ג'וטו די בונדונה (Giotto di Bondone), שנולד סביב שנת 1267, נחשב לאחד האמנים החשובים ביותר בהיסטוריה של הציור המערבי ואבי האמנות הרנסאנסית. ג'וטו הביא למהפכה אמנותית שסימנה את המעבר מאמנות ימי הביניים הסימבולית והרוחנית לאמנות שמדגישה ריאליזם, פרספקטיבה ותיאור טבעי של דמויות וסצנות.
ג'וטו היה חלוץ בהשגת תחושת עומק ותלת-ממד בציור. הוא עשה שימוש בטכניקות אור וצל (קיורוסקורו) כדי להעניק לדמויותיו נפח וממשות. הוא היה בין הראשונים שעברו מהדמויות השטוחות והסטטיות של אמנות ימי הביניים לתיאור חיוני ודינמי יותר של בני אדם. בנוסף, ג'וטו פיתח גישה חדשה בתיאור הבעות פנים, תנוחות גוף ואינטראקציה רגשית בין הדמויות, מה שהפך את יצירותיו לדרמטיות ומלאות חיים.
ג'וטו נולד בכפר ויקיו, סמוך לפירנצה. על פי האגדה, הוא התגלה על ידי האמן צ'ימבואה, שראה את כישרונו כשהיה רק נער, מצייר כבשים על אבן עם ענף. ג'וטו למד אצל צ'ימבואה והפך לתלמידו המצטיין, אך במהרה עלה על רבו והפך לאמן מבוקש. הוא עבד בעיקר בפירנצה, אך יצר גם יצירות בערים כמו אסיזי, פדובה ורומא. ג'וטו היה לא רק צייר, אלא גם אדריכל חשוב, ובין היתר תכנן את מגדל הפעמונים (Campanile) של הקתדרלה בפירנצה.
עבודות ראויות לציון ומיקומן: בין יצירותיו החשובות ביותר של ג'וטו ניתן למנות:
1. הפרסקאות בקפלת סקרובני (Arena Chapel) בפדובה – יצירה מופתית זו כוללת סצנות מחיי ישו ומחיי הבתולה מריה. ג'וטו הצליח להעניק לכל סצנה עומק דרמטי ולהציג דמויות עם תחושות אמיתיות, הישג מדהים לתקופתו.
2. הפרסקאות בכנסיית סן פרנצ'סקו באסיזי – ג'וטו יצר סצנות מחייו של פרנציסקוס הקדוש, בהם השפעתו על הקהל הרחב ותרומתו לנצרות.
3. מגדל הפעמונים (Campanile) של הדואומו בפירנצה – בעוד שזהו פרויקט אדריכלי ולא ציורי, הוא מסמל את המורשת הרחבה של ג'וטו כאמן רב תחומי.
ג'וטו השפיע רבות על התפתחות הרנסאנס האיטלקי. הוא סלל את הדרך לאמנים כמו מזאצ'ו, דונטלו ולבסוף לאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו ורפאל. ג'וטו הניח את היסודות לתיאור הפרספקטיבה בציור, שהפכה למרכזית בתקופת הרנסאנס. מהפכתו האמנותית ניכרת גם בהשפעתו על האמנות הדתית, כשהצליח לחבר בין הקודש לבין האנטומיה האנושית והחיים היום-יומיים בצורה חסרת תקדים.
ג'וטו הותיר אחריו מורשת עמוקה ששינתה את פני הציור והאדריכלות, ויצירותיו ממשיכות לרגש ולהשפיע על ציירים וחוקרי אמנות עד היום.
