הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע. לפנינו הציור : ״ המוזות ״ ( THE MUSES ) שנוצר בשנת 1893 על ידי מוריס דני (1870-1943 ) שהיה צייר , אמן דקורטיבי וסופר צרפתי , ״ חצי פילוסוף ״ , דמות חשובה בתקופת המעבר בין האימפרסיוניזם לאמנות המודרנית. לטעמי , מוריס דני ( MAURICE DENIS ) הגיע לשיאו כצייר דווקא בתקופה שבה זוהה עם ״ תנועת הנאבי ״ , הסימבוליסטית , ולכן בחרתי בציור הזה כדי לייצג אותו . ״ המוזות ״ , הוא ציור ניאו- אימפרסיוניסטי , שבולטת בו השפעה חזקה של פול גוגן . מוריס דני ביקר אז בתערוכה האוניברסלית של פריז , צפה בעבודות הצבעוניות של גוגן שנחשב אז ל ״ נביא ״ של חבורת פונט אוון ״ – וכתב : ״ איזו תדהמה , איזו התגלות ! ״ והצורות הצבעוניות – הסימבוליות – שהיו אופייניות לפול גוגן , החלו להופיע גם בעבודותיו מאוקטובר 1890 . אז גם החל לפרסם את התאוריות שלו שהיכו גלים ברחבי פריז ותרמו רבות להשקת היסודות של הקוביזם , הפוביזם ובעקיפין – לאמנות המופשטת . הציור " המוזות " הוא ציור מרשים שגודלו : 182X150 ס"מ ולא ניתן להתעלם ממנו כשמבקרים ב " מוזיאון ד'אורסיי " . חשיבותו והשפעתו היתה רבה לפחות עד כדי כך שבשנת 1993 , 100 שנים לאחר שהציור נוצר ו 50 שנים לאחר שהצייר נפטר – הדפיס הדואר הצרפתי – בול מיוחד לזכרו ובו מככבות המוזות . הבול בשווי 5 פרנקים הוטבע – 6 שנים לפני שצרפת אימצה את היורו . בציור , מוריס דני מעדכן נושא שנלקח מהמיתולוגיה היוונית הקלאסית – המוזות שמעניקות השראה לאמנויות ולמדעים . ועושה זאת במסווה של נשים לבושות בלבוש עכשווי . בתוך כך הוא משנה את הנושא באופן עמוק , ומסיר מעל המוזות את התכונות המסורתיות שמאפשרות לזהות אותן . בקבוצת 3 הנשים שיושבות בחזית נוכל לראות את דמותה של מרתה , שהצייר נשא לאישה ביוני 1893 ואשר היוותה מקור השראה לאמנותו עד יום מותה . על פי דרכו המיוחדת רק לו , מוצגת מרתה פעמיים – בפרופיל אדום בחזית ומאחור , בישיבה על הכסא . מוריס דני הקים את הסצנה במרפסת הקפה שביער של סן ז'רמן אן ליי , העיירה שבה הוא חי כל חייו . עצי הערמונים בני ה 100 מעניקים לקומפוזיציה קצב ועוצמה דקורטיבית . הדמויות הנחות בין גזעי העצים מהוות השלמת עילה למשחק קווים אנכיים המנוגדים לעיקולים ולערבסקות הנוי של הענפים , לעלים הפזורים על האדמה וכן , לדוגמאות ולקפלים של השמלות . המשחק הגרפי של הקווים והשזירה מועצם על ידי הצבעים הסתוויים המלאכותיים שצבועים באזורים של צבע שטוח ומתארים בקפידה יתרה את הדמויות . החלל המשוטח הוא של " חורשה קדושה " ומספק תפאורה להתגלות ולתקשורת המסתורית של המוזות עם הטבע ועם " כוחות על טבעיים " . מוזה עשירית אניגמטית משוטטת ברקע ( בעוד שבאופן מסורתי קיימות רק 9 ! ) , עם זרוע אחת מורמת לאור השמיים כמשכנעת אותנו בקיומה .
