הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע
את הציור : ״ איכרים ישנים ״ יצר פבלו פיקאסו ( 1881-1973 ) בלונדון , בחודש יוני 1919 , בסטודיו הקטן שהעמיד לרשותו שם , סרגיי דיאגילב ( 1872-1919 ) , הבעלים של הבלט הרוסי של פריז , עבורו עיצב אז פיקאסו את הבמה , המסך והתלבושות לקראת הצגת הבלט : LE TRICONE שהשקתה בתיאטרון ״ אלהמברה ״ הייתה צפויה בקרוב . פיקאסו הגיע ללונדון ביחד עם רעייתו הטריה , רקדנית הבלט , אולגה קוקלובה ( 1891-1955 ) שהייתה אמורה לככב כבלרינה במופע . הם הגיעו ללונדון במאי 1919 , ושהו בעיר כ 3 חודשים , אותם החשיבו כ ״ ירח דבש״ משולש . בשעות הפנאי שלו – יצר פיקאסו בסטודיו שהועמד לרשותו – מספר ציורים חשובים . הציור שלפנינו נוצר בצבעי גואש, אקוורלים ועיפרון – על גבי לוח קרטון – גודלו : 49 על 31 ס"מ , והוא מוצג באופן קבוע ב MOMA בניו יורק , שם הוא מושך אליו קהל סקרן רב וגם – סטודנטים לאמנות שכותבים עליו תזות ואפילו עבודות דוקטורט ! הציור, אגב , היה בבעלותה של אבי אלדריץ' רוקפלר ( 1874-1948 ), פילנטרופית , שהייתה רעייתו של המולטי ביליונר הניו יורקי , איל הנפט והכספים המפורסם – ג'ון די. רוקפלר . בני הזוג היו מיזמי הקמתו של ה MOMA ופטרוניו הראשונים . לאחר מותה – ציוותה הגב' רוקפלר את כל האוסף שלה כתרומה ל MOMA ושם הוא מוצג מאז שנת 1951. סיפורו של הציור – מרתק במיוחד ! ייחודו של הציור הפרובוקטיבי הזה של פיקאסו הוא בכך שיש בו כביכול מעין מחווה לציוריו של ז'אן פרנסואה מילה ( 1814-1875 ׂ) , ראש אסכולת ברביזון , שנודע בציוריו שעסקו בחיי הכפר, עבודות השדה ואדיקותם הדתית של האיכרים . פיקאסו מאוד אהב את פרנסואה מילה ולאורך הקריירה הארוכה שלו – יצר הומאז'ים ( ציורי מחווה ) רבים לצייר הגדול . אלא שהציור שלפנינו נחשב דווקא למבריק ולמתוחכם שבין ציוריו האירוטיים הקטנים של פיקאסו – והוא " כאילו " החביא בציור הזה : " עשיית אהבה שזה עתה התרחשה " מאחורי פרונט – " תנומת מנוחה " של זוג איכרים . ז'אן פרנסואה מילה , שהושפע בראשית דרכו מציוריו הריאליסטיים של גוסטב קורבה ( 1819-1877 ) – התפרסם בצרפת כאשר התכבד בשנת 1867 בתערוכה רטרוספקטיבית ראשונה שלו – במסגרת התערוכה העולמית של פריז . הוא היה אמן דעתן ונחשב לאמן הבולט הראשון שסירב להיות חבר באיגוד האמנים הלאומי ואף ביקר את האיגוד – בשל " שמרנותו " היתרה . פיקאסו העריץ את חוצפתו ואומץ לבו של מילה – וביוצרו את הציור הפרובוקטיבי שלפנינו , תיכנן ושלט בקפידה בתהליך אמנותי נועז כשהשתמש בקוי מתאר שרומזים ומגלים את האמת הפשוטה וה " גסה " שמאחורי מנוחת היום התמימה של זוג איכרים קשי יום – עייפים . תנוחת גפיה של האיכרה דשנת הבשר , ראשה הנוטה לאחור ושדיה החשופים – מאוששים את ניחוח האקט המיני שארע כאן זה עתה . ובאותה עת – בעבודות הדוקטורט שנכתבו על יצירתו האירוטית של פיקאסו – הוצע כי בציור רמזים מבוססים לקיומו של טקס פריון ארכאי שהתבצע בשדה ! באחת העבודות קבע הדוקטורנט כי זוהי יצירת אמנות " דיוניסית / אפולינית " – צמד מונחים שאותם הציע לראשונה הפילוסוף פרידריך ניטשה ( 1844-1900 ) , כדי להציג את הקונטרס שבין האפוליניות : המזוהה עם האל היווני אפולו , ומייצגת את : הרציונליות , הצורניות התבניתית והאיזון – ובין הדיוניסיות : שנקשרת לאל היין והפריון , דיוניסוס – ומייצגת אי רציונליות , השתובבות , פראות ואובדן שליטה עצמית . פיקאסו, לפי התזה הזו , מפגין בעבודתו זו את העובדה כי ידה של האופציה הדיוניסית – היא על העליונה . הפילוסופיה של פיקאסו כפי שהיא מתבטאת במרבית ציוריו האירוטייים מדגישה את התשוקה למין , לשליטה ולכוח – כחלק בלתי נפרד ואף מהותי – בתרבות האנושית . אם נזכור שהציור האירוטי הזה נוצר באמצע שנת 1919 , ממש לאחר תום מלחמת העולם הראשונה וגוויעתה של מגיפת השפעת הספרדית – ששתיהן גבו יחדיו עשרות מיליוני קורבנות באירופה – נבין כי פיקאסו , שהיה ידען מופלג בתולדות האמנות ובהיסטוריה – פונה בציורו זה גם אל המיתולוגיה היוונית, גם אל הרינסאנס וגם אל המסורת החדשה של המאה ה 19 שבישרה את המודרניזם : אל העתיק ( פסלי הפרתנון ) , אל הרינסאנס ( פסלי מיכלאנג'לו ) ואל הקלאסיציזם המודרניסטי ( פול סזאן ) – שכל אחד מהם קשר עצמו בדרכו שלו ל – " גן העדן הארצי " – הארכדיה – מקום מיסטי ששוררת בו הרמוניה בין שביעות רצון , הנאה והמון אירוטיקה . הציור הזה של פיקאסו משתלב יפה בסביבה האמנותית שהתבטאה בגל של ציורים חושניים גדולים שהופיעו בין השנים 1906 ו 1920 , שבהם הציג , למשל , הנרי מאטיס ( 1869-1954 ) – חזיון שרימז על צד פראי , די מרושע וסרקסטי של " גן העדן " – אולי באמת בעקבות ( או בניגוד ל ) פול סזאן ( 1839-1906 ) שהאידיאל הארכדי שלו בסדרת ציורי " המתרחצים " ו " המתרחצות " שלו היה בעצם , מעין התרפקות על העבר . פיקאסו – בציורו התמים , כביכול , שלפנינו – הניח באמצעותו נדבך נוסף במודרניזם …. גאון מתוחכם !
109אמיר גבע, Shmuel Schetzman and 107 others33 Comments10 SharesLikeCommentShare
