וינסנט ואן גוך

הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה
של  ד"ר אמיר גבע 

בכל אחד משני ציוריו של וינסנט ואן גוך שלפנינו , מתואר שור – יגע , תשוש, רפה בשר ו… מדוכא , כשהוא מושך אחריו עגלה . את הציורים הללו יצר וינסנט ביולי 1884 כאשר התגורר בניונן ( NUENEN ) , כפר קטן , בצפון מחוז בראבאנט שבדרום הולנד, בגבולה עם בלגיה . באותם ימים – חש ואן גוך – ואף נראה בעצמו – ממש כמו השוורים שצייר. לאחר תקופתו המוקדמת בהאג , ולנוכח התנגדותם החריפה של אחיו , תיאו, ושל אביה של מריה הורניק – לנישואיהם . שקע הצייר המיוסר בדיכאון עמוק שלא ידע כדוגמתו בעבר. את הורניק – נערה קשת יום , שמפעם לפעם נאלצה לזנות לפרנסתה , אמא לבת קטנה ובהריון נוסף מגבר שלא נודע – פגש ברחוב , נהג לרשום בכישרון רב , אירח בביתו ולבסוף , אף ביקש לשאת לאשה . לכשנאלץ לסגת מכוונתו זו , יצא וינסנט ואן גוך למסע נדודים נואש ברחבי דרום הולנד ובבלגיה כשהוא דתי הרבה יותר מבעבר ושקוע במרה שחורה עמוקה יותר מאשר אי פעם . המסע הזה החל בשנת 1882, כשהצייר היה בן 29 ונמשך עד שנת 1886. במשך רוב הזמן הזה לן בלילה בניונן , בבית הוריו – אנה קורנליה קרדבנטוס ותאודורוס ואן גוך , שחיו אז בכפר. ביום – נהג וינסנט להיכנס לכנסיות הפרוטסטנטיות הכפריות שבסביבה ולהטיף לעוברים ולשבים . בשעות הפנאי הרבות שעמדו לרשותו – שוטט בכפרים ונהג לרשום את פניהם של האיכרים הפשוטים , העניים והמיואשים שחיו באזור החקלאי הדל הזה של בלגיה . ואן גוך גילה בחייהם של תושבי האזור אך ורק קדרות ואפלה . האמן הדיכאוני חש הזדהות עמוקה עם סבלם של החלכאים והנדכאים ולעבודותיו דאז נוסף נופך לוביסטי מגונן , שהושפע מאמונתו הנוצרית החזקה ומרגשי חמלה שפעמו בלבו הכואב . אט, אט שב וינסנט להיזכר בכל אשר למד בהאג – והחל שוב להשתמש גם בצבעי שמן , ולעבוד – בכישרון ובהתמדה – על CHARACTER STUDIES של איכרים ואורגי בדים כפריים וכן על ציורי טבע דומם בסביבתו הקרובה . תקופת " ניונן " שהיתה כה קשה בחייו של ואן גוך , תיזכר – לימים – כתקופת " פריצת הדרך " של אחד מהאמנים האהובים והנערצים ביותר בימינו – שלאחר תיאור ה " שוורים המיוסרים " שלפנינו – החל לעבוד על יצירת המופת הראשונה שלו – " אוכלי הבולבוסים " ( THE POTATO EATERS ׁ) שהושלמה על ידו באפריל 1885 באותה עיירה – ניונן – ושמורה כיום במוזיאון ואן גוך באמסטרדם . קודם להשלמתו של הציור הקודר, אך פורץ הדרך הזה , יצר וינסנט גירסאות ראשוניות שלו והתכתב עם אחיו , שלא התרשם מעבודותיו באותו זמן ואף לא מסקיצות הציור שנשלחו אליו . לימים – הפכה היצירה הזו לאחת ה " אמהות " של הליטוגרפיות שוברות שיאי המכירות בכל רחבי העולם ובכל הזמנים ! . ניונן של היום הינה עיירה בת כ 23,000 תושבים . היא עודנה עיירה קטנה למדי אך מושכת אליה אלפי תיירים בשנה בזכות 5 השנים שבהם חי ופעל בה וינסנט ואן גוך . העיירה משתייכת לפרובינציה קטנה בדרומה של הולנד ושמה , כאמור , צפון בראבאנט . זהו אזור עתיק וותיק – דוכסות בראבנט היתה מתחם הבירה של האימפריה הרומית הקדושה כבר בימי הבינים החל במאה ה 12. העיר הגדולה בפרובינציה היא איינדהובן , הנודעת בזכות קבוצת הכדורגל שלה – אך אין ספק כי האטרקציה העיקרית במחוז כולו – הוא ה VINCENTER – " מרכז וינסנט " – ששוכן בעיירה ניונן – שרבים מכנים אותה : VAN GOGH VILAGE NUENEN . העיירה שוכנת כ 6 ק"מ בלבד מצפון מזרחית לאיינדהובן ובה בולט מתחם גדול ויפה שבו מוצגים STUDIES רבים וסקיצות רבות שיצר ואן גוך בכפר . בגינת המרכז – פסל מרהיב של " אוכלי תפוחי האדמה ". הציור העליון שלפנינו נקרא : THE OX CART ׁ( " עגלת השור " ). זהו ציור בצבעי שמן על בד שגודלו : 60 על 80 ס"מ והוא מוצג כיום באופן קבוע במוזיאון לאמנות של פורטלנד, אורגון ( שנוסד בשנת 1892 ונחשב לא רק למוזיאון לאמנות הותיק ביותר בחוף המערבי של ארה"ב אלא אף לאחד מ 25 המוזיאונים לאמנות הגדולים ביותר באמריקה ). זהו ציור שנוצר בלוח צבעים קודר במכוון ונחשב ל " מטריד " משהו – כי גם השור וגם העגלה אליה הוא רתום , מתוארים – תשושים עד מטים לנפול . הציור היה בבעלותם של זוג אספנים אמריקניים שרכשו אותו בשנת 1950 וצאצאיהם תרמו אותו בשנת 2007 למוזיאון פורטלנד לאמנות שהצהיר על כך שזו : " המתנה היקרה והחשובה ביותר שזכה לקבל אי פעם ". הציור התחתון נקרא : CART WITH REDDISH BROWN OX ( " עגלה רתומה לשור חום אדמדם " ).גם בציור העצוב הזה – השור מתואר כעייף ויגע במיוחד. זהו ציור בצבעי שמן על בד מתוח על לוח עץ שגודלו : 57 על 83 ס"מ. הציור מוצג באופן קבוע ב " קרולר – מילר מיוזיאום " שבאוטרלו , הולנד. זהו מוזיאון שנוסד על ידי האספנית הלן קרולר – מילר ( האשה , אספנית אמנות , הראשונה, הגדולה והחשובה באירופה ) שתרמה את כל האוסף הפרטי שלה למוזיאון שנקרא על שמה . במוזיאון הזה שהוקם ונפתח בשנת 1938 , מוצג המספר השני בגודלו בעולם של ציורי וינסנט ואן גוך מקוריים , לאחר מוזיאון ואן גוך באמסטרדם.