אנרי מאטיס הציורים הצהובים

הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של  ד"ר אמיר גבע

לפנינו 19 מציוריו ה ״ צהובים ״ – המוכרים ביותר , של אנרי מאטיס ( 1869-1954 ) שנוצרו במהלכה של הקריירה הארוכה שלו , וליתר דיוק מתחילתה של תקופת הפוביזם שלו בשנת 1905 ועד שנת 1951 שבה כבר היה חולה ומרותק לכיסא גלגלים . הצהוב נחשב לבעל התדר הנמוך ביותר בין 3 צבעי היסוד . הפיגמנטים ( ה ״ צבענים ״ ) שמהם הופק הבסיס הצהוב שנמהל בשמן הפשתן או בטמפרה הופקו במהלך שנים רבות מחומרים אורגניים שונים בדרך של טחינת עפר צהבהב שהיו בו מן הסתם פירורים של אבץ או של גופרית . במחצית המאה ה 19 הומצאו שיטות חדשות להפקת הפיגמנט הצהוב מחומרים כמו : הנזה , קדמיום ואוקר – באופן סינתטי . ולקראת סוף המאה פותחו גם תחליפים נוספים על סמך ניסיונות הצבע שביצעו וינסנט ואן גוך ( 1853-1890 ) ופול גוגן ( 1848-1903 ) , לחוד וביחד . רוב החומרים הללו היו מאוד רעילים ואנרי מאטיס נזהר ונשמר מלהשתמש בהם . לדוגמא : הותיק שבהם היה הצהוב קדמיום שפותח כבר בשנת 1817 – הוא היה חומר סינתטי שהתבסס על תערובת של קדמיום , אבץ וגופרית – קלוד מונה ( 1840-1926 ) נהג ואף אהב להשתמש בו, על אף רעילותו הרבה – ואילו מאטיס ממש חשש לעשות כך. מאוחר יותר פותח פיגמנט הצהוב – ניקל טיטאניום – באופן סינתטי שהיה רעיל אף הוא בגלל תכולת הניקל שלו – ורק אז פותח סופסוף – צבען צהוב טבעי שנקרא : " אוקר צהוב " – שהתגלה כלא רעיל , על אף שהכיל תחמוצת ברזל ולעתים : מימן נוזלי , והפקתו נעשתה באופן סינתטי בתוספת עפר צהבהב טחון . בפיגמנט הזה השתמש אנרי מאטיס כאשר ניסה להשיג בציורו הצהוב הראשון שחנך את ימי הפוביזם : " THE JOY OF LIFE " משנת 1905 – צבע צהוב זרחני מבהיק שידמה ככל האפשר לצהוב הכמעט מתכתי שבו צייר פול גוגן את " ישו הצהוב " המפורסם שלו בשנת 1889 . מקובל להניח כי מאטיס מאוד מאוד הושפע מפול גוגן – בעיקר בכל הקשור לאופן השימוש שלו בצבע היסוד – צהוב.אך היה הרבה יותר זהיר ממנו בכל הכרוך בשימוש בפיגמנטים . הצבענים הם חומרים המשפיעים על צבע האור שפוגע בהם . בביולוגיה – הפיגמנט הוא תרכובת צבעונית שהיתה מצויה בתאיהם של יצורים חיים וניתן היה לאתרם גם בצומח ובדומם ( גושי אבן שונים ). עד מהרה הפכו הצבענים לחמרי הגלם החשובים ביותר של עולם הציור ובמהלך ההיסטוריה של האמנות השתמשו בהם ליצירת כל סוגי וגווני הצבע – מאלו שתמכו בציורי הפרסקו המרהיבים שצויירו על קירותיהן של הקתדרלות הגדולות , דרך צבעי הטמפרה שבהם נמהלו פיגמנטים בביצים מרוסקות , בצבעי שמן הפשתן ואפילו במים – ליצירת ציורי אקוורל. מאטיס אהב לצייר את הנושא ו/או את הרקע לציורים שלו בצהוב – ואף השתמש בצהוב שלו כדי לערבבו בכחול – וליצור בעצמו את התערובת היפה של שני צבעי היסוד : כחול וצהוב – לירוק נפלא . ובציוריו הירוקים של אנרי מאטיס נעסוק מחר ובהם נסכם את סדרת ציורי " תורת הצבע " של מאטיס .