הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע. בחרתי לשתף אתכם בחוויה הגדולה שהיתה לי כאשר צפיתי אתמול בציור הנפלא של פיטר פול רובנס ( 1577-1640 ) בעת ביקורי ב ״ גלריה הלאומית ״ וכמובן , שהחלטתי לכלול את הציור הזה , שנקרא : ״ שמשון ודלילה ״ בחמישיית הציורים הנבחרים שלי . הציור : ״ שמשון ודלילה ״ שהושלם על ידי רובנס בשנת 1609 , נוצר בצבעי שמן על גבי קנבס וגודלו , מרשים : 205×185 ס״מ. הציור הוזמן על ידי , לא אחר מאשר , הלורד ניקולאס ה 2 רוקוקס , שהיה ראש עיריית אנטוורפן וידיד – מעריץ גדול של רובנס , כאשר בנה את ״ בית רוקוקס ״ בלבה של העיר ושיכן בתוכו אוסף אמנות חשוב שנתרם לעירו על ידי בנק KBC , גדול הבנקים הפלמיים במאות ה 16 וה 17. כמובן שרובנס נענה להזמנה ואף החליט לתרום את הציור למוזיאון החדש שיזם ראש העיר העשיר של אנטוורפן. הציור נועד במיוחד כדי להיות ממוקם מעל מדף גבוה במוזיאון החדש ולהאדיר בעת ובעונה אחת את מזמין העבודה ואת מבצע העבודה. כשראש העיר וגם , ממש במקרה , רובנס עצמו , נפטרו בשנת 1640 , נמכר הציור על ידי עיריית אנטוורפן למטרות צדקה ומאז עבר המון גילגולים במשך יותר מ 300 שנים עד שהגלריה הלאומית של לונדון רכשה אותו במכירה פומבית של כריסטיז׳ בשנת 1980 , תמורת 5 מיליון דולר בלבד . הסיבה למחיר ה ״ זול ״ יחסית היתה שהועלו אז ספקות לגבי מקוריותו של הציור. מומחי הציור של ה ״ נשיונל גאלרי ״ היו משוכנעים במקוריותו של הציור והם דבקים בכך גם כיום. אז למי שמאמין במקוריות ה ״ רובנסית ״ של הציור היפה הזה , מספרים בלונדון כי רובנס ניסה לתאר בו את הרגע שבו , לאחר ששמשון נרדם על ברכיה של דלילה , הגיח בחור פלישתי צעיר וגזר את בלוריתו. שמשון ודלילה נמצאים בחדר אפל שמואר ברובו בנר שבו אוחזת אישה קשישה שנמצאת משמאלה של דלילה. דלילה עצמה מתוארת כשהיא לבושה חלקית , אך שדיה חשופים. ידה השמאלית מונחת על כתפו הימנית של שמשון כאשר זרועו השמאלית מונחת על רגליה . הפלישתי שגוזם את שיערו של שמשון מצליב את ידיו ומסמן בכך – בגידה. ברקע הימני של הציור ניתן לראות חיילים פלישתים. הנישה שמאחורי דלילה מכילה פסל של ונוס , אלת האהבה, ובנה קופידון. הציור נוקה ונחקר בגלריה הלאומית והוכח מעל לכל ספק שרובנס השתמש לצורך היצירה בחומרי הציור היקרים ביותר שהיו מוכרים בתחילת המאה ה 17? , עובדה שחיזקה את בטחונם במקוריותו. הם אף פירטו במסמך הבדיקה: ״ אגם כרמון – קרמס , צהוב – פח עופרת , ורמיליון ואוקר , בנוסף ללבן , עופרת ושחור פחם ״ . ניתוח פיגמנטים כימי עדיין היה אז בשלביו המוקדמים ועד רגע זה סובבת תעלומה את נושא מקוריות הציור הנהדר הזה .
