הפוסט נכתב ברשותו ובאדיבותו הרבה של ד"ר אמיר גבע
זוהי היצירה רבת החשיבות של פרידה קאלו האהובה ( FRIDA KAHLO ) משנת 1939 , ושמה : LAS DOS FRIDAS ( “ שתי הפרידות ״ ) שמיוחדת מ 3 בחינות עיקריות : האחת – זו היא היצירה רחבת היריעה הראשונה של הציירת המקסיקנית הנחשבת וגודלה : 173 על 174 ס״מ , השניה – היצירה נוצרה בשנה קריטית בחייה של פרידה – השנה שבה התגרשה מבעלה הכריזמטי , דייאגו ריברה , לאחר שנים משותפות – סוערות ורוגשות , והשלישית – זו היא יצירה יוצאת דופן ונדירה בכך שהיא מתארת דיוקן עצמי כפול של האמנית ומהווה אלגוריה נאיבית על חייה שלה עצמה . היצירה נוצרה בצבעי שמן על בד ומוצגת באופן קבוע ב " מיוזיאו דה ארטו מודרנו " , במקסיקו סיטי . הציור מתאר , כאמור, " דיוקן עצמי כפול " של פרידה קאלו ובו שתי גירסאות לדמותה של האמנית כש " שתי הפרידות " ( THE TWO FRIDAS ) יושבות זו לצד זו . משמאל – פרידה האחת בשמלה אירופאית לבנה , בסגנון ויקטוריאני , ומימין – פרידה האחרת בשמלת טהואנה מסורתית שנחשבת לסמל חשוב בתרבות האצטקית הקדומה שרווחת במקסיקו . ההערכה המקובלת הינה כי " שתי הפרידות " מייצגות את הרקע הדואלי – המעורב של קאלו . אביה, קארל וילהלם קאלו שהיה צלם ידוע , היה ממוצא יהודי – גרמני – בעוד אמה – מטילדה קלדרון , הייתה " מסטיצו " , כלומר בת תערובת מקסיקנית שנולדה לאב ממוצא ספרדי ולאם אינדיאנית ששורשיה אצטקיים . במרבית עבודות המחקר שעוסקות ביצירותיה של פרידה קאלו בכלל ובזו , בפרט – הוצע כי כפל הדמויות שבציור מרמז , בין היתר, על יחסיה הבעייתיים והשנויים במחלוקת נפשית פנימית מבחינתה , עם דייאגו ריברה . חייה עם הצייר – המהפכן , שהיה מבוגר ממנה בעשרים שנה היו יצריים מאוד, עתירי עליות ומורדות ורצופי בגידות, בעיקר – מצידו . קאלו התבטאה לגביהם : " שתי תאונות קשות התרחשו בחיי , תאונת הדרכים שעברתי וההנישואין לריברה ". בשנות נישואיהם בגד בה ריברה בגלוי , חי במקביל עם נשים נוספות ואף נולדו לו מהן ילדים . קאלו ניהלה אף היא רומנים , הן עם גברים והן עם נשים . השניים התגרשו בשנת 1939 לאחר 13 שנות נישואין , ואז נוצר הציור הזה , אך הם נישאו בשנית כעבור שנה , ביום הולדתו ה 54 של ריברה , בסמוך לאחר רצח טרוצקי , ידיד קרוב, שבעקבותיו עברה התמוטטות עצבים קשה . אחד המחקרים שעסקו בניתוח הציור שלפנינו קבע כי – אכן – כפל ה " פרידות " מעיד על האמביולנטיות ביחסיו של ריברה אל האמנית . פרידה ה " אצטקית " היתה זו שריברה העריץ ואילו את פרידה ה " אירופאית " שנא ודחה . צריך לזכור כי בחייה , נחשבה פרידה קאלו לאמנית שולית , בין היתר בשל מערכת היחסים המורכבת עם בעלה , שהאפיל עליה הן ביחסי הציבור שלו והן בכריזמה העצומה שהקרין לכל עבר , ואשר סייעה לו רבות לקדם את שמו כאמן , לעתים על חשבון המוניטין של רעייתו . עולם האמנות הכיר בפרידה קאלו כציירת מחוננת רק לאחר מותה והיא נחשבת כיום למושא הערצתם של רבים . עבודותיה מוצגות במוזיאונים החשובים ביותר בעולם . תערוכת היחיד שלה הראשונה התקיימה ב 1938 בגלריה – " ג'וליאן לוי " בניו יורק . כל היצירות שהוצגו אז עסקו בשאלה : " היכן נמצא האני של פרידה ! " . קאלו עסקה בחקר זהותה הגנאולוגית ויצרה אז סדרה של עבודות שבוחנות את ילדותה , התבגרותה ונשיותה . ואכן – מרבית ציוריה החשובים ביותר הם פורטרטים עצמיים , אולי משום שהיה לה תמיד צורך להביע מסר אישי שלא היתה יכולה להביעו בעודה שוכנת בצילו של בעלה הדומיננטי , ואולי גם משום שעולמה הוגבל במשך שנים למיטתה בלבד – בשל מצבה הפיסי הקשה. ואכן, גם העבודה הזו שלפנינו מתייחסת בעקיפין ומרמזת על הכאב הפיסי הנורא שליווה את חייה של הציירת הנאיבית המופלאה הזו שבילדותה נפגעה ממחלת הפוליו שהותירה אותה נכה, ובגיל 18 נקלעה לעיצומה של תאונת דרכים קשה , כשחשמלית התנגשה באוטובוס שבו נסעה . לאחר מכן – שכבה מרותקת למיטה במשך חודשים ארוכים וסבלה מנכות כל שארית ימי חייה הקצרים . התאונה הקשה והנכות שבעקבותיה גם לא איפשרו לפרידה קאלו לממש את נשיותה באופן שכה השתוקקה אליו ולהפוך לאם ! . פרידה נאלצה לעבור 54 ניתוחים קשים במשך שנים רבות ובסופו של דבר – נכרתה רגלה – מעט לפני מותה בגיל 47 בלבד , בשנת 1954 . שתי הפרידות שבציור אוחזות יד ביד. כל אחת מהן אוחזת באביזר סמלי מסויים בחיקה . פרידה האצטקית אוחזת בציור זעיר של דיוקן בעלה שמעט קשה להבחין בו ואילו פרידה האירופאית אוחזת במלקחיים . דם טרי ניגר על שמלתה הלבנה של פרידה האירופאית וכנראה שנגרם כתוצאה מכלי דם שנחתך על ידה באמצעות המלקחיים . הזרם הדליל של הדם מחבר כביכול בין שתי הפרידות האוחזות זו בידה של זו . ה " פרידה האירופאית " מסמלת , אם כן , גם את הכאב והסבל האישיים שלה ואילו ה " פרידה האצטקית " – כנראה , את המסורת העתיקה של ההקרבה העצמית . בעבודת מחקר נוספת נטען כי , אכן, מאחר והציור הזה הושלם על ידי פרידה קאלו מיד לאחר גירושיה הכואבים – פרידה האירופאית קטעה לעצמה כלי דם שמייצג את הניתוק מה " דייאגו ריברה שלה ". כיום נערצת פרידה קאלו על הכל ומהווה סמל מגדרי חזק להעצמה נשית ולפמיניזם פוזיטיבי . גלי האהדה כלפי פרידה קאלו התעצמו לאחר שהזמרת מדונה רכשה בזמנו את אחד הפורטרטים העצמיים של קאלו בממון רב והציתה עניין מחודש בעבודותיה של הציירת – גם בקרב צעירים , ובעיקר – צעירות . בשנת 2002 הופק סרט קולנוע נפלא ( בבימויה של אשה – ג'ולי טיימור ) בכיכובה של סלמה הייק שאף היתה מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית הטובה בגינו . הסרט התבסס על הספר – " פרידה: ביוגרפיה של פרידה קאלו " מאת היידן הררה וזכה בשני פרסי אוסקר ( פסקול ואיפור ) מאכזבים , אך – שוב – עורר עניין רב ואהדה עצומה לאמנית המקסיקנית הנחשבת וליצירתה. חייה של פרידה קאלו החלו , מן הסתם , עם לידתה של מקסיקו המודרנית – שכן , בשנת 1910 – כשהחלה המהפכה המקסיקנית – היא הייתה בת 3. עבודתה נחגגת במקסיקו של ימינו כסמל של מסורת לאומית מקומית מצד אחד ובעולם – מצד שני, כסמל פמיניסטי וכהוכחה אמנותית ליכולת תיאור בלתי מתפשרת של החוויה הנשית.
