הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע
לפנינו 9 הדפסי עץ בסגנון אוקיו – אה ( UKIYO-E ) מתוך סדרה אייקונית של 46 הדפסים בגדלים שונים , שיצר אחד מגדולי הציירים היפניים – קצושיקה הוקוסאי ( 1760-1849 ) שנחשב למי שסחף עשרים שנים לאחר מותו – את כל אירופה לבולמוס המדהים שנקרא ה : ״ ג׳פוניזם ״. הסדרה נקראת : " 36 מבטים על הר פוג׳י ״ ובמקור , אכן נועדה לכלול רק 36 הדפסי עץ ( WOOD BLOCKS ) , אולם מיד לאחר שהסדרה זכתה בפופולריות חסרת תקדים עוד בטרם נראתה מחוץ ליפן , כשהוצגה לראשונה בשנת 1826 – החל הוקוסאי ( HOKUSAI ) לעבוד על 10 הדפסי עץ נוספים והשלים את הסדרה כולה בשנת 1833 , כשהיה בגיל 73 . הדפסי העץ שבסדרה שיצר הוקוסאי מתארים את הר פוג'י בעונות שונות של השנה , בתנאי מזג אויר שונים , מזויות שונות וכמובן – ממרחקים שונים . הר פוג'י הוא אייטם נפוץ מאוד באמנות היפנית בשל יופיו הנדיר, וחשיבותו התרבותית והדתית ביפן . ההדפס המפורסם ביותר בסדרה , הדפס ששיגע את דמיונם של אמני השליש האחרון של המאה ה 19 בצרפת , אנגליה , רוסיה , גרמניה , אוסטריה וארה"ב – הוא הראשון שבהם שנקרא : " הגל הגדול בסמוך לקאנאגאווה " המתאר מעין גל צונאמי שמאיים להטביע 3 סירות דיג קטנות כאשר הר פוג'י נראה ברקע . הוקוסאי היה בנה היתום , הלא חוקי , של בת כפר – שמתה כשהיה בגיל שנתיים . באופן שממש אינו מובן מאליו -לאחר מות האם – הוא אומץ על ידי אביו , נקג'ימה איסה , שעסק בעיקר בעיטור מסגרות של ציורים אשר נוצרו על ידי אמנים אחרים וכבר בגיל 6 , החל הילד היתום מאם , לצייר ולהתלמד בסדנה של אביו . כשמלאו להוקוסאי 12 שנים שלח אותו אביו לעבוד בחנות ספרים . באותם ימים ( 1770-1820 ) הספרים הודפסו בעזרת גילופי עץ וכך היו זולים דיים כדי שרכישתם וקריאתם תתאפשר בקרב בני כל המעמדות ביפן . עד מהרה נשכרו שירותיו של הנער לשמש כשוליה של גלף עץ ואצלו הוא התלמד והתמחה עד שהגיע לגיל 18. אז עשה הוקוסאי את קפיצת הדרך שלו כשהתקבל לעבוד בסטודיו של צייר אוקיו – אה ידוע בשם קצוקאווה שונשו , שנחשב לראש אסכולת קצוקאווה , החשובה באסכולות האמנותיות ששלטו ברובע שנקרא : " קצושיקה " – באדו ( טוקיו של ימינו ) . מאותו יום זכה האמן הצעיר בכינוי : " קצושיקה הוקוסאי ". האסכולה הזו התמקדה בציורי קורטיזונות ( " מארחות " ) ושחקני קאבוקי . מכאן החל הוקוסאי להתקדם בקריירה שלו כאשר , כמקובל אז , בכל שלב בדרכו האמנותית – שמו הוחלף . אנו נוסיף לכנות אותו הוקוסאי – אך ראוי שנדע כי במהלך 89 שנות חייו הוחלף שמו 30 פעמים . את מרבית יצירותיו הידועות ביותר יצר הוקוסאי לאחר גיל 60 , כלומר משנת 1820 והלאה ובשנות חייו האחרונות אמר : " רק כשאגיע לגיל 100 אוכל להחשיב עצמי צייר אמיתי ! ". והוא לא זכה להגיע לגיל 100. ב 30 שנות חייו האחרונות יצר הוקוסאי בזו אחר זו סדרות של נופים שהשפיעו רבות על סגנון האוקיו-אה – והיסטורית – הותירו חותם מהותי על התפתחות האמנות בעולם . פירושו של הביטוי : " אוקיו-אה " הוא " תמונות העולם הצף " – ומדובר בטכניקה סינית עתיקה שראשיתה בתקופת שושלת טאנג ( שנים : 618-907 לספירה ) ויובאה ליפן רק בתחילת המאה ה 17 – אך עד מהרה הפכה הטכניקה הזו בגירסתה היפנית לטכניקת חיתוך העץ המקובלת ביותר כבסיס ליצירת הדפסים שנקראים : WOOD BLOCKS . " העולם הצף " הוא מונח יסוד בודהיסטי המזמין אותנו להאמין כי " הכל בחיינו הינו בר חלוף " והשם – " אוקיו-אה " הפך במשך הזמן לשם שמגדיר את טכניקת הדפסי העץ לכל סוגיה . הוקוסאי שעסק בגילוף עץ כבר בגיל 12 שלט בטכניקה ובעזרת דמיונו העשיר וכשרונו המדהים – הצליח בגדול וזכה לתהילה עוד בחייו . אגב – תקופת שיא תהילתו החל משנת 1820 ( כשהיה בן 60 ) שבה יצר גם את " 36 המראות של הר פוג'י ) – נקראת " תקופת אאיצו " – וזהו השם ה 28 שלו שאותו בחר באותה שנה . במהלך הקריירה שלו יצר הוקוסאי אלפי ציורים והדפסים , אך שמו הרם כאמן מזהיר – לא יצא מגבולותיה של יפן . הוקוסאי ( 1760-1849 ) חי בעיצומה של תקופת אדו ( 1603-1868 ) שבה הונהגה ביפן מדיניות בדלנית על ידי שלטון השוגונים . הקיסר הוסיף לשבת בעיר הבירה קיוטו ומעמדו היה כמעט סמלי לחלוטין . והשוגונים שלטו ביפן כולה מתוך ה " אדו " – טוקיו של ימינו . כפועל יוצא מבדלנותה של יפן – האמנות היפנית המופלאה בכלל וזו של הוקוסאי בפרט – כמעט ולא הייתה מוכרת בעולם המערבי . רק כ 20 שנה לאחר מותו של הוקוסאי , כאשר תקופת ה " אדו " הסתיימה ברסטורציה של מייג'י ויפן הפכה למדינה מודרנית – יצא שמעו של הוקוסאי למרחקים . מייג'י הוא כינויו של הקיסר מוצוהיטו ( 1852-1912 ) , הקיסר ה 122 של יפן – שהחזיר עטרת קיסרי יפן ליושנה – הדביר וריסן את השוגונים ואת " המשטר הצבאי " שחוללו ביפן ופנה לדיפלומטיה , מסחר חופשי וחילופי תרבויות . בזכותה של הרסטורציה של מייג'י הפכה יפן עד מהרה למעצמה עולמית שנשלטה מחדש בידי קיסריה . עם קיומה של הרסטורציה החלו רהיטים , אופנה , אביזרים שונים – וכמובן – הדפסי עץ וציורים יפניים לעשות את דרכם לאירופה . בבית הספר הגבוה לאמנויות המפורסם " ז'וליאן " – בפריז – אף הוקמה קתדרה אקדמית ללימוד התרבות והאמנות היפנית שעוררה עניין רב . אך הזינוק העצום ברמת התעניינותם של אמני אירופה ב " אסכולה היפנית " שנחשפה בפניהם ועוררה את סקרנותם , אירע – החל מה 1 באפריל שנת 1867 – ערב פתיחתה של התערוכה העולמית של פריז שבה הוצב לראשונה ביתן יפני שזכה לתשומת לב רבה מאוד ולהתעניינות אדירה במיוחד . בתערוכה הוצגו לראשונה באירופה כמה מאות מהדפסי העץ של קצושיקה הוקוסאי ובהם , כמובן , גם רבים מהדפסי סדרת " המבטים של הר פוג'י " שזכו לביקוש חסר תקדים . אחד הציירים הפריזאיים הבולטים שממש התרגשו מהדפסי העץ של הוקוסאי היה קלוד מונה ( 1840- 1926 ׂ) שהיה אז בן 27 , שרכש לעצמו כ 100 הדפסי עץ יפניים ובהם : 23 של הוקוסאי . בביתו שבז'יבורני , הקים מונה את גינת המים המפורסמת שלו בהשראת אמנות הגינון היפנית שכללה צמחי מים רבים וגשר הולכי רגל יפני שעשוי מעץ במבוק – ואלו שימשו כנושא חדש לרבים מציוריו של מונה. אפילו ציורי ה " מאנגה " של הוקוסאי – שהיו בעצם מעין קריקטורות או איורי קומיקס יפניים – ותיארו אוסף אקראי של פעולות יומיומיות – השפיעו חזק על אמנים ובהם, – אדגר דגה ( 1834-1917 ) ונתנו אותותיהם בציורי הרקדניות שלו , אך בעיקר בפסטלים של " הנשים הרוחצות " שיצר אז . הוקוסאי תרם גם , מן הסתם , לשיגשוג מחודש של טכניקת ההדפס באירופה . כך למשל – בעקבות תערוכת הדפסים של הוקוסאי שהתקיימה במוזיאון הלובר – כתבה מארי קאסאט ( 1844-1926 ) – " הוקוסאי הוא מורה הדרך שלי ליצירת הדפסים משובחים בצבע " ואכן, גם קאסאט וגם הנרי דה טולוז לוטרק ( 1864-1901 ) החלו לעסוק ביצירת הדפסים באופן אינטנסיבי – במקביל להצגתם של הדפסי העץ היפניים בפריז. בדומה לקלוד מונה, גם טולוז לוטרק נמשך לאמנות היפנית הן ביצירתו והן באורח חייו . בשנת 1873 עלה על הגל היפני גם היזם הפריזאי תיאופיל ל'פורט ועיצב מחדש את בית המרזח הפופולרי שלו בסגנון " קפה – קונצרט " יפני : ה " JAPANESE DIVAN " שנמצא ב " רו דה מארטירז 75 " ברובע ה 18 של פריז שנחשב לרובע הבילויים של העיר . יורשו של היזם הנועז , ז'ול סראנין – הפך את המקום לאחת מאטרקציות הלילה הפופולריות ביותר בפריז . מבלים קבועים במקום היו , טולוז לוטרק שעיצב פוסטרים נהדרים למקום ואפילו מאוחר יותר – פבלו פיקאסו הצעיר שעוד הספיק לפקוד את ה " קפה – קונצרט היפני " בטרם נסגר. אפשר לסכם ולומר כי כי זרמי השליש האחרון של המאה ה 19 – רובם ככולם – הושפעו מה " ג'פוניזם " שתקף את פריז ובהם : האימפרסיוניזם , הפוסט אימפרסיוניזם , האר-נובו והאקספרסיוניזם המוקדם . אם נתעקש לנקוב בשמותיהם של האמנים הנודעים ביותר באירופה של אז שנהרו אחר הג'פוניזם – נוכל להזכיר בנוסף על השמות שצוינו קודם לכן את מקצתם : אלפרד סטיבנס , אדואר מאנה, ג'יימס טיסו, פייר בונאר, פייר אוגוסט רנואר, ג'יימס אבוט מקניל וייסלר, קאמי פיסארו, פול גוגן , וינסנט ואן גוך, אוברי בירדסלי ואפילו גוסטב קלימט . ואי אפשר שלא לציין כי המוזיאון המערבי החשוב ביותר שמחזיק במספר הרב ביותר של יצירותיו של קצושיקה הוקוסאי הינו : ה " מיוזיאום אוף פיין ארטס " , בוסטון – 760 יצירות – בל יאומן !!!!
