קאמיל פיסארו

קאמיל פיסארו – האב הרוחני של האימפרסיוניזםCamille Pissarro (1830–1903)צייר יהודי צרפתי, אחד ממייסדי האימפרסיוניזם ואחד מאבות הרוח של האמנות המודרנית
פיסארו נולד באי סן-תומאס שבאיים הקריביים (אז מושבה דנית) למשפחה יהודית ממוצא פורטוגזי-ספרדי. בגיל 12 נשלח ללמוד בצרפת, וב-1855 עבר להתגורר בפריז והחל ללמוד באקדמיה לאמנויות, שם פגש באמנים דוגמת קאמיל קורו, שהשפיע עליו מאוד.

בתחילת דרכו, נדחה על ידי הסלון הפאריזאי (הממסד האקדמי הרשמי), ולכן היה מהראשונים שיזמו את התערוכה האימפרסיוניסטית הראשונה בשנת 1874.
פיסארו היה מהראשונים לצייר נוף באור טבעי, והקדים בכך את כל שאר האימפרסיוניסטים.
מאפיינים מרכזיים בסגנונו:
אור משתנה לאורך היום והעונות משיחות מכחול מהירות, לעיתים רוטטות צבעוניות חיה אך הרמונית קומפוזיציות פשוטות המייצגות את חיי היום-יום: איכרים, כבישים כפריים, שווקים, כיכרות בפריז בסוף חייו החל לשלב סגנון נקודתני (פואנטיליסטי) בהשפעת סרה וסיניאק, אך תמיד חזר לביטוי החופשי והעדין יותר.

ציורים נבחרים
"אמהות ואיכרים" (Peasant Women, 1880)
– תיאור רגיש של נשים כפריות בעבודה, מכבד ומצניע את הקושי

"העיירה רואן – מבט מהחלון", סדרה
– צויצרה מחלון ביתו כשסבל מדלקת עיניים, בשנותיו האחרונות. דימוי חוזר של גשם, ערפול, רחוב סואן, אך מלא פיוט.

"השוק בגיסורס" (Market at Gisors)
– דוגמה לתפיסה כמעט דוקומנטרית, אך עם צבעוניות חמה ותנועה במכחול

"שדרות מונמרטר" (1897) – אחת הסדרות המפורסמות
– מצייר את אותה זווית מהחלון בזמנים שונים: בוקר, גשם, שלג, ערב. תיעוד של חיים משתנים בעיר.

הציג ב:
הסלון הרשמי של פריז – הוזמן לתערוכות ספורות בראשית דרכו אך נדחה לעיתים קרובות

8 התערוכות האימפרסיוניסטיות (1874–1886) – פיסארו היה היחיד שהשתתף בכולן

תערוכות בגלריה של פול דוראן-רואל – הסוחר שתמך באימפרסיוניסטים והציג אותם גם בלונדון

עבודותי מוצגות כיום:
Musée d’Orsay, פריז – האוסף הגדול ביותר של עבודותיו

The Metropolitan Museum of Art, ניו יורק

National Gallery, לונדון

Hermitage Museum, סנט פטרסבורג

Art Institute of Chicago

מוזיאונים בברלין, ציריך, בוסטון, ועוד עשרות ברחבי העולםנחשב ל"אבא" של תנועת האימפרסיוניזם

היה מנטור ודמות אב לפול סזאן, פול גוגן, גוגין ואחרים

תרם להרחבת הרעיון שהאמנות אינה חייבת לשרת את האקדמיה, אלא את האמת של הרגע – אור, רגש, חוויה

מעין גשר בין האימפרסיוניזם לציור הפואנטיליסטי/נאופואנטיליסטי

סיפורו של ציור: "שדרות מונמרטר, אפקט של לילה"
בסוף חייו, כשכבר לא היה מסוגל לצייר בחוץ, פיסארו עבד רק מבעד לחלון. בציור הזה, משנת 1897, הוא מתאר את הרחוב בפריז המוארת בלילה — בשעה שכבר כמעט לא ראה.
הציור צבוע בגוונים כהים עם הבזקי אור צהובים-כתומים, ומבטא שילוב בין געגוע, תיעוד, ואור פנימי שנשאר גם כשחושך יורד. זהו ציור של אדם שעיניו כבו – אך עינו האמנותית עדיין רואה.