רות שלוס

רות שלוס (1922–2013) הייתה ציירת ישראלית שידועה בעיקר בזכות ציוריה החברתיים והפוליטיים, שבהם ביטאה את מחויבותה לצדק חברתי ולזכויות האדם.

שלוס נולדה בנירנברג, גרמניה, ועלתה לארץ ישראל ב-1937. היא למדה ציור בפריז, ושם הושפעה מהאמנות המודרניסטית האירופאית. בתחילת דרכה האמנותית, היא עסקה בעיקר באמנות אבסטרקטית, אך עם הזמן פנתה לציור ריאליסטי יותר, שבו התמקדו נושאיה בקשיים חברתיים ופוליטיים, כמו עוני, פליטים, ועובדים קשי יום.

אחד מהמאפיינים הבולטים של יצירותיה הוא השימוש בקווים עזים וצבעים כהים, שמעניקים ליצירותיה תחושת ניכור ועוצמה. הציורים של שלוס משקפים את תחושותיה העמוקות כלפי החברה הישראלית והעולם בכלל, ומשדרים הזדהות עם החלשים והמדוכאים.

במהלך שנות ה-50 וה-60, שלוס הצטרפה לקבוצת "אופקים חדשים", שניסתה לחדש את השפה האמנותית בארץ, אך היא תמיד שמרה על גישה אישית ואינדיבידואלית ביצירותיה. היא הציגה בתערוכות רבות בישראל ובחו"ל, וזכתה להכרה רחבה על תרומתה לעולם האמנות.

שלוס המשיכה ליצור עד סוף חייה, תוך כדי שמירה על קו אמנותי מחויב ואמיץ. הציורים שלה מהווים עדות לכוחה של האמנות ככלי לביטוי ולמאבק חברתי.

יצירתה של רות שלוס מהווה חלק חשוב מהמורשת האמנותית של ישראל, והיא ממשיכה לעורר השראה גם לאחר מותה.