נולד בשנת 1957 (ישנן גם מקורות המאשרים 1956) בעיר Harbin במחוז היילונגג’יאנג, צפון סין. Eternity Gallery+3ויקיפדיה+3Rolf Gross+3
בגיל צעיר חווה את השפעת ה־Cultural Revolution (1966-1976) — תנאים שבהם רבים מהאנשים סבלו מהשפעות פוליטיות, חינוכיות וכלכליות. ויקיפדיה+1
למד במחלקת הציור בשמן באקדמיה לאמנות Zhejiang Academy of Fine Arts (שכיום חלק מ־China Academy of Art בהאנגג’ו), וסיים את לימודיו בסביבות 1984. שאנג הארט גלרי+2ויקיפדיה+2
כיום חי ועובד בבירה Beijing. Opera Gallery+1
מרקם יצירתו – הנחות יסוד
עבודתו של וָאנג גואנגי מתאפיינת בשתי נקודות ציון מרכזיות:
התייחסות לעבר הסוציאליסטי של סין — פוסטרים, אסתטיקה של המהפכה התרבותית, דימויים מאורגנים של “גיבורי העם”, דגלים, סמלים של הממסד. גלריה סאצ'י+1
התמודדות עם ההשפעה המערבית והקפיטליסטית – סמלי מותגים, לוגואים, שפה פרסומית, גישה עולמית של צריכה. Artsy+1
אחת הסדרות המפורסמות ביותר שלו היא ה־Great Criticism Series ( “大批判” ב־סינית ) שבה הוא משלב את שני המרכיבים האלה בצורה פרובוקטיבית: דימויים סוציאליסטיים לצד מותגים כמו Coca-Cola, Louis Vuitton ועוד. Artsy+2Opera Gallery+2
קווי התפתחות אמנותית
בשנות ה־80 המאוחרות התחיל וָאנג לגבש סגנון אישי. עבודות מוקדמות שלו כוללות סדרת ה־“Post-Classical Series” שבה הוא שיתף דימויים מן האמנות הקלאסית המערבית והפריע להם. למשל, ב־1988 היצירה Three Sections of Human Body שבה חלק מגוף אדם קלאסי עומד תחת ערפול של נקודות, אלפבית ומספרים. Christie's
בשנת 1989 לקח חלק רב-השפעה בתערוכות האוונגרד הסיניות אחרי 1989. Rolf Gross+1
בשנות ה־90 וה־2000 יצר את סדרת ה־Great Criticism שבה משולבות אסתטיקה של מאו ותקופת המהפכה התרבותית עם סמלים של תרבות הצריכה. לדוגמה: “Great Criticism-Coca Cola” ו־“Great Criticism-Louis Vuitton”. גלריה סאצ'י+1
בשנים האחרונות הוא ממשיך לפתח ולהציג את עבודתו בגלריות, בתחומי התערוכה הבינלאומיים ואף בשיתופי פעולה ופירסומים. Opera Gallery+1
ניתוח וסגנון – למה חשוב?
וָאנג משתמש במתודה כמעט “אקלקטית” ומעצב מחדש דימויים מורכבים: מצד אחד סמל של שמאל סוציאליסטי, מצד שני סמל צרכני מערבי. הוא מציב אותם זה מול זה או משלב אותם על הבד, וכך יוצר מתח ביקורתי. גלריה סאצ'י
הוא לא רק מביא ביקורת חברתית/פוליטית, אלא גם מטיל ספק במבנים של סמכות/אהדה/מיתוג – כיצד הציבור סופג דימויים, כיצד מותגים הופכים לאיקונים, כיצד הדימוי הממסדי משנה את עצמו לתרבות צרכנות.
מבחינה ויזואלית, סגנונו מתאפיין בשטחים רחבים, צבעים חזקים, קווי מתאר ברורים („כתמי לוגו“ או „קרניים“), ולעיתים שילוב של מספרים, אלפבית, גריד – שמבליטים את התחושת האובייקט / מדיה / מסר. לדוגמה: בציור “88.5 x 65.5 ס״מ. Painted in 1989” מתוך המחקר שלו. Christie's
דוגמאות בולטות של עבודות
"Mao AO Triptych" – יצירה משנת 1988 שבה שילב דימוי של מאו צה־צ'ונג בסגנון פוסטר עם אלמנטים של רשת וקודים. Rolf Gross+1
"Great Criticism – Coca Cola" (2005) – בד גדול שמציג את הלוגו של קוקה-קולה בשילוב עם סמל מהמהפכה התרבותית, ומעלה שאלות על מערב מול מזרח, אידאולוגיה מול צרכנות. Opera Gallery
עבודות נוספות: “Eternal Rays” (2004) ועוד. שאנג הארט גלרי
חשיבותו וההקשר הרחב
וָאנג גואנגי נחשב לאחד מובילי תנועת ה־Political Pop בסין – תנועה שמקורה בתקופת סוף שנות ה־80 ושילבה ביקורת פוליטית עם סגנונות פופ-אמנות. Eternity Gallery+1
עבודתו ממחישה את המעבר מהאמנות הסינית המסורתית לעידן גלובלי, שבו דימויים מקומיים ונוסטלגיים עוברים טרנספורמציה דרך תרבות עולמית של מותגים ומסרים.
מבחינת שוק האמנות, עבודותיו נמכרות בסכומים גבוהים, והן מוצגות במוזיאונים גלובליים ובעקבותיהן הופכים לחלק מהשיח על אמנות עכשווית בסין. Artsy+1
