הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע.. הדמות המרכזית שנחשבת לאבי האמנות המודרנית ברפובליקה הדומיניקנית – ולאחד מגדולי המודרניסטים בקריביים ולאטינו אמריקה כולה – הוא הצייר והמנהיג האמנותי חאיימה קולסון ( 1901-1975 ) . קולסון ( COLSON ) נולד ב 13 בינואר 1901 בעיירה טובאגואה , הסמוכה לעיר פוארטו – פלאטה , שבצפון הרפובליקה הדומיניקנית . ילדותו של קולסון עברה בסנטו דומינגו . בשנת 1918 , כשהיה בן 18 , נסע קולסון לאירופה כדי לרכוש השכלה אמנותית פורמלית . הוא למד באקדמיה היוקרתית בסטודיו של סן פרננדו במדריד ובברצלונה . בשנת 1924 עבר קולסון לפריז , שם חי ופעל כעשור . בפריז נקשר לזרמים המודרניסטיים והתיידד עם פבלו פיקאסו , ז׳ורז׳ בראק וחואן גריס . בהמשך , התגורר קולסון במקסיקו ועבד שם , ואף הציג את עבודותיו בקובה . קולסון פיתח סגנון ייחודי משלו שמכונה : ״ ניאו הומניזם ״ , שבו הוא שילב את הפירוק הגיאומטרי של הקוביזם והניאו – קלאסיציזם האירופי עם מוטיבים של זהות אפרו – קריבית , מיתולוגיה וטבע סוער . בתקופה שבה הדיקטטורה המקומית הדירה מוטיבים שחורים ואפרו – קריביים , קולסון העניק נפח , אצילות ונוכחות מרכזית לאוכלוסיה המעורבת והשחורה באי . לאחר שובו הסופי למולדת , כיהן קולסון כפרופסור ומנהל אקדמי בבית הספר הלאומי לאמנויות יפות בסנטו דומינגו . הוא גידל תחת ידו את עיקר דור המודרניסטים והפוסט – מודרניסטים הדומיניקנים . בחרתי בסדרה מצויינת של ציוריו , והעדפתי להציג את האייקוני שבהם כראשון בפוסט שלי . הציור נקרא : ״ מרינגה ״ ( MERENGUE ) והוא נוצר בשנת 1938 , לאחר שפולסון שב משהותו הקצרה במקסיקו ובקובה . הציור נוצר על גבי קרטון , בצבעי שמן על בד שהוצמד לקרטון , ומימדיו צנועים : 68×52 ס״מ . הציור האייקוני הזה מוצג באוסף מוזיאון בלאפארט , בסנטו דומינגו , העיר העתיקה והגדולה ביותר שברפובליקה הדומיניקנית . הציור מנציח את ה ״ מרינגה ״ – הריקוד והמוסיקה העממית שהפכו לסמל הזהות הדומיניקנית . קולסון מציב בציור שלו , מרפסת כפרית פתוחה שבה חוגגים יחדיו נגנים ורקדנים מכל הקשת האתנית של האי – שחורים , מולאטים ולבנים . זהו מפגן חברתי חזק של אחדות וגאווה קריבית . בקדמת הציור מוצגים כלים מסורתיים : האקורדיון ( ממקור אירופי ) , התוף / טמבורה ( ממקור אפריקאי ) והגואירה ( כלי הקשה מתכתי קריבי – עממי ) . בציור ניכרת השפעת המוראליזם של דיאגו ריברה ממנו הושפע קולסון בעת ששהה במקסיקו , כשהסגנון מעורב סוגת המבנה המאורגן שאותה אימץ קולסון מהקוביזם של פיקאסו ובראק . הדמויות שבקצוות הציור , שהן של אישה עם מניפה בצד אחד ונגן בצד השני , יוצרות מסגרת לתמונה ומובילות את עיני הצופה אל זוגות הרוקדים שדחוסים במרכז היצירה . הציור נוצר בזמן השלטון הטרוריסטי של הדיקטטור רפאל טרוחיו ברפובליקה הדומיניקנית . הוא קידם אג׳נדה גזענית נגד השורשים האפרו – קריביים . בהצגת המורשת ההיספנית והאפריקאית כשזורות יחד בהרמוניה מוזיקלית הציע קולסון תפיסה מורכבת , אמיצה , אמיתית ומפייסת יותר של הזהות הדומיניקנית
