הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע
זהו הציור : CAFE TERRACE AT NIGHT ( “ מרפסת בית הקפה בלילה ״ ) , שנוצר על ידי וינסנט ואן גוך במהלך 16 הימים הראשונים של חודש ספטמבר 1888 , ברציפות , כמעט יומם ולילה , כדי שיוצג בזמן בפני פול גוגן , במהלך ביקורו בעיירה ארל ( ARLES ) שבפרובנס – ביקור שתוכנן לחודש אוקטובר ובו קיוו שני האמנים ליזום הקמתה של קומונת אמנים שתפעל בהשראתם המשותפת. כיום , נחשבת עבודתו זו של ואן גוך -ליצירה פורצת דרך במובנים רבים – ואנו ננסה לנתחה ככזו. נפתח ונאמר כי הציור החל דרכו כעבודת STUDY מפורטת. ב 1 בספטמבר 1888 הציב וינסנט את הכן שלו בפינה הצפון מזרחית של כיכר הפורום, אחת הכיכרות הנודעות של ארל. הצבתו של כן הציור דווקא בנקודה הזו – איפשרה לצייר לצפות , במישרין ובאין מפריע, דרומה – לעבר מושבי החוץ של בית הקפה הפופולרי של העיירה שממוקם בלבה של כיכר הפורום . הנקודה שבה הציב ואן גוך את כן הציור שלו שוחזרה בשנת 1991 , וסומנה כנקודת ציון מהותית בקורותיו של הצייר. את ה STUDY יצר וינסנט במשך כיומיים – כרישום בגיר, עיפרון פחם, דיו שחור וגרפיט על ניר מפוספס . ה STUDY הזה מוצג כיום במוזיאון לאמנות של דאלאס, טקסס. במהלך השבועיים הבאים, הציב ואן גוך על כן הציור שלו קנבס שגודלו 81 על 66 ס"מ והחל לעבוד על הציור עצמו , תוך שהוא משתמש בקשת רחבה של גוונים – ובטכניקה שטרם נודע כדוגמתה . את מדרגי הצבע האפור שאיפיין עד כה רבים מציוריו , החליף ואן גוך בצבעים עזים יותר , אך בעוצמה מרוככת ועדינה. הוא השתמש בצבע צהוב לתאור קירות בית הקפה ואת השמים ביכר לצבוע בגוון כחול , מרוכז וכמעט אחיד. באופן מכוון הוא לא השתמש בכלל בצבע שחור ! . למרות שנושא הציור דורש הענקת תחושה של לילה , נמנע ואן גוך מהסימבול השחור המתבקש כל כך – והפעיל טכניקת ציור חדשנית – לפיה – את ההשלמה ל " שחור " עושה עינו של הצופה לבדה, או יותר נכון, באמצעות המוח שמסתתר מאחוריה. השיטה הגאונית של ואן גוך מדגישה את המוטיב הציורי של עבודתו , על חשבון המוטיב העלילתי. ואן גוך עושה שימוש גאוני בבחירת הצבעים ובקביעת מיקומם – כך שהצופה עצמו מובל על ידו – להשלים בעזרת מוחו ועיניו את החסך העלילתי. קשת הצבעים בה השתמש ואן גוך מפרידה במתכוון בין החלק העליון ובין החלק התחתון של העבודה. בחלק העליון – המבנים מודגשים באופן חד וברור יותר. המשקוף העליון למשל – נצבע בצבע כחול עז ומרוכז. בחלק התחתון – הקוים דהויים בהרבה ולמעשה – די מטושטשים. החידוש המהותי הנוסף של ואן גוך הוא בשימוש באפקט האמנותי שאנו מכנים כיום – " אפקט ההסמכה " . ואן גוך מצמיד גוונים בהירים לגוונים כהים – כך הוא יוצר , למשל, את הרושם שהשמיים שבציור הם בהירים , אולם דווקא אפקט ההסמכה שמספק למבנים שבגובה הציור – גוון כהה , עד כמעט שחור – מעניק לשמיים מראה לילי זרוע כוכבים וחושף את העובדה שבעצם, רק בית הקפה בהיר ומואר. אגב – בציור הזה של ואן גוך , שלימים הפך לאחד מחמשת הפוסטרים הפופולריים ביותר שנוצרו על סמך עבודותיו ומקשט לוחות שנה בכל רחבי העולם, תיאר הצייר לראשונה את ה " לילה זרוע הכוכבים " המפורסם שלו ( ה STARRY NIGHT ) שמופיע מאוחר יותר לפחות 3 פעמים נוספות ביצירות מופת שלו. מהנקודה שבה הציב ואן גוך את כן הציור שלו , רואים היטב – מעבר ל " מרפסת " ( זה היה שמו המקורי של הרישום המוקדם ) את הרחוב הניצב , ששמו : " RUE DU PAL " שבו מתואר מבנה שכאילו נצבע בשחור ואחריו מגדל כנסייה כהה , במקום שבו שוכן כיום מוזיאון ה " LAPIDAIRE " של ארל. כשמתבוננים ב " מרפסת " עצמה – ניתן לזהות שני אפקטים אומנותיים מובהקים – הראשון שבהם – " פוינטליזם מוקדם " – ציור בנקודות של צבעי יסוד בשילוב צבעים משלימים – טכניקה שמבוססת על תורת שבירת האור של ניוטון ותורת הצבעים של שברויי, שפותחה על ידי חבריו של ואן גוך – ז'ורז' סרה ופול סיניאק, והשני – בולט אף יותר – שימוש בטכניקה אימפרסיוניסטית משופרת , בנוסח ואן גוך , של מוטיב " המבט הרחוק ". ציור רחבת המרפסת של בית הקפה נראה מקרוב כמורכב מנקודות וקוים שבורים ומקוטעים רבים – אך כשמתבוננים בציור באופן ממושך וממרחק מה , העין תופסת מידה רבה להפליא של – " ריאליזם ". מאחורי המוטיב הזה מסתתרת תורה שלמה של " הולכת העין בתנועה " ולפיה הדמויות האנושיות שברחבת המרפסת יוצרות נופך מעט מסתורי ומעט מטושטש, אך הן בהחלט – מובחנות. היו מבקרים שסברו ואף כתבו על כך ש – מן הסתם – ואן גוך עשה ב " מרפסת " שימוש נוירוטי בגווני הקשת – ודווקא מכיוון שבית הקפה הספציפי שמתואר בציור זוהה בוודאות מוחלטת כבית קפה פופולרי ולא כפרי דמיונו של הצייר – נשאלת עדיין השאלה האם – בעצם – השימוש המופלא שעשה וינסנט ואן גוך בצבעים איפשר לו לתאר רגע אמיתי – ריאליסטי – של המקום – או שזהו – הפלא ופלא – תיאור של חיזיון פנימי של אותו הרגע. ואן גוך השלים את העבודה ב 16 בספטמבר 1888 ואיש אינו יודע באם הוא טרח בכלל להציגו בפני פול גוגן . השניים לא זכו לייסד את הקומונה שתכננו – ביקורו של גוגן בארל הסתיים בריב גדול ובפרידה קשה שתרמה לא מעט להידרדרות במצבו הנפשי של ואן גוך ולבסוף , למותו הטראגי . אך ואן גוך הזכיר את עבודתו על ה STUDY וכן , על ציור השמן , בשלושה מכתבים שכתב – לאחיו , תיאו – לאחותו הצעירה – וילהלמינה ג'אקובה ( " ויל " ) ואן גוך – ( 1862-1941 ) , אחות בבית חולים שבסופו של דבר , ירשה את הציור הזה ומכרה אותו לצורך מימון אישפוזה בבית חולים לחולי נפש , וכן, לאמן הבלגי – אז'ן בוש , עמו נהג לשבת בבית הקפה הזה בעת ביקוריו בארל . הציור הוצג לראשונה בשנת 1891 , בבריסל, לאחר מותו של וינסנט ואן גוך , והשם שניתן לו בתערוכה היה : CAFE, LE SOIR. לימים , נרכש הציור המופלא ורב החשיבות הזה על ידי המצנטית והאספנית , הלן מולר, והוא מוצג החל משנת 1935 במוזיאון " קרולר – מולר " שבפארק הוחה פלואה , שמורה פרטית נפלאה של משפחת " קרולר – מולר " ליד הכפר אוטרלו ( OTTERLO ) במזרח הולנד. במוזיאון הזה שוכן אוסף ציוריו של ואן גוך , השני בגודלו בעולם ( לאחר מווזיאון ואן גוך באמסטרדם ).
49אמיר גבע, לאה אבשלום and 47 others15 Comments1 ShareLikeComment
