הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע
לפנינו 26 רישומים שיצר סלבדור דאלי ( 1904 – 1989 ) במהלך חייו . דאלי סיפר בזמנו כי הוא החל לרשום בגיל 4 ולא חדל מכך עד זקנתו . הוא אף הודה בכך כי הוא חייב את כל הקריירה שלו לאמו , פיליפה דומאנש פרז דאלי ( 1874 – 1921 ) שהשכילה לזהות את כשרונו כשהיה כה קטן , ומנעה מבעלה – משפטן יבשושי , קפדן וקשוח – רפאל אניצטו דאלי – לאלץ אותו ללמוד משפטים ולהשתעמם כל ימי חייו . דאלי החל לרשום להנאתו – מאוחר יותר – הירבה לרשום סקיצות ותוכניות הכנה לציוריו הסוריאליסטיים המורכבים ביותר – ולבסוף , רשם סדרות שלמות בנושאים שונים ומגוונים והדפיס מהן מאות ליטוגרפיות ממוספרות שנמכרות עד היום במחירים של בין 3000 ל 8000 דולר בשנה לכל יחידה – ובעזרתן , מוסיף האמן המוחצן והסרקסטי ביותר בהיסטוריה של האמנות להוות ״ בית דפוס לכסף ״ כבר שנים רבות לאחר פטירתו . מפעם לפעם הוסיף סלבדור דאלי לרשום " מתוך הנשמה " כדי לבטא רגשות עזים שפעמו בלבו כלפי אדם או נושא מסויים – ברישומים המרגשים הללו נהג דאלי לשפוך לתוך הניר שסומן בקוים עזים של עיפרון פחם – דיו שחור – הישר מתוך הקסת . הכל החל כאשר אמו של סלבדור דאלי רשמה אותו בשנת 1916, כשהיה בן 12 , לבית הספר לרישום ולציור בפיגרס . הוא הצטיין – ואביו נכנע להפצרותיה של רעייתו , וקיים בביתם המרווח בעיר הקטלונית היפה בה התגוררו אז – תערוכת רישומים ראשונה עבור בנו בן ה 13. כעבור שנה אחת בלבד, הוזמן דאלי בן ה 14 להציג את תערוכת הסולו הציבורית הראשונה של רישומיו ב " בית התיאטרון העירוני " של פיגרס , שהיה – " היכל תרבות " מקומי. ב 6 בפברואר 1921 מתה אמו האהובה של דאלי מסרטן הרחם והנער בן ה 16 נקלע למשבר אישי עמוק . כעבור שנה – התרצה אביו שסופסוף הבין כי בנו הרגיש מסתמן כעילוי בתחום הרישום ושלח אותו למדריד , שם החל ללמוד ב " בבית הספר המלכותי לאמנויות יפות ע"ש סן פרננדו " שנחשב לאחד המוסדות האקדמיים הטובים ביותר בעולם בתחומי האמנות . האקדמיה שנוסדה בשנת 1752 מתהדרת בכך שאחד ממנהליה ׁׁ( בשנים 1795-7 ) היה לא אחר מאשר הצייר הגדול פרנסיסקו דה גויה ( 1746-1828 ) ואת בית הספר הזה סיים , בין היתר – הצייר והפסל הקולומביאני , פרננדו בוטרו ׁ ׁ( נ' 1932 ) , הצייר הפיליפיני , חואן לונה ( 1857-1899 ) , הצייר והפסל , אנטוניו לופז גארסיה ( נ' 1936 ) , מעצב האופנה האגדי , אוסקר דה לה רנטה ( 1932-2014 ׂ ואפילו פבלו פיקאסו ( 1881-1973 ) למד בו לפחות שנה אחת – דאלי התגורר אז במעונות הסטודנטים והתוודע שם לחברים חדשים שתרמו רבות להתפתחותו המקצועית כאמן והאנושית – כאדם – בהמשך חייו . ובהם, לואיס בונואל ( 1900-1983 ) , שהפך מאוחר יותר לאחד מאבות הקולנוע הסוריאליסטי ו 7 מסרטיו זכו בפרסים הנחשבים ביותר בעולם : פרס אוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר, פרס דקל הזהב ׁ( פסטיבל קאן ) ופרס אריה הזהב ( פסטיבל ונציה ) – ו פדריקו גארסיה לורקה ( 1898-1936 ) , שהיה מבוגר ממנו ב 6 שנים – משורר, מחזאי ובמאי תיאטרון – שהפך לחברו הקרוב , ולימים נרצח על ידי הלאומנים הספרדים במהלכה של מלחמת האזרחים בספרד . סלבדור דאלי למד במדריד 4 שנים תמימות ( מ 1922 ועד 1926 ) וניצל את זמנו הפנוי כדי להרבות בסיורים יסודיים וממושכים במוזיאון הפראדו , שם העתיק כמו חבריו ללימודי רישום וציור, יצירות מופת של מאסטרים . שם גם נחשף דאלי לעבודותיו המדהימות של גדול ציירי ספרד – דייגו ולאסקז ( 1599- 1660 ) , אמן הבארוק הדגול ששימש כצייר ראשי בחצרו של המלך פיליפה ה 4 , גדול פטרוני האמנות בהיסטוריה של ספרד . דאלי העריץ את אמנותו של ולאסקז ואת אישיותו – ואימץ לעצמו את … שפמו המסולסל המוכר כל כך – שלימים , הפך לסממן החזותי המפורסם ביותר של סלבדור דאלי עצמו . באקדמיה לאמנויות של מדריד שמע סלבדור דאלי לראשונה על הקוביזם של פיקאסו ועל הדאדא – והתלהב מהכיוונים החדשים אליהם פונה האמנות המודרנית – יעדו הבא היה אז – פריז ! בפריז פגש דאלי את פבלו פיקאסו וחואן מירו – אמנים ספרדים/ קטלנים כמוהו – שהפכו למפורסמים ונודעים מחוץ לארצם והיה נחוש להצליח כמותם.. דרכו לגדולה החלה כאשר נשאב אל הסוריאליזם והפך לאחד מגדולי יוצרי הזרם החשוב הזה . שנת הפריצה שלו היתה – 1929 – בה הציג ביחד עם חברו לואיס בונואל את הסרט הקצרצר : " כלב אנדלוסי " שנחשב לסרט הראשון מסוגו בזרם הקולנוע הסוריאליסטי – ופגש בפריז את גאלה – המוזה שלו . גאלה המבוגרת ממנו בשנה , הייתה מהגרת מרוסיה – יפה וחכמה . הם התאהבו , נישאו וחיו ביחד באהבה מזן נדיר – כל ימי חייהם המשותפים . סלבדור דאלי התאפיין כאדם אקצנטרי , מצועצע וראוותן במיוחד – אך רבים ממכריו טענו כי הוא האיש הכי רגיש , כן וישר שידעו מימיהם .+22
95Orly Netanel, אימראן שֵׁיך and 93 others17 Comments8 SharesLikeCommentShare
