאך של רפאל ״ – רישום בגיר אדום על פני ניר , שהשלים רפאל ( 1483-1520 ) , בשנת 1516 ברומא . הרישום מוצג באופן קבוע במוזיאון ״ אשמולין ״ ( ASHMOLEAN ) שבאוקספורד , שנחשב למוזיאון האוניברסיטאי הראשון בעולם , והוא נחקר באופן תדיר על ידי מומחי אוקספורד וסטודנטים רבים . ברישום מתואר מלאך המרחף בין קרני אור , בעת שהוא מצווה על המאמינים לסגוד לאלוהים , כשידו השמאלית מונפת מעלה ואצבעו המורה , מנחה את תשומת לבנו לכוון השמיים . ידו הימנית של המלאך מונפת אף היא אל על , אך בה הוא מחווה לעברנו לאות של חמלה ואנושיות . במחקר האוניברסיטאי נקבע כי העבודה הזו שגודלה : 41 על 22 ס״מ , הייתה רישום הכנה מוקדם ושימשה את רפאל לצורך תיכנון אחד מהפרטים הרבים בעבודה יוצאת דופן שהוזמנה אצלו . מדובר על תקרת מוזאיקה שרפאל עסק בתכנונה עבור קפלה בכנסיה . סיפורו של המלאך של רפאל מרתק במיוחד. בשנת 1507 פנה הבנקאי אגוסטינו צ'יגי ( 1466-1520) לאפיפיור יוליוס ה 2 ( שירת בתפקידו : 1503-1513 ) וביקש לרכוש לעצמו פינה בבזיליקת סנטה מריה דל פופולו כדי לבנות קפלה משפחתית פרטית בתוכה . מדובר באחת הבזיליקות היוקרתיות והחשובות ברומא . משפחת צ'יגי הייתה מאוד מקורבת לכס הקדוש . זוהי משפחה של בנקאים עשירים שמוצאה מסיאנה . אביו של אגוסטינו , שעקר מסיאנה לרומא , היה פטרונו הפיננסי של האפיפיור הקודם , אלכסנדר ה 6 ( 1431-1503 ) ונהג להעניק לו ולאצילי רומא המרוששים האחרים – הלואות כספיות נוחות מאוד , בתמורה לקבלת זכויות בקרקע בכל רחבי העיר והבנקאי נהנה ממעמד רם ברומא . אגוסטינו שנכנס לנעליו הגדולות של אביו לאחר מותו – נחשב ל " איש העשיר ביותר ברומא ". ולפיכך, אין תמה על כך שהאפיפיור יוליוס ה 2 , נתן כמעט מיד את הסכמתו לעיסקה וצ'יגי בחר לעצמו את הקפלה השניה בצדה השמאלי של המבואה הראשית בבזיליקה והחל לתכנן אותה כקפלה משפחתית פרטית שמיועדת לתפילה ולקבורה של בני המשפחה . בשנת 1508 עבר רפאל באופן קבוע וסופי לחיות ברומא ולמעשה נשאר בה עד מותו בטרם עת ( בגיל 37 ) בשנת 1520 . יוליוס ה 2 שהכיר היטב את רפאל ויכולותיו – המליץ בפני אגוסטינו צ'יגי להעסיק את רפאל בתיכנון , בבניה ובעיטור הקפלה שלו – ורפאל התחיל מיד בעבודה . בעיצה אחת עם אגוסטינו ביקש רפאל לעצב את קפלת צ'יגי כמוקדשת למדונה – הוא עצמו היה שותף מרכזי בתכנונה האדריכלי ואף יצר אותה באופן חלקי . כיום – הקפלה שנקראת גם : " קפלת המדונה של לורטו " נחשבת לפרוייקט הדתי הפרטי היחידי של רפאל שהשתמר כמעט בצורתו המקורית . אלא שהעבודה בקפלה הסתבכה מאוד לאור התעקשותו של צ'יגי כי תקרת הקפלה תהיה ארוגה מאבני פסיפס . רפאל ניסה להסביר לבנקאי השמרני כי עבודת המוזאיקה היא טכניקה " מיושנת " שאיפיינה את העולם הביזאנטי וכבר אינה פופולרית במאה ה 16 – אך צ'יגי לא ויתר בנקודה זו . רפאל נכנע לגחמתו של המעסיק שלו והציע , לפיכך, ליצור לקפלה תקרת מוזאיקה בנושא : " בריאת העולם " . לצורך כל הכין רפאל 16 ציורים . בכיפה תואר אלוהים במרכז ו 16 הלוחות שסביבו תיארו את כוכבי השמים המייצגים את האלים העתיקים ובעל מלאכה ונציאני , בשם : לואיג'י דה פאצ'ה , ביצע את העבודה והשלים אותה בשנת 1516. לצורך כל אחד מ 16 הציורים שהכין רפאל עבור התקרה – רשם האמן הקפדן לפחות 2 רישומי הכנה מפורטים . למרבה הצער – במהלך השנים התפרקה המוזאיקה וניזוקה , ומרביתם של רישומי ההכנה – אבדו . אבל אל מוזיאון האשמולין – הגיעו בסוף המאה ה 19 , 2 רישומי הכנה בודדים שנוצרו בגיר אדום על גבי ניר – והמלאך של רפאל הוא היפה שבהם . לפי המחקר של מומחי מוזיאון אשמולין – הרישום מתאר את המלאך המרחף מעל לראשו של יופיטר באחד מ 16 הלוחות העשויים מוזאיקה שבתקרה . לוחות הפסיפס הוקפו בעיטור טיח מוזהב עשיר וברקע כחול שנועד ליצור אשליה אופטית שמעניקה רושם של מסגרת אדריכלית הפתוחה לשמיים מעל הקפלה . אלא שרפאל לא הספיק להשלים את בניית הקפלה – הוא מת ב 6 באפריל 1520 וזכה להיקבר בטקס מלכותי בפנתיאון של רומא ואילו פטרונו , מעסיקו , מיטיבו – הבנקאי אגוסטינו צ'יגי , מת כעבור 6 ימים , וב 11 באפריל 1520, נקבר בקפלה הלא גמורה של המשפחה . העבודות על הקפלה של צ'יגי חודשו כעבור שנים רבות ולמעשה , היא הושלמה רק בשנת 1661 על ידי ג'יאני לורנצו ברניני ( 1598-1680 ) , אדריכל ופסל הבארוק הגדול . כיום מהווה בזיליקת סנטה מריה דל פופולו בכלל וקפלת צ'יגי שבתוכה בפרט , אכסניה חשובה לאוצר בלום של אמנות רינסאנס גבוה , מנייריזם ובארוק – בלבה של רומא .
