טיציאן, מהשפיעים ביותר מתקופת הרנסאנס, היה דמות מרכזית בעולם האמנות, גם בשל השפעתו על דור שלם של ציירים וגם בשל עבודותיו המגוונות. ישנם שני מקורות משמעותיים להשפעתו: מצד אחד, טיציאן היה מורה רשמי לאמנים כגון פאולו ורונזה, יאקופו טינטורטו ואחרים, שהמשיכו לפתח את סגנון הציור הוונציאני במאה ה-16. מצד שני, גם בלי שהדריך רשמית, אמנים מאוחרים יותר כמו רמברנדט ורובנס הושפעו מהטכניקות שפיתח, בעיקר בגישתו לצבע, אור ורגש בציור.
טיציאן התפרסם בשל כמה מהיצירות החשובות ביותר של הרנסאנס, כולל "ונוס מאורבינו" ו"האסופיים מגן עדן". עבודותיו שינו את התפיסה על צבע וצורה, כשהוא הצליח להעביר דרמה פנימית וחיצונית בעזרת שימוש באור וצל.
ניתן להעריך את תרומתו משתי זוויות:
1. טיציאן נחשב לאחד מהמאסטרים של הצבע והאור. הוא פיתח טכניקות המערבות שכבות של צבעים שמעניקות עומק ותחושת תנועה, אשר היוו השראה לציירים לאורך ההיסטוריה.
2. מבחינת הנרטיב והדרמה בציוריו, טיציאן ידע לשלב בין הבעות פנים טבעיות ועומק רגשי, מה שתרם ליכולת של האמנות לספר סיפור אנושי מורכב בצורה חזותית.
טכניקות ציור: טיציאן השתמש בטכניקת ה"שכבות" (Glazing), כלומר שכבת צבע דקה שקופה מעל שכבות קודמות, מה שיצר אפקטים של עומק ודיוק באור. הוא גם היה חלוץ בתחום הפסטוזו (Impasto), שכבה עבה של צבע היוצרת טקסטורה, טכניקה שהפכה נפוצה במיוחד לאחר תקופתו.
אחד הציורים המפורסמים של טיציאן הוא "האסופיים מגן עדן" (The Assumption of the Virgin). הסיפור מאחורי הציור נוגע להזמנתו עבור מזבח הכנסייה סנטה מריה גלוריוסה דיי פרארי בוונציה. טיציאן נדרש לתאר את עלייתה של מריה השמימה, אירוע טרגי ומרומם. השימוש שלו באור בהיר ואינטנסיבי השפיע על תחושת ההתרוממות, והוא הדגיש את הפער בין הארץ לשמיים בצורה מרשימה.
