הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע. זהו הציור: ROAD WITH CYPRESS AND STAR ( “ דרך עם עץ ברוש וכוכב ״ ) , שהושלם על ידי וינסנט ואן גוך בחודש מאי 1890 ואשר נחשב ליצירתו האחרונה שנוצרה בעת אישפוזו בן השנה , בבית החולים לתשושי נפש שבסנט רמי, פרובנס. מיד לאחר השלמת הציור הזה, שוחרר ואן גוך מהסנטוריום ויצא לכפר הציורי הקטן , אובר סור אואז ( AUVERS SUR OISE ) שממוקם כ 30 ק"מ צפונית לפאריז שבו קיבל טיפל הומיאופטי – אמבולטורי , בקליניקה של ד"ר פול גושה, אך כעבור 50 ימים בהם צייר עשרות ציורים מרהיבים בכל רחבי הכפר – שם קץ לחייו ביריה. הציור הנפלא הזה – מעורר – לפיכך – את עניינם המיוחד של מומחים רבים מאז שנוצר ועד היום , לא רק בשל איכותו – אלא גם בשל נסיבות יצירתו והוא אפף סביבו ניחוח של מסתורין שהוליד פרשנויות לאין ספור. עובדה היסטורית מעניינת שברקע ליצירת הציור , ששמו המקובל , הנוסף, אגב , הוא : COUNTRY ROAD IN PROVENCE BY NIGHT היא – שאת ההשראה הישירה לעבודה עליו שאב וינסנט מאירוע אסטרונומי שהתחולל בשמי צרפת בלילה של ה 20 באפריל 1890, ובלט בעיקר בשמי פרובנס ובו – שני הכוכבים המבהיקים בשל קירבתם הרבה לשמש – מרקיורי ( " כוכב חמה " ) וונוס ( כוכב " נוגה " ) התגלו בשמיים כשהם סמוכים מאוד זה לזה – ההערכה היא כי בדרך של צירוף מקרים נדיר – כאשר ואן גוך התבונן בדרך שלפניו – הוא נחשף לאור המבהיק והמסנוור שזעק במרומים כששני הכוכבים התגלו לנגד עיניו משני צידיו של ברוש נישא . אסטרונומים קבעו כי המראה הנדיר של שמי הלילה בנסיבות המיוחדות הללו היה , מן הסתם , מרשים מאוד – מאחר וביחד – היתה להם הארה שווה לפחות בעוצמתה לזו של הכוכב סיריוס ( " אברק " ) שנחשב לבהיר, המבהיק והחד שבכוכבי השמים . מעט קודם לכן, החל ואן גוך להקדיש תשומת לב רבה למוטיב של " השמיים זרועי הכוכבים " בציוריו ולא מכבר אף השלים – בעודו מאושפז בבית החולים – את יצירתו המפורסמת : STARRY NIGHT ׁ( " לילה זרוע כוכבים " ) שהחל לרשום עוד בארל בשנה הקודמת והוסיף לה " צבע " בסנט רמי . במכתב מוקדם מעט של וינסנט , לאחיו תיאו, הוא כתב : " עצי ברוש תמיד הטרידו את מנוחתי " והישווה אותם לאובליסקים מצריים עתיקים כי יש להם , כביכול , את אותו – " קו זקוף מרהיב ביופיו ". על סמך מכתבו זה – ניתחו פרשני אמנות רבים את הציור ואחת הבולטות שבהן , הבריטית , קתלין פאוארס אריקסון, העלתה לראשונה את הסברה כי הציור הושפע מהאלגוריה הנוצרית – " מעברו של הצליין מהעולם הזה " ( THE PILGRIM'S PROGRESS ) . מדובר בחיבור רב תפוצה של סופר בריטי דתי מאוד , משנת 1678, שתורגם ליותר מ 200 שפות והיה מוכר בכל רחבי אירופה . הספר אוכסן במספר גירסאות ובשפות שונות בספריית המנזר שבתחומו ממוקם בית החולים של סנט רמי. ויש להניח כי וינסנט המשועמם קרא בספר שבו תואר מסע הצלב של צליין סגפני צדיק שנע לכוון ירושלים , בדרך לא דרך, בלילות זרועי הכוכבים – כשהוא חולף בדרכו על פני ברושים נישאים. ואכן, מסתבר כי ואן גוך השתמש בעצי הברוש כמוטיב טבע סביבתי גם בציורי לילה נוספים שלו מאותה תקופה – במרביתם – הברוש מתואר כשהוא נישא אל מעבר לגבול העליון של הקנבס. כעבור חודש אחד – ביוני 1890 – כשואן גוך כבר שהה בכפר הקטן : אובר – סור – אואז הוא כתב מכתב כואב לידידו לשעבר, פול גוגן, בניסיון להתפייס עמו . כזכור – הריב הנורא שהתגלע בין שני האמנים הגדולים שנפגשו בארל ותיכננו להקים שם ביחד – קומונה של אמנים – ואשר הסתיים בנטישתו הרועמת של גוגן את חברו הדיכאוני – גרם לקריסתו של האמן המיוסר , אישפוזו , ויתכן שאף למותו בטרם עת. אריקסון גילתה את המכתב הזה בעזבונו של פול גוגן וכתבה כי ואן גוך אישר במכתבו זה כי אוריינטצית שמי הלילה בציוריו הושפעה , בין היתר, מציור דתי שיצר פול גוגן בשנת 1889 ושמו : CHRIST IN THE GARDEN OF OLIVES ׁ( " ישו הנוצרי למרגלות הר הזיתים " ) . חשיפת המכתב הזה ששלח ואן גוך לפול גוגן על ידי מומחית האמנות הבריטית קתלין פאוארס אריקסון – לוותה בפרשנות נועזת שלה כי כשוינסנט צייר את הציור שלפנינו הוא כבר ידע כי ימות בקרוב ! היא הסבירה זאת בכך שציורו המפורסם של פול גוגן אליו התייחס ואן גוך במכתבו – מתאר , למעשה, אפיזודה מן הברית החדשה – לפיה – " גן הזיתים " הוא , המקום שמוכר לנו כ " גת שמנים " , שלמרגלות הר הזיתים – שהוא המקום שאליו הגיעו ישו הנוצרי וחסידיו , לאחר " הסעודה האחרונה " – התפללו ביחד – ולנו שם – בלילה שקדם למאסרו של ישו הנוצרי ולבוקר שבו נצלב . לאחרונה נתקלתי במאמרים נוספים שנכתבו על ידי מבקרי אמנות חשובים שתיארו אף הם את מצב רוחו של וינסנט ואן גוך שזה עתה יצא מאישפוז ממושך, כקודר עד הפכפך במיוחד, ועל כן – סברו כי כאשר הוא יצר את היצירה הנהדרת הזו – כבר תיכנן לשים קץ לחייו . גם הציור החשוב הזה והמרהיב הזה מהווה חלק מהאוסף הקבוע של הקרולר – מולר מיוזיאום שבאוטרלו , הולנד – האוסף השני בגודלו בעולם של יצירות ואן גוך , לאחר זה שבמוזיאון ואן גוך, אמסטרדם.
