הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של
ד"ר אמיר גבע
לפנינו 22 רישומים שיצר ז׳אן אוגוסט דומיניק אנגר ( 1780 – 1867 ) שבנוסף להיותו מנהיג התנועה הניאו קלאסית בצרפת לאחר מותו של מורו הנערץ , ז׳אק לואי דויד ( 1748 – 1825 ) היה , ללא ספק – גדול יוצרי הרישומים באירופה – במאה ה 19 כולה . אנגר ( INGRES ) נשאל בזמנו על ידי אדגר דגה הצעיר , כשנפגשו בפריז : ״ איך אוכל להיות יום אחד צייר גדול כמוך ? ״ – ותשובתו הייתה : ״ רשום , רשום – ולעולם אל תחדל לרשום !!! ״ , בעיניו – כאמן ניאו קלאסי שהורגל כבר בתחילת דרכו לשבת מול ציוריהם של המאסטרים הקלאסיים ולהעתיק אותם בעיפרון פחם אל מחברתו , הרישום היה המפתח להצלחתו של אמן להגיע לגדולה . כך החל לעשות כבר בילדותו וכך עשה גם כשלמד בסטודיו של מורו ורבו , ז'אק לואי דויד . בן 16 בלבד – אנגר כבר סיים בהצטיינות את לימודיו בבית הספר הגבוה לאמנויות בטולוז ובשנת 1801- כשהיה בן 21 – סיים את הכשרתו באקדמיה של פריז והצטיין בתחומים של : ציורים תנכ"יים , היסטוריים ומיתולוגיים ומאוחר יותר גם בסוגות : דיוקנאות ועירום נשי . בהמשך דרכו כאמן לא חדל אנגר לנסות ולגלות את היופי האידיאלי הנשי וחיפושיו – מודגשים , הן בציוריו והן ברישומיו . הוא היה לתלמידו המצטיין של לואי דויד שהכתיר אותו לממשיך דרכו עוד בטרם מת , ולאחר מותו , היה למנהיג " אסכולת דויד " בתנועה הניאו קלאסית הצרפתית . בשנת 1801 , מיד בתום לימודיו באקדמיה של פריז , השתתף אנגר בתחרות חשובה וזכה ב " פרס רומא המלכותי " שאיפשר לו לצאת להכשרה מיוחדת באיטליה – במילגה מלאה – חלום גדול של כל צייר ניאו קלאסי באשר הוא.. אך כנאמן ל " אקדמיה הצרפתית " העדיף אנגר לדחות את הנסיעה ב 5 שנים – וניסה כוחו : 5 פעמים רצופות להציג ולנצח ב " סלון של פריז ". עבודותיו התקבלו על ידי הקהל הרחב בהתלהבות – אך מבקרי האמנות השמרנים הצליפו בו קשות בטענה שסגנונו נוקשה מדי , הצבעוניות מאופקת מדי ותיאור גוף האדם בעבודותיו – מעוות מדי . אנגר יצא לאיטליה ב 1806 ונשאר שם שנים ארוכות , מוצלחות – שהיקנו לו שם עולמי בניאו קלאסיקה . כששב לפריז בשנת 1824 , הקים סטודיו , בית ספר פרטי יוקרתי , לתלמידים מוכשרים במיוחד – ובמקביל התערה בחברה הגבוהה של פריז והרוויח הון תועפות מציור פורטרטים של כל ה " שמנה וסלתה " באליטה הפריזאית . כל השנים הללו – הוסיף אנגר לרשום בלילות להנאתו , בדרך כלל , כ " אימון " לאצבעותיו הזריזות . השתדלתי לסדר בפוסט שלפנינו את הרישומים של אנגר באופן כרונולוגי – מ 1806 ( תקופת רומא ) ועד 1862( מתקרב ל " פנסיה " ) .. בשנים 1834 – 1841 כיהן אנגר כנשיא האקדמיה לאמנות צרפתית באיטליה . בשנת 1850 , פרש אנגר מהאקדמיה בעקבות מותה של רעייתו האהובה . הוא מת בשנת 1867 כשהוא בן 87 , נערץ ועשיר מאוד . ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר נקבר בבית העלמין היוקרתי של פריז – פר לשז .
