נפתלי בזם

נפתלי בזם – Naftali Bezem
1924-2018
שומר – 1984, שמן על בד, 160X100 ס"מ.
נפתלי בזם נולד בעיר אסן שבגרמניה. אביו של בזם עבד כשמש בבית הכנסת הגדול של אסן. בשנת 1939, שבועיים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, בעידוד אביו, עלה בזם לארץ ישראל באחד ממבצעי ההצלה האחרונים של עליית הנוער. האוניה שהביאה אותו לארץ לא יכלה לעגון בנמל, והנערים שעל סיפונה הועברו אל החוף באמצעות סירות משוטים. בזם התעלף במהלך השיט, וכשהתעורר מצא עצמו בידיה של הנרייטה סולד, מייסדת "הדסה" וה"האם" של "עליית הנוער", שבאה לפגוש את הנערים בנמל. הוריו של בזם נשארו בגרמניה, ונספו באושוויץ ב-1943.
בזם ביקש מאנשי עליית הנוער ללמוד ציור, אך הם דרשו ממנו ללמוד מקצוע, והוא החל בלימודי פקידות בבית הספר התיכוני למסחר. רק לאחר מכן הוא נשלח ללמוד ציור אצל הצייר ישי קולביאנסקי. בשנת 1943 ניסה להתגייס לצבא הבריטי, נפסל בבדיקה הרפואית, אך התקבל כמתלמד לציור שלטים במחנה צבאי עד שפוטר. בתקופה זו הצטרף בזם לתנועת השומר הצעיר שעם ערכיה הזדהה.
נבמסגרת עליית הנוער בחודש אוגוסט 1939, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא למד פקידות בבית הספר התיכוני למסחר, מאחר שבעליית הנוער התעקשו שעליהם לדאוג לכך שיהיה לו מקצוע. בשנת 1943 הסכימו לשלוח אותו לבצלאל, לאחר שניסיונו להתגייס לצבא הבריטי נכשל, בגלל מראהו הילדותי.
את לימודי האמנות שלו החל בבזם בבצלאל, שם למד בין השנים 1943 ל-1946. לאחר סיום לימודיו, נשאר בזם שנה נוספת ללמד בבצלאל ולשמש כעוזרו של מרדכי ארדון, שהיה אז מנהל המוסד. בשנת 1947 יצא עם אשתו אל מחנות העקורים בקפריסין בכדי להקים שם סמינר לציור, והמפגש עם העולים העקורים השפיע עליו רבות.
כשחזר לארץ מקפריסין, תיכנן לנסוע לפריז, אך מלחמת העצמאות אילצה אותו לדחות את תוכניותיו. בזם ניסה להתגייס, אך מאחר ושקל אז רק 40 קילו נדחתה בקשתו. עם זאת, בשל כישרון הרישום שלו, השתלב בזם בשירות הביטחון בתחום זיוף המסמכים.
בשנת 1949 יצא בזם להשתלם בפריז, ולאחר חיפושים רבים התקבל בפרוטקציה אל בית הספר הסגור לאמנות קדושה, בית-ספר קתולי לאמנות דתית-מודרנית שהתמחה בשחזור ציורים דתיים עתיקים, שם למד עד שבשנת 1951 רב עם מוריו סביב ציור בנושא "עקדת יצחק" שנראה להם אכזרי ומגושם מדי. בשנת 1952 חזר לארץ, והתפרנס כמאייר לפרסומים שונים בתנועה הקיבוצית. בשנת 1967 חזר לפריז לתקופה קצרה של חצי שנה.
בזם הרבה ליצור עבודות במרחב הציבורי. בשנת 1963 יצר קיר פסיפס במשרדי הנהלת אל-על. בשנת 1970 צייר את תקרת אולם קבלת הפנים בבית הנשיא בירושלים. ובשנת 1971 יצר את התבליט בקיר היציאה ממוזיאון יד ושם.
בזם פעל, כאמן, להנציח את השואה, הבאה לידי ביטוי ברבות מיצירותיו. תבליט הקיר האמנותי "נושאי האור", נקבע על בניין "היכל התרבות" בכפר סבא, ובא להקדיש את הקיר לזכרם של תושבי כפר סבא ובוניה, לוחמיה ומגניה.
בשנת 1957 זכה בפרס דיזנגוף לציור על ציורו "בחצר הבית השלישי".
בשנת 1975 זכה בפרס הראשון יחד עם פאול פוקס בתערוכת "הים" בחיפה.
ציוריו של בזם נעים בין הביטוי של עולמו הפרטי, דרך התיאור של המרחב הציבורי-חברתי-פוליטי, וכלה בבחינה של המתח בין הישראליות לבין הגלותיות.
מקור: ויקיפדיה, קטלוג תערוכת האמן מוזיאון ת"א.
מקור הפוסט: דף הפייסבוק: "avi art avi wurzel"  הפוסט הועלה ברשותו ובאדיבותו הרבה של אבי וורצל.