פול סיניאק (Paul Signac) הוא אחת הדמויות המרכזיות בהתפתחות הפוסט־אימפרסיוניזם ובמיוחד בזרם הנקודתיות (Pointillism), שצמח בצרפת בסוף המאה ה־19. יחד עם ז’ורז’ סרה, הוא חולל מהפכה שקטה אך עמוקה באופן שבו צבע, אור וצורה נבנים על פני הבד.
סיניאק נולד בשנת 1863 בפריז למשפחה בורגנית. בתחילת דרכו הוא לא למד אמנות באופן אקדמי מסודר, אלא נמשך לציור באופן עצמאי לאחר שנחשף לעבודותיהם של האימפרסיוניסטים. המפגש המשמעותי ביותר עבורו היה עם הצייר ז'ורז' סרה, שפיתח שיטה מדעית-לכאורה של הנחת נקודות צבע טהור זו לצד זו, במקום ערבוב פיגמנטים על הפלטה.
לאחר מותו המוקדם של סרה, סיניאק הפך לדמות המובילה של התנועה. הוא לא רק המשיך את הדרך אלא גם הרחיב אותה: בעוד שסרה נטה למבנה נוקשה ולחישוביות כמעט מתמטית, סיניאק הכניס יותר חופש, צבעוניות עזה ותחושת תנועה פתוחה.
בציוריו הידועים של נמלים, נמלי ים וסירות מפרש — כמו בסדרה של נמלי סנט־טרופה — ניתן לראות את עקרונות השיטה: משיכות מכחול קטנות, נקודות וכתמים של צבע טהור שמתחברים בעין הצופה לתמונה מוארת ורוטטת. עבור סיניאק, הצבע לא היה רק תיאור של מציאות, אלא אמצעי ליצירת אור פנימי בתוך הציור.
מעבר לעשייה האמנותית, סיניאק היה גם תאורטיקן חשוב. הוא כתב את הספר "מ-דלאקרואה ועד הניאו-אימפרסיוניזם", שבו ניסח את עקרונות התנועה והגן על הרעיון שהאמנות יכולה להתבסס על חוקי צבע ואופטיקה.
סיניאק נפטר בשנת 1935, אך השפעתו ניכרת עד היום — לא רק בציור המודרני, אלא גם בגישות עיצוביות וגרפיות שמבוססות על פירוק הצבע והבניה מחדש שלו.
דמותו של סיניאק משלבת בין אמן חוקר לבין צייר חופשי, בין מדע לרגש — ובכך הוא הפך לאחת הדמויות המרתקות של המודרניזם המוקדם.
