הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של
ד"ר אמיר גבע
לפנינו 16 רישומים של פרינו דל ואגה ( 1501-1547 ) , מחשובי אמני הרינסאנס הפלורנטיני , אשר פעל לצדם של שני ה ״ אלוהיים ״ ( IL DIVINOS ) , מיכלאנג׳לו ורפאל – ופשוט התאדה בלהט גאוניותם ונעלם מעינינו . הפסד שלנו ! פרינו היה צעיר ממיכלאנג׳לו ב 26 שנים ומרפאל ב 18 שנים , העריץ את שניהם – קיבל השראה משניהם – ולפי דבריה של המומחית מספר 1 , באיטליה , לאמנות הרינסאנס הפלורנטיני , ד״ר אלנה פארנה , הוא היה אמן חשוב במיוחד לא רק בשל איכותן הנדירה של העבודות שיצר , אלא בעיקר בהיותו האמן המגשר בין שני תתי סגנונות ציור ורישום מנוגדים ברינסאנס הגבוה – זה של מיכלאנג׳לו ( 1475-1564 ) וזה של רפאל ( 1483-1520) . בשנת 2001 חגגו לפרינו דל ואגה ( PERINO DEL VAGA ) – חמש מאות שנים להולדתו , בתערוכה ענקית שנערכה בארמון עתיק , בלבה של העיר מנטובה שבלומבארדיה. התערוכה נקראה : PERINO DEL VAGA-TRA RAFFAELLO E MICHELANGELO ( " פרינו דל ואגה : בין רפאל ומיכלאנג'לו " ) . האוצרת הייתה , כמובן , אלנה פארמה , שמשמשת כיום כמומחית להיסטוריה של הרינסאנס באוניברסיטה של גנואה , והיא אף ערכה את קטלוג התערוכה . התערוכה המחישה את פעילותו של פרינו כצייר, רשם , ושרטט על , שיצר ב 46 שנות חייו אינספור עבודות שהתכתבו עם מגוון רחב של אומנויות : ציורי קיר , עבודות טיח אמנותי , ציורי שמן על גבי פאנלים , רקמה , אריגת שטיחי קיר – וכמובן, רישומים ותחריטים . פרינו נולד בכפר קטן ליד פירנצה. אביו הרס את משפחתו בהימורים , נמלט מביתו מאימת נושיו והתגייס כשכיר חרב ל " ליגיון הזרים " של שארל ה 8 , מלך צרפת ( 1478-1561 ). רעייתו השניה של אביו גידלה את פרינו כ " אם חד הורית " , זיהתה את כישרון הציור שלו כשהיה בן 8 ושלחה אותו ללמוד אצל צייר בשם : אנדראה דל צ'רי , שקבע עד מהרה כי הילד הוא עילוי וראוי למורה בכיר ממנו . כשהיה בן 11 , התקבל כשוליה בסטודיו של רידולפו ג'ירלאנדיו ( 1483-1561 ׂ) , צייר ומורה מפורסם בפירנצה – שהיה ידיד נפש של המאסטר , בן גילו , רפאל . אצל ג'ירלאנדיו , נחשף פרינו לעבודתם של שני הגאונים – מיכלאנג'לו ורפאל , והושפע מאוד משניהם . עד מהרה הזדמנה לו הזדמנות של פעם בחיים ! בשנת 1514, כשהיה בן 13, פנה רפאל לג'ירלאנדיו – והפציר בו להצטרף אליו לרומא ולסייע לו בעבודות שהוא מבצע ב LOGGIE VATICANE ׁ( " עיר הותיקן " ) – ג'ירלאנדיו לא היה מעוניין לעזוב את פירנצה והמליץ בחום על הנער הצעיר שהסתמן כאמן מבטיח תחת חסותו . כך החל פרינו לעבוד ברומא כאחד מעוזריו האהובים של רפאל הגדול – הקרדיט הגדול הראשון שקיבל היה כבר בשנת 1515 על ביצוע מושלם של הערבסק וכן , טיוח טיח התזה אמנותי על קיר באולם האירוח המרכזי בקריית הואתיקן . רפאל בעצמו ניצח ו " חתם " על עבודות הגמר של הפרויקט . כבוד גדול לפרינו – נער בן 14 בלבד . מעט מאוחר יותר החל פרינו לקבל גם עבודות סולו , צבר מוניטין וממון והיה לאמן נחשב ומוכר ברומא . אך עד יום מותו בטרם עת של רפאל , בשנת 1520, תמיד עמד לרשותו כיד ימינו . לאחר מותו של רפאל קיבל פרינו שתי עבודות עצמאיות גדולות ברומא – האחת : עיצוב האולם הראשי של ה PALAZZO BALDASSINI ׁ , ארמון במרכז העיר ששימש את יועצו המשפטי האישי של האפיפיור לאו ה 10. והשניה : עיצוב ה " פייטה " בכנסיית סנטו סטפאנו דל קאצ'ו ששופצה בשנת 1522. כשפרצה המגיפה ברומא בשנת 1523, שב פרינו לפירנצה ועבד שם עד שקיבל בשנת 1527 הזמנה מאנדריאה דוריה ( 1466-1560 ) לעטר שני ארמונות חשובים בגנואה . אנדראה דוריה , האדמירל האגדי של הצי המפורסם של גנואה הפך אז למדינאי חשוב ברפובליקה של גנואה וזקף לזכותו את חקיקת החוקה החדשה של הרפובליקה באותן שנים . מגנואה , יצא פרינו לשתי גיחות קצרות לעיר פיזה שם צייר שני ציורי קיר באחד הארמונות , ולבסוף – בשנת 1532 – שב לרומא והפך לקבלן שכיר בשרותו של האפיפיור פאולוס ה 3 ( 1468-1549) לצורך ביצוע עבודות שונות בתוך קריית הותיקן . פרינו דל ואגה נשאר ברומא עד יום מותו ב 19 באוקטובר 1547 ולאות כבוד והוקרה – נקבר בטקס מכובד בפנתיאון של רומא , לצדו של רפאל .+12
