הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע. לפנינו הציור : ״ קופידון ופסיכה ״ ( CUPID AND PSYCHE ) , שמתאר את סיפור אהבת הנפש המסעירה ביותר במיתולוגיה היוונית . הציור , בצבעי שמן על קנבס , שגודלו מרשים : 199×193 ס״מ , הושלם בשנת 1640 על ידי אנטוני ואן דייק ( 1599-1641) והוא מוצג כיום ב ״ רויאל קולקשן טראסט ״ , בארמון ״ המפטון קורט ״ , לונדון . מסתבר כי הציור הזה הוא הציור המיתולוגי היחיד ששרד מעבודתו של ואן דייק כאמן החצר של המלך צ׳ארלס ה 1 , שהוצא להורג בפקודת הפרלמנט האנגלי בשנת 1649 . יש לשער כי הציור הנפלא הזה היה עשוי להיות הראשון מתוך סדרת קנבסים שממחישים את סיפורם של קופידון ופסיכה ( ״ נפש ״ ) ואשר הוזמנה עבור מעונה הרשמי של המלכה , הנרייט מארי , נסיכת צרפת ובתו של אנרי ה4 מלך צרפת , שנבנה עבורה בגריניץ' . הפרויקט הזה מעולם לא הושלם מכיון שואן דייק נפטר בתחילת שנת 1641 , מה שעשוי להסביר את העובדה שהוא נותר חסר מסגרת וגימור בסטודיו של אמן החצר הפלמי בלונדון , שותפו לשעבר של רובנס הגדול , בסטודיו המצליח של שניהם , באנטוורפן . מומחים אחרים גורסים בכלל כי הציור הוזמן ונועד להיות מוצג לראשונה בחגיגות המתוכננות לקראת נישואיה של הנסיכה המלכותית , מארי הנרייטה ( 1631- 1685 ) לוילם ה 2 , נסיך אורנג' . וההערכה המשותפת של רוב המומחים היתה כי פילגשו של ואן דייק , מרגרט למון , שימשה כמודליסטית לדמותה של פסיכה בציור . לפי המיתולוגיה היוונית , ונוס , שקינאה ביופיה של פסיכה , הציבה לנערה היפה מספר משימות שהאחרונה שבהן היתה " בלתי אפשרית " . פסיכה התמימה והסקרנית פתחה תיבה סודית וממנה לא בקע " יופי " – אלא , שנת מוות שממנה מתעורר קופידון , אהובה . פסיכה ( " נפש " ביוונית עתיקה ) מייצגת את היפי הארצי המושלם , בעוד – קופידון , מסמל את התשוקה האנושית . חלקים בציור הינם במצב גימור בדרגה גבוהה יותר , כגון הוילונות המתערבלים ומסת העץ , והם מנוגדים לחלקי ציור אחרים הצבועים דק . למשל , תלתליו של קופידון שהודגשו בנגיעות מכחול דקות . עבודת המכחול החופשית , אך מעודנת , של ואן דייק , והעיבוד הפואטי של סיפור מיתולוגי כה מסעיר – " אהבת נפש " , מלמדים אותנו עד כמה העריץ ואן דייק , דווקא את טיציאן , אמן שרבות מיצירותיו קישטו את האוסף הענקי של המלך צ'ארלס ה 1. האינטימיות והמתח בין שתי הדמויות האוהבות שבציור מובלט בזכותו של צירוף מספר ניגודים נהדרים : חמימות גווני הגוף של קופידון כנגד קרירות העור המכוסה בגלימתה של פסיכה . אלכסוני גופם מסתייעים בעץ המת שבקרבתו הם שרועים והצייר רומז לנו כי העץ המת והחי שמעבר מסמלים ביחד את הרעיון של מגעו של קופידון שמחזיר את החיים למתים . הציור הלא גמור , נמסר למלך צ'ארלס ה 1 מיד לאחר מותו של אמן החצר שלו ולאחר הוצאתו להורג של המלך – הופקע אוסף האמנות הענקי שלו וחלק ניכר מהציורים נמכר בבית המכירות הפומביות – וימבלדון . ב 8 באוקטובר 1651 נמכר הציור : קופידון ופסיכה " תמורת סכום של 110 פאונד , שנחשב לגבוה , לאספן בריטי אמיד בשם : רוברט יוטון , שמימן מכיסו רסטורציה , רשם אותו מחדש באוסף של ה " רויאל קולקשן טראסט " ולמעשה , תרם אותו לאוסף המלכותי של המלך צ'ארלס ה 2 , שירש את המלוכה באנגליה בשנת 1666 . הציור קישט את חדר השינה של המלך ולאחר מותו – הועבר ל " אוסף המלכותי " שמוצג עד היום בארמון : " המפטון קורט " שבלונדון .
